סולו יורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולו יורמן
לידה 12 באפריל 1947
טימישוארה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 2020 (בגיל 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סולו יורמן (12 באפריל 1947 - 9 במאי 2020) היה מנהל ויועץ אמנותי, מפיק ומנהל אישי ישראלי. כמפיק היה מעורב בפרויקטים רבים בתחום המוזיקה והבידור בישראל משנות ה-70 עד שנות חיו האחרונות. כמנהל אישי עבד עם מספר אמנים מרכזיים עמם הגיע להישגים מסחריים ואמנותיים בולטים. כן עבד עם אמנים נוספים על פרויקטים ספציפיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטימישוארה, שברומניה. בילדותו עלה עם משפחתו לישראל. משנות ה-70 עבד כמנהל אישי ואמנותי עם אמנים רבים מהבולטים בארץ, בהם מאיר בנאי, החברים של נטאשה, אריק סיני, גלי עטרי, טל גורדון, דני רובס, יצחק קלפטר, חוה אלברשטיין, גידי גוב, מיקי גבריאלוב, נתן כהן, יעל לוי ושרון ליפשיץ.

עם מספר אמנים עבד לאורך תקופה ממושכת כמנהל אישי ויועץ אמנותי, והגיע איתם להישגים בולטים. הידועים שבהם: אריק סיני בשנותיו הגדולות ככוכב ישראלי, גלי עטרי בשלושת אלבומי הפריצה שמיקמו אותה ככוכבת ומאיר בנאי, אותו ניהל בתקופת אלבומי הפריצה שלו, "גשם" ו"בהופעה חיה".

את עבודתו בעולם המוזיקה והבידור הישראלי החל יורמן עם הפקת הבמה "עומד לי על קצה הלשון", בכיכובו של ישראל גוריון. בני נגרי כתב ועיבד את המוזיקה ואבי קורן יצר את הטקסטים. באותה תקופה היו שותפים גוריון ויורמן במועדון היפואי "המערה הקטנה", שם התגלו לראשונה אמנים כמו דויד ברוזה ומאיר אריאל. עוד באותה תקופה הפיק יורמן את הפקת הבידור "שחק אותה עם מני פאר".

בהמשך נכנס לתחום הג'ינגלים והפרסומות, בשותפות עם הפרסומאי דוד טמיר. השניים עבדו עם קובי אושרת ויוריק בן דוד, שהיו ממונים על הצד המוזיקלי ויצרו ג'ינגלים מהידועים בארץ, בהם "דור הג'ינס שותה קווינס", "שטוק 84", "רנו, המכונית שלך", "ביצים ביצים", ועשרות נוספים. בין הג'ינגלים והפרסומות שהיה שותף לעשייתם נמצאים פרויקט "תה ויסוצקי (כבר מאה ועשרים שנה)" עם אריק איינשטיין, וג'ינגלים מיתולוגיים נוספים שהפכו באותה תקופה ללהיטים שגורים בפיהם של האנשים, לא פחות משירי רדיו ידועים של אותה התקופה. באותה תקופה עשה גם את סרט הפרסומת לבנק הפועלים עם אורי זוהר.

יורמן חבר ליהודה ברקן ורוני יעקב, והשלושה הפיקו סרטי פרסומת, ואת תוכנית המתיחות של יהודה ברקן ברדיו "קול השלום" של אייבי נתן. ב"קול השלום" היה יורמן אחראי גם על הפקת כל הג'ינגלים של התחנה. בהמשך היה שותף להפקת סרטו של ברקן "חייך, אכלת אותה", בו כיכבה גם קרוליין לנגפורד. עם לנגפורד עבד יורמן על קמפיין פרסומי גדול לתחתוני "דלתא".

באמצע שנות השבעים הפיק יורמן את הצגת הילדים של דודו דותן "אגדות מבולבלות".

העבודה עם אריק סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמן הראשון שעמו בנה יורמן דרך משמעותית ארוכת שנים ואלבומים היה אריק סיני, שתחת ניהולו של יורמן הפך לאחד הכוכבים הגדולים ביותר בארץ למשך יותר מעשור. את אריק סיני ניהל לאורך שנות השמונים, בתקופתו הגדולה של סיני כאחד הזמרים הידועים בארץ, ביחד יצרו את האלבומים "אריק סיני", "צל כבד", "שירים חוזרים א", "שירים חוזרים ב', "בסוף מעגל" ו"שלום לך תקווה עצובה".

עוצמתו של סיני לאורך שנות השמונים תורגמה לקמפיין הנודע לסיגריות "ברודוויי 80", בו ביסס את תדמית איש המרלבורו הישראלי. בעקבות ההצלחה העצומה של הקמפיין חוקק בכנסת ישראל חוק האוסר על השתתפות של ידוענים בפרסומות לסיגריות.

