סוללת אופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוללת אופה
Offa's Dyke - Llanfair Hill - geograph.org.uk - 1479550.jpg
קטע משרידי הסוללה בשרופשייר
מידע על המבנה
סוג סוללת עפר
מדינה ממלכת מרסיהממלכת מרסיה  ממלכת מרסיה
סיום הבנייה המאה ה-8
גובה כ-2.5 מטר מטר
שטח 103[1] עד 240[2] ק"מ אורכה
שימוש הגנה מפני פלישות קלטים מויילס
קואורדינטות 52°9′N 3°0′W / 52.150°N 3.000°W / 52.150; -3.000קואורדינטות: 52°9′N 3°0′W / 52.150°N 3.000°W / 52.150; -3.000
Offa's Dyke Map 2.png
מבנה סכמתי של סוללת אופה. מימין (מזרח) ממלכת מרסיה ומשמאל (מערב) ממלכת פוויס.

סוללת אופהאנגלית: Offa's Dyke ובוולשית: Clawdd Offa) הייתה סוללת עפר שהקימו תושביה הקודמים של אנגליה לאורך גבולם עם ויילס. היא נקראת על שם אופה האדיר מלך ממלכת מרסיה אשר מלך עליה בין השנים 757 ו-796, ולו מיוחסת בניית הסוללה. הסוללה הנמתחת לאורך כמאה עד מאתיים וחמישים קילומטרים, נבנתה, כך סוברים, על מנת להגן על מרסיה בפרט ואנגליה בכלל מפני פלישות וולשיות ממערב, ובפרט מממלכת פוויס העוינת. בניית הסוללה מומנה ככל הנראה בין השאר באמצעות הטלת קורווה על הוסאלים הכפופים למלך.

בימינו אפשר למצוא קטעים ארוכים המהווים שרידים של סוללת אופה. החוקרים מעריכים כי הסוללה היוותה הגבהת עפר לגובה של כ-2.5 מטר בממוצע, ובמטרה להעצים את אפקט גובהה, נחפר לכל אורכה ובצמוד לצידה המערבי חפיר בעומק של כמה מטרים. לעתים רבות הסוללה חרגה מהגבול המקובל בין אנגליה לויילס, פעם מזרחה ופעם מערבה. זאת על מנת לכלול גבעות ורכסי הרים בעלי ערך אסטרטגי בצד המרסיאני, אשר יוכל לחלוש בקלות מגבוה על הצד הוולשי.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בימי הביניים, מאות שנים אחדות לאחר מותו של אופה האדיר, היסטוריונים וארכאולוגים החלו לחקור את סוללת אופה. כך למשל הוגה בן המאה ה-10, הסביר לקוראיו:

במרסיה היה מלך מאוחר יחסית בשם אופה, אשר הטיל אימה על כל המלכים השכנים והמחוזות הסובבים אותו, והוא בנה סוללה אדירה בין ויילס ומרסיה מים אל לים

Asser, Life of Alfred, p. 14

אף על פי שכאמור כבר לפני מאות שנים נערך עיסוק מחקרי בסוללת אופה, מחקר משמעותי החל רק במהלך המאה ה-20. הסקר הארכאולוגי המקיף הראשון שנעשה לסוללה נערך בשנת 1955 על ידי הארכואולוג הבריטי סירל פוקס. פוקס קבע כי אורכה של הסוללה, אשר השתרכה משפך נהר הדי בצפון ועד לשפך נהר הסוורן בדרום, היה כ-240 ק"מ. אף על פי שסוללת העפר לא הייתה רציפה וכללה חלקים חסרים רבים. עם זאת, הסביר פוקס לצד חוקרים אחרים, כלל הגבול היה מאובטח, וסוללת העפר נעדרה רק בקטעים שכללו מכשולים טבעיים, ולכן במקומות אלו לא היה צורך בה.[2] הגם שלאורך השנים נמצאו שגיאות מסוימות במרכיבים מעבודתו של פוקס, הסקר שערך נחשב בכל עשרות השנים שלאחר עריכתו לתיעוד המחקרי החשוב ביותר של סוללת אופה.

