סולומון ר. גוגנהיים
 | |
| לידה |
2 בפברואר 1861 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1949 (בגיל 88) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בן או בת זוג |
איירין רוטשילד (1895–ערך בלתי־ידוע) |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
סולומון רוברט גוגנהיים (בגרמנית: Solomon Robert Guggenheim; 2 בפברואר 1861 – 3 בנובמבר 1949) היה איש עסקים ואספן אמנות יהודי אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בזכות הקמת קרן סולומון ר. גוגנהיים (אנ') ומוזיאון סולומון ר. גוגנהיים בעיר ניו יורק.
גוגנהיים נולד למשפחה שהתעשרה מעסקי כרייה. במסגרת עסקי המשפחה, הקים את "חברת הזהב יוקון" (Yukon Gold Company) שפעלה ביוקון ובאלסקה. בשנות ה-90 של המאה ה-19 החל לאסוף אמנות. אחרי מלחמת העולם הראשונה פרש מעסקיו, והתמקד באיסוף אמנות מודרנית, בהדרכתה של האמנית הברונית הילה פון ריביי. הוא יצר אוסף חשוב, ופתח את המוזיאון הראשון שלו בשנת 1939.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוגנהיים נולד בפילדלפיה, בנם של מאיר וברברה גוגנהיים ואחיהם של סימון, בנימין, דניאל וחמישה אחים נוספים.[1] מוצא המשפחה מיהדות שווייץ ואשכנז.
לאחר לימודים בשווייץ במכון קונקורדיה בציריך, הוא שב לארצות הברית כדי לעבוד בעסקי הכרייה של המשפחה. לימים הקים את חברת הזהב יוקון באלסקה. בשנת 1891 הוא ניהל את התפנית בחברת חברת היציקה הלאומית הגדולה של מקסיקו (Compañia de la Gran Fundición Nacional Mexicana).[1] הוא התחתן עם אירן רוטשילד, בתו של ויקטור הנרי רוטשילד, בשנת 1895.[2] ילדיו היו אלינור (1896–1992, לימים ליידי קאסל סטיוארט לאחר נישואיה לארתור סטיוארט, הרוזן השביעי קאסל סטיוארט), גרטרוד (1898–1966) וברברה גוגנהיים (1904–1985).
הוא החל לאסוף יצירות של הציירים הגדולים בשנות ה-90 של המאה ה-19. הוא פרש מעסקיו בשנת 1919 כדי להקדיש זמן רב יותר לאיסוף אמנות, ובשנת 1926 פגש את הברונית הילה פון ריביי.[3] בשנת 1930 הם ביקרו בסטודיו של וסילי קנדינסקי בדסאו שבגרמניה, וגוגנהיים החל לרכוש את יצירותיו של קנדינסקי. באותה שנה החל גוגנהיים להציג את האוסף לקהל הרחב בדירתו במלון פלאזה בניו יורק. גוגנהיים המשיך ברכישת יצירות אמנות, שכללו את עבודותיהם של רודולף באואר, מארק שאגאל, פרננד לאגר ולסלו מוהולי-נג'י .
הקרן והמוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1937 הקים גוגנהיים את קרן סולומון ר. גוגנהיים במטרה לטפח את הערכתה של האמנות המודרנית, ובשנת 1939, הוא ויועצת האמנות שלו, הברונית ריביי, פתחו מקום לתצוגה של האוסף, מוזיאון הציור ללא אובייקטים, ברחוב 54 מזרח.[1] [4] בהנחייתה של ריביי ביקש גוגנהיים לכלול באוסף את הדוגמאות החשובות ביותר לאמנות מופשטת שהיו קיימות באותה העת, כמו "קומפוזיציה 8" של קנדינסקי (1923), "ניגודיות הצורות" של ליגר (1913) ו"חלונות סימולטניים" של רובר דלונה (המוטיב השני, חלק ראשון) (1912).[5]
בראשית שנות הארבעים צבר המוזיאון אוסף כה גדול של ציורי אוונגרד, עד שהתברר הצורך בבניין קבוע שיכלול את אוסף האמנות.[6] ב-1943 שכרו גוגנהיים ורביי את שירותיו של האדריכל פרנק לויד רייט לתכנן בניין מוזיאון חדש.[3][7] בשנת 1948 הורחב האוסף בכ-730 יצירות שנרכשו מעזבונו של סוחר האמנות קארל נירנדורף, בדגש על ציורים אקספרסיוניסטים גרמנים.[5] באותה תקופה כלל אוסף המוזיאון קשת רחבה של יצירות אקספרסיוניסטיות וסוריאליסטיות, ביניהן ציורים של פאול קלה, אוסקר קוקושקה וז'ואן מירו.
גוגנהיים נפטר בשנת 1949 בלונג איילנד, ניו יורק. שם המוזיאון הוחלף בשנת 1952 למוזיאון סולומון ר. גוגנהיים. המוזיאון נפתח בעיר ניו יורק ב־21 באוקטובר 1959.[1]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף למוזיאון בניו יורק מפעילה קרן גוגנהיים, בין היתר, את מוזיאון גוגנהיים בילבאו בספרד ואת אוסף פגי גוגנהיים בוונציה, שהוקם על ידי אחייניתו של גוגנהיים, פגי גוגנהיים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Davis, John H. (1994) [1989]. The Guggenheims: An American Epic. SP Books. ISBN 1561713511.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Works by or about Solomon R. Guggenheim at Internet Archive
- סולומון ר. גוגנהיים, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סולומון ר. גוגנהיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Michael Boyan (2006). "Solomon R. Guggenheim". Penn State University Libraries. אורכב מ-המקור ב-2011-11-15. נבדק ב-2011-10-21.
- ^ "Irene Rothschild Guggenheim", Jewish Women's Archive, accessed May 28, 2013.
אירן רוטשילד לא הייתה קשורה למשפחת רוטשילד הבנקאים. - ^ 1 2 "Biography: Solomon R. Guggenheim". Guggenheim Foundation. נבדק ב-2011-10-21.
- ^ Vail, pp. 25 and 36
- ^ 1 2 Calnek, Anthony, et al. The Guggenheim Collection, pp. 39–40, New York: The Solomon R. Guggenheim Foundation, 2006
- ^ Winter, Damon. "Solomon R. Guggenheim Museum", The New York Times, October 21, 2009, accessed March 7, 2012
- ^ Vail, p. 333