סולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סולר הוא דלק נוזלי ותוצר של זיקוק נפט.

מקור המילה סולר בסימן מסחרי שנגזר מהמילה הלטינית Solaris שמשמעותה "של השמש"[1].

השימוש הנפוץ ביותר בסולר הוא כדלק להנעת מנועי דיזל, כמו כן הסולר משמש לחימום והסקה. בישראל משווקים: סולר לתעשייה והסקה, וסולר לתחבורה. ההבדל בין סוגי הסולר הוא בכמות הגופרית שגבוהה יותר בסולר לתעשייה והסקה, וכן הבדלים בהתאמת המוצרים לכלי תחבורה ממונעים בהתאם למספר הצטאן, ונקודת הקפיאה.

נתונים פיזיקליים וכימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפרטורת הזיקוק של הסולר נעה בין 200 מעלות צלזיוס ל-350 מעלות צלזיוס. צפיפות הסולר היא 845 גרם לליטר. בעוד צפיפות הבנזין היא 752 גרם לליטר. בעת בעירה, משחרר ליטר סולר אנרגיה השווה ל-36.3 מגה ג'אול. בעוד בנזין משחרר אנרגיה השווה ל-33.7 מגה ג'אול. הערך האנרגטי של קילוגרם סולר הוא שלושה אחוזים פחות משל קילוגרם בנזין.

ההרכב הכימי הממוצע של הסולר הוא שרשרת פחמימנים של C12H26 (כלומר, 12 אטומי פחמן יחד עם 26 אטומי מימן). הרכב השרשרת יכול להיות בין C10H22 ל- C15H32.

שימוש במנועי דיזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנוע הדיזל הראשון הונע באמצעות ביו דיזל, אך כיום משתמשים להנעת מנועי דיזל בעיקר בסולר, ולפיכך הוא מכונה גם דלק דיזל (אף על פי שישנם עוד סוגי דלקים המשמשים במנוע דיזל). הסולר במנועי דיזל נדלק על ידי ערבוב עם אויר חם ודחוס (ללא הצתה, להבדיל ממנוע בנזין).

מספר צטאן הוא מדד לנפיצות של דלק. החומר צטאן (באנגלית: Hexadecane, כינוי: Cetane, נוסחה כימית: C16H34) מצית את עצמו בקלות בתנאי דחיסה, לפיכך מוגדר לו ערך צטאן 100, והוא משמש כמדד השוואתי לתערובות דלקים אחרות. מספר הצטאן הנדרש לסולר משתנה בהתאם לתכנון המנוע, (למשל, נדרש מספר צטאן של לפחות 50 עבור רכב שטח)[2].

פרמטר נוסף המגדיר את סוג הסולר הוא נקודת הקפיאה של תערובת הסולר. הסטנדרט מגדיר 6 דרגות: 5# עבור טמפרטורת מינימום של 8°C, דרגה 0# עבור טמפרטורת מינימום 4°C, דרגה 10#- עבור טמפרטורת מינימום של 5°C-, דרגה 20#- עבור טמפרטורת מינימום של 14°C- ,דרגה 35#- עבור טמפרטורת מינימום של 29°C-, ודרגה 50#- עבור טמפרטורת מינימום של 44°C-.

מנועי דיזל חדשים מסוגלים לחסוך 40% דלק לעומת מנוע בנזין זהה, זאת בגלל תכנון מנוע נכון ואנרגיה רבה יותר לכל ליטר סולר. בנוסף, כמות הפחמן דו-חמצני הנפלט ממנוע דיזל נמוכה מאשר במנוע בנזין זהה. מצד שני, סולר מכיל יותר גופרית הגורמת לזיהום אוויר. על פי התקנות האירופאיות לזיהום אוויר, יש להפחית את כמות הגופרית בסולר. פחות גופרית, משמע הסולר פחות שמנוני. ולכן, מוספים לסולר תוספים, כדוגמת תוספים למניעת הקצפה.

בעבר מנועי הדיזל היו פחות נפוצים ופחות יעילים, ולכן אפילו טנקים היו מונעים במנועי בנזין. הנעת טנקים במנועי בנזין גרמה לבעיות בטיחות חמורות במקרה של פגיעה, מכיוון שבנזין מתלקח במהירות. לדוגמה, טנקי AMX 13. כיום, מנועי דיזל משמשים להנעת טנקים, משאיות, מכוניות פרטיות, ספינות ועוד.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש נוסף בסולר הוא כחומר הסקה למערכות הסקה. בשימוש ביתי משמש עבור קמינים, אך נוטה לייצר רמות פיח גבוהות יותר ולכן נפוץ פחות מאשר השימוש בנפט. כמו כן משמש כחומר ניקוי במוסכים.

סולר כגורם מסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר מקיף שנערך על 12,315 כורים בארצות הברית, הנחשפים לאדי סולר במסגרת עבודתם, נמצא כי הם מתים מסרטן ריאות ומסרטן הוושט בשכיחות גבוהה יותר באופן מובהק לעומת האוכלוסייה הכללית[3]. ממצאי המחקר נותרו מובהקים גם לאחר התחשבות בגורמי סיכון אחרים האופייניים לעובדי מכרות[4]. בעקבות זאת קבעו ארגון הבריאות העולמי והמכונים הלאומיים לבריאות כי מנועי דיזל פולטים אדים מסרטנים הגורמים לסרטן ריאות בבני אדם[5][6][7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי המילון החדש, אבן שושן, 2000. במילון זה הלמד נוקדה בקמץ
  2. ^ Nissan Pathfinder
  3. ^ Silverman, D. T.; Samanic, C. M.; Lubin, J. H.; Blair, A. E.; Stewart, P. A.; Vermeulen, R.; Coble, J. B.; Rothman, N.; Schleiff, P. L.; Travis, W. D.; Ziegler, R. G.; Wacholder, S.; Attfield, M. D. (5 במרץ 2012). "The Diesel Exhaust in Miners Study: A Nested Case-Control Study of Lung Cancer and Diesel Exhaust". JNCI Journal of the National Cancer Institute 104: 855–868. PMC 3369553. PMID 22393209. doi:10.1093/jnci/djs034. 
  4. ^ Attfield, M. D.; Schleiff, P. L.; Lubin, J. H.; Blair, A.; Stewart, P. A.; Vermeulen, R.; Coble, J. B.; Silverman, D. T. (5 במרץ 2012). "The Diesel Exhaust in Miners Study: A Cohort Mortality Study With Emphasis on Lung Cancer". JNCI Journal of the National Cancer Institute 104: 869–883. PMC 3373218. PMID 22393207. doi:10.1093/jnci/djs035. 
  5. ^ "IARC: Diesel Engine Exhaust Carcinogenic". International Agency for Research on Cancer. 12 June 2012
  6. ^ דן אבןארגון הבריאות העולמי קובע כי מנועי הדיזל מסרטנים, באתר הארץ, 13 ביוני 2012
  7. ^ NCI Press Release. "Heavy exposure to diesel exhaust linked to lung cancer death in miners". National Cancer Institute. March 2, 2012