בשנת 1978 החוקר פרנק נובל קרא תיגר על ממצאיו של פוקס, באופן אשר ליבה מחדש את הדיון האקדמי בסוללת אופה. עבדותו, אשר כונתה "בדיקה מחדש של סוללת אופה" (Offa's Dyke Reviewed), העלתה מספר שאלות על ההיסטוריוגרפיה של הסוללה. נובל חלק על הטענה כי הפערים המשמעותיים בתווי סוללת העפר לא נעשו כיוון שימוש במכשולים טבעיים שונים אשר ייתרו בניית סוללה בחלק מקטעי הגבול. במקום זאת טען כי לצד הסוללה, בקטעים שונים השלימו אותה גדרות עץ שלא השאירו עקבות ארכאולוגיות. לימים, היה נובל אחד ממקימי אגודת סוללת אופה, אשר תביא מאוחר יותר בין השאר לקמת שביל טיולים לאומי לאורך תוואי הסוללה. מחקר אחר, אשר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר, טען כי למעשה תיאורי סוללת אופה כנמתחת "מים אל ים" הם מוגזמים. במקום זאת הוצע כי הסוללה נמצאה רק לאורך מחצית הגבול עם ויילס, בין צפון הרפורדשייר לשפך נהר הדי. לטענת המצדדים בטענה זאת, קטעים דרומיים יותר אשר היו מקובלים בעבר כסוללת אופה, מהווים עבודת עפר אחרת, אשר לא התקיימה במקביל לסוללת אופה עצמה.[1]

לצד הגישה המקובלת, אשר ייחסה את בניית סוללת העפר לאופה האדיר, לכל אורך השנים היו שפקפקו בגישה זאת. כך למשל מחקרים מאוחרים הביאו כראיה את דבריו של אטרופיוס, ההיסטוריון הרומי בן המאה ה-4. אטרופיוס כתב בשנת 319 לערך בספרו "הסיטוריה רומאנה ברוויאריום" (Historiae Romanae Breviarium), על "חומת סוורוס" אשר בנה הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס בראשית המאה ה-3:

הוא היה במלחמה האחרונה שלו בבריטניה, וכדי לבצר את המחוזות הכבושים בביטחון מלא, הוא בנה חומה באורך של 133 מייל מים אל ים. הוא מת ביורק, יחסית בזקנה

חומת סוורוס, המוזכרת גם בהיסטוריה אוגוסטה, יוחסה לא פעם לחומת אדריאנוס או חומת אנטונינוס. עם זאת, היו שהטילו ספק בייחוס זה. ראשית, אורכן של שתי חומות אלו הוא קצר משמעותית מתיאורו של אטרופיוס (אורכן של חומות אדריאנוס ואנטונינוס הוא 73 מייל ו-37 מייל בהתאמה). שנית, לנוכח קיומן של שתי חומות אלו קרוב למאתיים שנה קודם ימיו של סוורוס, עומד קושי להבין את הצורך בבניית חומה חדשה כפי שאטרופיוס מתאר שאירע. בנוסף, לא נמצאו שרידים ממשיים לחומה שלישית בגבול הצפוני של בריטניה הרומית עם ארץ הפיקטים.[3][4] לפיכך, מחקרים מאוחרים הציעו כי סוללת אופה היא למעשה פרי עבודה רומית מוקדמת של ביצורי הגבול המערבי של בריטניה הרומית, אשר יוחסה רק בדיעבד לאופה האדיר.[5] אף על פי שתאוריה זאת רכשה לא תומכים לא מעטים, רוב החוקרים דחו גישה זאת.[6][7]

במחקר שנערך בשנת 2014 בסמוך לרקסהאם, באמצעות תיארוך פחמן-14 הגיעו החוקרים למסקנה כי מלאכת בניית סוללת אופה החלה למעשה כבר באמצע המאה ה-6, למעלה ממאתיים שנה קודם ימיו של אופה האדיר. החוקרים הסבירו כי סביר שבניית החומה לא הייתה מפעל בנייה של מלך אחד, אופה האדיר, אלא מיזם מתמשך לאורך דורות של מספר מלכים ממרסיה אשר בימי מלכותם קידמו את בניית הביצורים לאורך הגבול הוולשי.[8]

תיירות ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המבקרים של סוללת אופה

בעיירה קניגטון שבמרכז פוויס שוכן מרכז המבקרים של סוללת אופה, אותו מתפעלת אגודת סוללת אופה.[9] לצד מרכז תיירות, במקום עומד גם מוזיאון הכולל תערוכת קבע על הסוללה ומלאכת הבנייה שלה, החי והצומח של האזור, ההיסטוריה של קניגטון וכן על ויילס ואנגליה בתקופה האנגלו-סקסונית.