את האלבום "בסוף מעגל" הפיקו השניים באולפני "אוטופיה" באנגליה, יחד עם יונתן גפן, שכתב את כל הטקסטים ושלום חנוך, שהיה יועץ אמנותי. באותה מסגרת הקליטה דפנה ארמוני את השיר "אלה" שכתב עבורה שלום חנוך.

בתקופת שהותו בלונדון נחשף יורמן ליוצרי "פלקסי-דיסק לונדון", גיליון פלסטיק דק וגמיש עליו ניתן להקליט מספר שירים. כסוכן בלעדי בארץ של אותה חברה חבר יורמן לבנק הפועלים לקמפיין שכלל את שירה של להקת "תיסלם" וכן את "הגלויה המדברת".

עוד עם אריק סיני ההשתתפות במחזמר "אברהם אחד" ובסרט "שוברים", בו היה יורמן שותף. לסרט הביא יורמן את האמנים עמם עבד: אריק סיני, גלי עטרי, מאיר בנאי ודודו דותן.

לאחר נתק של מספר שנים חזרו השניים לעבודה משותפת בשנת 2003 באלבום "נאהב עד שנמות", אותו הפיק אסף אמדורסקי, מתוכו בלט במיוחד השיר "מכור" שכתב עמיר לב. ב-2007 יצרו השניים מופע הצדעה לשיריו של לאונרד כהן בביצועיו של סיני.

פרויקטים נוספים בשנות השבעים והשמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השבעים החל יורמן גם בפרויקט "סולו ראשון" בשיתוף אולפני "טריטון", אז האולפן הגדול ביותר בארץ, בו הוענקה הזדמנות ראשונה ליוצרים צעירים להקליט בעזרת טובי הנגנים והמעבדים בארץ. בין האמנים הצעירים שהקליטו בפרויקט היו פבלו רוזנברג, אתי אנקרי, קילר הלוהטת עם הלהיט "אני רוצה להיות ראש הממשלה!", ומיסטר הרי עם הלהיט "אל תשכחי אותנו" שזכה להצלחה גדולה ברדיו.

עוד הוקלט במסגרת הפרויקט גם האלבום "בציר טוב", שיתוף פעולה מכונן בין המוזיקאים אילן וירצברג (שהיה אחד המוזיקאים המלווים את הפרויקט "סולו ראשון" כולו) ושמעון גלבץ, עם המשוררת יונה וולך. לימים הפך האלבום "בציר טוב" לאחד האלבומים החשובים במוזיקה הישראלית.

בתחילת שנות השמונים הפיק יורמן הקלטה מחודשת לשיר "שוב" עם אריק סיני וחוה אלברשטיין, ומשם התחיל יורמן לעבוד עם אלברשטיין והפיק איתה את האלבום "נמל בית". השניים יצאו להופעות מחוץ לישראל והתחילו את הפרויקט "שרלייה", ששלום חנוך אמור היה לכתוב את שיריו. את האלבום הפיקה כבר אלברשטיין ללא יורמן וחנוך.

באותן שנים היה יורמן שותף באחד המועדונים המצליחים בתל אביב באותה תקופה, מועדון "שמיים". שותפיו היו אריק סיני ואלי ישראלי, וזמרי הבית היו ריטה ורמי קלינשטיין.

ב-1982 הפיק יורמן את אלבום הבכורה של יעל לוי.

העבודה עם מאיר בנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמן נוסף עמו בנה יורמן את הקריירה בצמידות מקצועית ארוכת שנים הוא מאיר בנאי, שהגיע ליורמן אחרי אלבומו הראשון שלא זכה להצלחה מסחרית ולהכרה גדולה בקרב הקהל. לסרט "שוברים" הלחין בנאי את "שירו של שפשף", ובהמשך עבודתם המשותפת הוציאו את אלבום הפריצה שלו בנאי,"גשם", בהפקת מתי כספי, ואת האלבום "בהופעה חיה". ב-2002 ניהל יורמן אמנותית את המופע המשותף של בנאי ואחותו, אורנה בנאי, שכלל מוזיקה ומערכונים.

עוד בשנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות השמונים הפיק את המופע "כמו בסרט" של שרון ליפשיץ, וניהל את להקת "בננה", עם המוזיקאי דוד קריבושי. בשנות השמונים והתשעים שלח יורמן ידו גם בהפקות תיאטרון, ביניהן שיץ של חנוך לוין לפסטיבל עכו, "מלחמת מגן ביצים" בשיתוף תיאטרון הקאמרי, ו"סיפור גן החיות".

באותה תקופה הפיק את "ערב יפה" בהשתתפות יוסי בנאי, חוה אלברשטיין, אריק סיני, גלי עטרי, תיקי דיין, רבקה מיכאלי ואמנים נוספים, בשיתוף "בידור לעם".

