סולימאן טוקאן

סולימאן טוקאן
سليمان طوقان
	אין תמונה חופשית
לידה	1893; סלט, האימפריה העות'מאנית
נרצח	14 ביולי 1958 (בגיל 65 בערך); בגדאד, ממלכת עיראק
	1925–1950; (כ־25 שנים)
	1925–1950; (כ־25 שנים)
	25 ביולי 1951 – 27 בספטמבר 1952; (שנה וחודשיים)
	24 באפריל 1957 – 13 ביולי 1957; (חודשיים ו־20 ימים)

סולימאן עבד א-רזאק טוקאן (בערבית: سليمان عبد الرزاق طوقان, תעתיק מדויק: סלימאן עבד אלרזאק טוקאן; 1893 – 14 ביולי 1958) היה פוליטיקאי פלסטיני־ירדני שכיהן כשר ההגנה וכשר המשפטים של ירדן וכראש עיריית שכם בתקופת המנדט הבריטי. נהרג בעיראק במהלך מהפכת 14 ביולי 1958.

ביוגרפיה

טוקאן נולד ב־1893 (תקופת השלטון העות'מאני) בסלט, שבעבר הירדן המזרחי. הוא למד משפטים באיסטנבול.^[1]

בשנים 1920–1922 היה חבר המועצה הממשלתית המייעצת של המנדט הבריטי וועדות ממשלתיות אחרות, ונשא אות כבוד בריטי.^[2]

בינואר 1925 פוזרה עיריית שכם, וטוקאן נבחר לחבר במועצת העירייה החדשה.^[3] בפברואר 1925 מונה לראש עיריית שכם.^[4] טוקאן מונה שוב לראשות העירייה לאחר הבחירות לעירייה ב־1927 והבחירות ב־1934. בתקופה זו היה האיש הבולט במשפחת טוקאן.^[2]

טוקאן היה חבר ברוב הוועידות הערביות הפלסטיניות. הוא היה ממייסדי מפלגת ההגנה הלאומית (נוסדה ב-1934) הנשאשיבית ומראשיה, ונחשב למנהיג הראשי של חוגי משפחת נשאשיבי, שני רק לראע'ב נשאשיבי עצמו.^[2] בשנת 1936 היה ממארגני המרד הערבי הגדול בשלבו הראשון, ובשלב המאוחר יותר היה ממפעילי הטרור הנגדי של "כנופיות השלום". ב-1946 היה מראשי האופוזיציה האנטי-חוסיינית.^[2]

בבחירות לעיריית שכם ב־6 במאי 1946 זכתה מפלגתו של טוקאן בשלושה מושבים, לעומת חמישה למפלגה הערבית הפלסטינית החוסיינית ותומכיה.^[5] ביולי 1947 קיבל בית המשפט המחוזי בשכם ערעור על התוצאות, בטענה שרשימת הבוחרים נקבעה על ידי ועדת משנה של ועדת הבחירות שלא הוסמכה לכך וכן שאחד מחברי ועדת הבחירות מונה באופן לא חוקי.^[6] בדצמבר 1947 הפך בית הדין לערעורים את החלטת המחוזי וקבע כי הבחירות היו חוקיות. בעקבות כך הגיש טוקאן ערעור בפני המועצה המלכותית.^[7] טוקאן המשיך לכהן כראש העירייה עד 1950.

בספטמבר 1948 הוקמה ממשלת כל פלסטין, והיא הכריזה על מינויו של טוקאן לשר התחבורה.^[8] טוקאן הפרו־האשמי סירב להשתתף בממשלה.^[9] טוקאן השתתף בקונגרס בעמאן באוקטובר 1948, שכונס ביוזמת עבדאללה, מלך ירדן והביע בו תמיכה.^[10]

בספטמבר 1951 הקים תאופיק אבו אל-הודא ממשלה חדשה בירדן בה כיהן טוקאן כשר ההגנה והחקלאות.^[11] ביוני 1952 מונה טוקאן לחבר מועצת העוצרים שהוקמה בעקבות הדחת טלאל, מלך ירדן עד להגעתו של חוסיין לגיל 18. בעקבות כך התפטר מתפקידיו בממשלה.^[12]

באוקטובר 1953 מינהו חוסיין, מלך ירדן לראש לשכתו.^[13] באפריל 1955 התפטר מהתפקיד.^[14]

ב־24 באפריל פיזר חוסיין את ממשלת סולימאן א-נאבולסי בעקבות קשר זרקא ומינה במקומו את אבראהים האשם כראש הממשלה, כשטוקאן ממונה לשר ההגנה בממשלה החדשה.^[15]^[16] ב־28 באפריל 1957 הכריז חוסיין על משטר צבאי בירדן ומינה את טוקאן למושל הצבאי של המדינה.^[17] ב־15 ביולי 1957 פרש מהממשלה ומונה לשר החצר של חוסיין.^[18]