כל הקטעים ששרדו מסוללת אופה, משומרים על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת ומוכרים בתור מונומנט רשום. בנוסף, אזורים שונים לאורך תווי הסוללה, מוכרים כאזורי יופי טבעי יוצא דופן.[10]

בשנת 2010, במסגרת מיזם משותף של אגודת סוללת אופה ורשויות מקומיות לאורך תוואי הסוללה, נשלחה לארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות הצעה רשמית להכיר בסוללת אופה כאתר מורשת עולמית. במסגרת ההצעה נאמר כי "סוללת אופה היא מושא לקנה מידה גדול של טבע, משמעות ושגשוג היסטורי" וכן שהיא מהווה בסיס של "מורשת נצחית עבור קהילות וולשיות ואנגליות כאחד".[10] ההצעה נדחתה כעבור שנה.[11]

באוגוסט 2013, נהרס קטע של 45 מטרים מסוללת אופה בסמוך לצ'ירק, על ידי בעל קרקעות מקומי. לאחר שטען לתום לב, בעל הקרקעות הצליח לחמוק מעונש.[12]

שביל סוללת אופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הכוונה של המסלול בדנבישייר

בשנת 1971 נחנך לאורך שרידי סוללת אופה שביל סוללת אופה (Offa's Dyke Path). השביל הוא מסלול הליכה בן 285 קילומטר המתחקה אחר גבול ויילס ואנגליה לאורך תוואי סוללת אופה. עם זאת, לעתים רבות המסלול סוטה מתוואי הסוללה וכן הוא משתרך לא פעם בקטעים בהם אין לסוללה שרידים כלשהם. ההליכה לאורך המסלול אורכת כ-12 ימים, והוא חוצה עיירות היסטוריות כדוגמת מונמות', היי-און-וואי ול'אנגול'ן; מצודות ואתרים ארכאולוגיים שונים; וכן נהרות, נחלים, יערות, הרים וגבעות.[13][14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cyril Fox, Offa's Dyke: a Field Survey of the Western Frontier Works of Mercia in the Seventh and Eighth Centuries AD (London, 1955)
  • David Hill and Margaret Worthington, Offa's Dyke: History and Guide (Stroud, 2003)
  • Frank Noble, Offa's Dyke Reviewed, MPhil thesis Open University (1978). Partly published in Offa's Dyke Reviewed, ed. Margaret Gelling (Oxford, 1983)
  • Tyler, D.J. "Offa’s Dyke: a historiographical appraisal," Journal of Medieval History (2011) 37#2 pp 145–161

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוללת אופה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Ian Bapty review of Hill and Worthington, "Offa's Dyke: History and Guide", 2003
  2. ^ 2.0 2.1 Cyril Fox, Offa's Dyke: a Field Survey of the Western Frontier Works of Mercia in the Seventh and Eighth Centuries AD (London, 1955)
  3. ^ Smith, William (1875). Dictionary of Greek and Roman Antiquities. London: John Murray. p. 762.
  4. ^ Eutropius uses the figure cxxxii (132) milia passuum.
  5. ^ Steve Blake and Scott Lloyd, The Keys To Avalon, Element Books, 2000, ISBN 1-86204-735-9
  6. ^ "What is Offa's Dyke?". The Clwyd-Powys Archaeological Trust. 16 October 2009.
  7. ^ Matthews, Keith. "Was Offa's Dyke actually the 'Wall of Severus'".
  8. ^ "Offa's Dyke: built by multiple kings?". Current Archaeology. XXV, No. 3 (291): 6. June 2014.
  9. ^ "The Offa's Dyke Centre in Knighton, Powys", Offa's Dyke Association
  10. ^ 10.0 10.1 "UK Tentative List of Potential Sites for World Heritage Nomination: Application form: Offa's Dyke", Department for Culture, Media and Sport. Retrieved 3 August 2014
  11. ^ Nathan Rowden, "Offa's Dyke misses out on audacious heritage bid", County Times, 29 March 2011. Retrieved 3 August 2014
  12. ^ "Allowed to bulldoze Offa's Dyke... because he claimed didn't know it was there!". Wales Online. 4 June 2014.
  13. ^ "Mileages along the Path (South to North)". Offa's Dyke Association. Retrieved 14 August 2013.
  14. ^ "Offa’s Dyke Path - South to North", Contours Walking Holidays