העבודה עם גלי עטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם עם גלי עטרי עשה יורמן את הפריצה הגדולה למיינסטרים הישראלי בשנות השמונים. בתקופת עבודתם המשותפת הוציאה עטרי את האלבומים "אמצע ספטמבר", "צעד אחד לפני הנהר", שכללו להיטי ענק כ"אין לי ארץ אחרת" (שיר שהעביר יורמן מאריק סיני שלא רצה אותו, לגלי עטרי שהפכה אותו ללהיט ענק), "אזמרלדה", "אמצע ספטמבר", "רק אתמול", "הכל עומד במקום", "נפאל", "מקיץ אל חלום", "סוף העונה", "סתיו ישראלי", "עוד מעט", "נ.ב." ("כי איתך"), "קסמים", "מקדש האהבה״ ולהיטים נוספים.

ב-1989 הוציאו את האלבום "בראשית" שכולו שירים שכתבה רחל שפירא, ביניהם הלהיטים "אמצע שום מקום" ו"בראשית".

פרויקטים עם אמנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים עבד גם עם גידי גוב. ההפקה הראשונה שעשו יחד היה מופע במה עם להקת ברוש ומוני מושונוב. בהמשך הפיק לפסטיבלי הילדים את שיריו של גוב, "אפונה וגזר" ו"אין לי כסף". השניים גם התחילו לעבוד על השירים שנכנסו לימים לאלבום "דרך ארץ". בתקופה זו נפרדו דרכיהם וגוב הפיק את האלבום עם לואי להב.

ב-1982 הפיק יורמן את אלבום והצגת הילדים "יפתח המלוכלך", לחנים של מיקי גבריאלוב לתרגומיו של אורי סלע, בהשתתפות מזי כהן ויואל לרנר. בשנת 2002 חזרו גבריאלוב ויורמן עם שותפו שוקי שצוב לשתף פעולה בערב "אני ואתה נשנה את העולם", הפקה מיוחדת לפסטיבל ישראל בבריכת הסולטן, בהשתתפות מיטב אמני הרוק הישראלי הצעיר, ואיחוד חד פעמי של להקת הצ'רצ'ילים.

בעבור פסטיבל ישראל הפיק יחד עם המפיק שוקי שצוב, שותפו, גם את "התרנגולים חוזרים" בו הסכימה לראשונה הבמאית האגדית נעמי פולני לשחזר את היצירה המיתולוגית שלה בתרבות הישראלית, להקת התרנגולים, בתנאי עבודה שכללו שנה וחצי של חזרות, זמן ארוך ולא מקובל בהתחשב בתנאי שוק ההפקות המסחריות. עוד הפיקו יורמן ושוקי שצוב לפסטיבל ישראל גם ערב משירי שלישיית גשר הירקון, כשעל הפסנתר אלונה טוראל, וכן איחוד מיוחד של להקת הנשמות הטהורות לפסטיבל ערד.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנות השמונים ועד סוף שנות התשעים הפיק אמנים רבים נוספים, ביניהם: יצחק קלפטר עם האלבומים וההופעות "יצחק" ו"מחזיק מעמד", ודני רובס עם "פנים ושמות". עם דני רובס גם הפיק לפנינה רוזנבלום את השיר "תמיד אישה" לקדם אירוויזיון. באותה שנה היה יורמן שותף בהפקת סרטו של אסי דיין "בנות". בתחילת שנות התשעים ביסס יורמן את מעמדו בעולם הרוק הישראלי עם האלבום הראשון של "החברים של נטאשה", שהוביל גם להפקת האלבום "רוצה ויהיה" משיריו של ולדימיר ויסוצקי עם ארקדי דוכין ומיכה שטרית, בהפקת ברי סחרוף.

בתחילת שנות התשעים גילה את היוצרת טל גורדון שנחשבה לאחת ההבטחות הגדולות של הרוק הישראלי. גם את אלבומה הראשון הפיק מוזיקלית ברי סחרוף. בהמשך עבודתה עם יורמן הוציאה ארבעה אלבומים: "מסכות" בהפקת ברי סחרוף, "טל גורדון" בהפקת אבי בללי ("נקמת הטרקטור"), "רציתי שזה לא ייגמר – טל גורדון מארחת את רונה קינן" בהפקת קורין אלאל, ו"לפני שהשמש עולה" בהפקת עופר קורן ("אלג'יר") ושיקו פלדמן ("שייגעצ"). לימים המשיכה גורדון לקריירה טלוויזיונית הכוללת את הגשת תוכניות המוזיקה "תוצרת הארץ" ו"פינת גורדון" בערוץ הראשון, "תרבות, רחוב." ו"הכל תרבות" בטלוויזיה החינוכית, מגזין המשודר גם בימים אלה בערוץ 2 ובטלוויזיה החינוכית.