במאי 1958 הוקמה ממשלה לאיחוד הערבי, איחוד של ירדן ועיראק. טוקאן מונה לשר ההגנה בממשלה.^[19] טוקאן הגיע יחד עם סגן ראש הממשלה המאוחדת אבראהים האשם לבגדאד ב־14 ביולי 1958, ביום פריצת ההפיכה הסוציליסטית בעיראק, והמורדים תפסו אותם בשדה התעופה של בגדאד,^[20] ורצחו אותם בלינץ'.^[21]^[22]

תארים והוקרה

הכוכב הירדני (יוני 1948)^[23]

הערות שוליים

^ سليمان عبد الرزاق طوقان, التراث الملكي الأردني (בערבית)
^ ¹ ² ³ ⁴ יעקב שמעוני, ערבי ארץ־ישראל, עם עובד, תל אביב, תש"ז, עמ' 229.
^ בשאלת העיריה של שכם, הארץ, 27 בינואר 1925
^ בן-אדם, שכם, דואר היום, 10 בפברואר 1925
^ החוסיינים נצחו בשכם, הַבֹּקֶר, 8 במאי 1946
^ עירית שכם אינה חוקית, הַבֹּקֶר, 10 ביולי 1947
^ הבחירות נשכם נתאשרו, הַבֹּקֶר, 12 בדצמבר 1947
^ הוקמה ממשלה פלשתינאית בעזה, דבר, 23 בספטמבר 1948
^ ההתפטרות הראשונה בממשלת המופתי, מעריב, 23 בספטמבר 1948
^ אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני, עמ' 90–91
^ טופיק אבו הודה הרכיב קבינט חדש, שערים, 9 בספטמבר 1951
^ ממשלת הירדן מנתה מועצת עוצרים, הַבֹּקֶר, 5 ביוני 1952
^ סולימאן טוקאן ראש לשכת המלך חוסיין, הַבֹּקֶר, 29 באוקטובר 1953
^ בקצרה, הַבֹּקֶר, 29 באפריל 1955
^ האשם-בראש "ממשלת־חצר", על המשמר, 26 באפריל 1957
^ נעים סופר, ירדן, המזרח החדש גיליון ח' מס 4, אילמ"א, עמ' 308
^ חוסיין הקים משטר צבאי, הארץ, 28 באפריל 1957
^ 5 שרים חדשים בממשלת ירדן, קול העם, 15 ביולי 1957
^ אושרה ממשלת עיראק־ירדן, על המשמר, 20 במאי 1958
^ יקימו ממשלה עיראקית בגולה, הַבֹּקֶר, 18 ביולי 1958
^ האשם וטוקאן נרצחו, למרחב, 23 ביולי 1958
^ כך נרצחו השרים הירדנים, למרחב, 27 ביולי 1958
^ עבדאללה מעניק תארים, יום יום, 17 ביוני 1948

[1] سليمان عبد الرزاق طوقان, التراث الملكي الأردني (בערבית)

[שמעוני_229-2] ¹ ² ³ ⁴ יעקב שמעוני, ערבי ארץ־ישראל, עם עובד, תל אביב, תש"ז, עמ' 229.

[3] בשאלת העיריה של שכם, הארץ, 27 בינואר 1925

[4] בן-אדם, שכם, דואר היום, 10 בפברואר 1925

[5] החוסיינים נצחו בשכם, הַבֹּקֶר, 8 במאי 1946

[6] עירית שכם אינה חוקית, הַבֹּקֶר, 10 ביולי 1947

[7] הבחירות נשכם נתאשרו, הַבֹּקֶר, 12 בדצמבר 1947

[8] הוקמה ממשלה פלשתינאית בעזה, דבר, 23 בספטמבר 1948

[9] ההתפטרות הראשונה בממשלת המופתי, מעריב, 23 בספטמבר 1948

[10] אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני, עמ' 90–91

[11] טופיק אבו הודה הרכיב קבינט חדש, שערים, 9 בספטמבר 1951

[12] ממשלת הירדן מנתה מועצת עוצרים, הַבֹּקֶר, 5 ביוני 1952

[13] סולימאן טוקאן ראש לשכת המלך חוסיין, הַבֹּקֶר, 29 באוקטובר 1953

[14] בקצרה, הַבֹּקֶר, 29 באפריל 1955

[15] האשם-בראש "ממשלת־חצר", על המשמר, 26 באפריל 1957

[16] נעים סופר, ירדן, המזרח החדש גיליון ח' מס 4, אילמ"א, עמ' 308

[17] חוסיין הקים משטר צבאי, הארץ, 28 באפריל 1957

[18] 5 שרים חדשים בממשלת ירדן, קול העם, 15 ביולי 1957

[19] אושרה ממשלת עיראק־ירדן, על המשמר, 20 במאי 1958

[20] יקימו ממשלה עיראקית בגולה, הַבֹּקֶר, 18 ביולי 1958

[21] האשם וטוקאן נרצחו, למרחב, 23 ביולי 1958

[22] כך נרצחו השרים הירדנים, למרחב, 27 ביולי 1958

[23] עבדאללה מעניק תארים, יום יום, 17 ביוני 1948

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]