לערוץ 1 הפיק יורמן גם את התוכנית "השירים הגדולים לקטנים", הפקת יום העצמאות לילדים בו השתתפו אמנים כישראל ברייט, ג'וזי כץ, שרון רוטר ויוני בלוך. לערוץ 2 הפיק את הערב "רוק במקום טניס", "כנסיית השכל", "איפה הילד" ומופע הארנבות של ד"ר קספר שהופיעו במרכז הטניס רמת השרון.

בשנת 1997 עבד יורמן עם נתן כהן ("הנשמות הטהורות") והשניים הפיקו אלבום ובו מבצע כהן מחדש את השירים הגדולים שכתב ללהקת "הנשמות הטהורות", ומארח למספר שירים את אריק איינשטיין, טל גורדון, וג'וזי כץ שהוטסה במיוחד לארץ ממקום מושבה בארצות הברית, כדי לשיר את "אחכה לך". בעקבות הגעתה לכבוד התקליט, שבה כץ לחיות בארץ לאחר 15 שנים בארצות הברית.

בין האירועים הבולטים בשנות התשעים הייתה הפקה של יורמן לשיתוף הפעולה בין צביקה פיק ללהקת נושאי המגבעת, יחד הקליטו מספר שירים ויצאו למסע הופעות שכלל את הלהקה, ללא אוהד פישוף.

עוד באותן שנים הפיקו יורמן ושותפו, שוקי שצוב, את מופע הבמה האחרון של דודו טופז, "טיפול נמרץ".

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 הפיק יורמן את המופע "קסם המזרח" עם שלמה בר, אהובה עוזרי, רמי דנוך והברירה הטבעית, עסק בייעוץ אמנותי למועדונים "שמיים", "פיוז'ן", קמלוט הרצליה, "המסבאה", יצר סדנה למשחק עם הבמאית המיתולוגית נעמי פולני. ביחד עם חברת התקליטים תטא עבד עם מרים טוקאן על אלבומה הראשון בהפקה מוזיקלית של דורון פלסקוב, השניים הוציאו סינגלים לרדיו אך האלבום השלם לא יצא לחנויות.

עוד הפיק את "מרים ואלון", הפקה משותפת לאלון אוליארצ'יק ומרים טוקאן, הפקת מחווה ל BEACH BOYS שהועלתה בפסטיבל תל אביב ואת ההצגה "סטיות מיניות בשיקגו" מאת דייוויד מאמט, בהשתתפות עמוס תמם, יוני זיכהולץ, נתי קלוגר, רון שחר. בנוסף, יזם את החיבור בין אבי בללי למשוררת דליה רביקוביץ', חיבור שהוביל בסופו של דבר לאלבומם של בללי ויהודית רביץ, "בללי/רביץ/רביקוביץ'" שיצא בשנת 2009.[1]

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נקלע יורמן לקשיים כלכליים ולחובות, ובפברואר 2011 ניתן נגדו צו כינוס נכסים. הצו בוטל בספטמבר 2014.[2]

באוגוסט 2013, חיבר יורמן בין אבי בללי ("נקמת הטרקטור") על בס ושירה, דודי לוי בגיטרה ושירה, איגי דיין ("משינה") בתופים ושירה, דניאל סלומון בפסנתר ושירה וטל גורדון באקוסטית ושירה, ליצירת מעין הרכב-על שיצר ערב ייחודי משיריו של שמוליק קראוס, לציון שנת מותו של קראוס. בכורת הערב "רואים שקוף", עלתה במסגרת פסטיבל ראשון לציון, בהפקת אודי דבוש ומשרדו, "פיסטוק אמנים".

ביולי 2016 הפיק יורמן בשיתוף תיאטרון בית החייל ותיאטרון בית לסין את המופע "הללויה לקובי אשרת- חוגגים 50 שנות יצירה" בהשתתפות התזמורת הסימפונית של העיר אשדוד, שלומי שבת, דוד דאור, גלי עטרי, מיקי גבריאלוב, שובבי ציון, חבורת ראש כרוב, יזהר כהן, אילנית, חלב ודבש ואפרת רותם.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורמן היה גרוש ואב לארבע בנות. במשך יותר משני עשורים היה בן זוגה של הזמרת טל גורדון, ולהם בת. נפטר ב-9 במאי 2020 לאחר מאבק בסרטן הדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עינב שיף‏, בכורה: בללי רביץ רביקוביץ - "חלון", באתר וואלה!‏, 7 באפריל 2009
  2. ^ תיק כנ"ר 25941 ותיק בית המשפט בתל אביב שמספרו 4019-10-10