סול חגואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הציור "הוצאתה להורג של יהודייה מרוקאית (סול חגואל)" מאת אלפרד דאודנק
המצבה על קברה של סול חגואל

סוליקה "סול" חגואל (18171834) הייתה גיבורה יהודייה מרוקאית שזכתה לפרסום לאחר שהוצאה להורג בעריפת ראש בגיל 17, לאחר שהואשמה בהיותה מֻרְתַדּ (מי שעזב את דת האסלאם), ככל הנראה מבלי שהתאסלמה אי פעם‏[1]. מסופר עליה כי אמרה "נולדתי כיהודייה ואמות כיהודייה"[1].

חגואל נולדה בטנג'יר שבמרוקו ב-1817 לחיים ושמחה חגואל, להם היה בן גדול יותר בשם יששכר. אביה היה סוחר ותלמיד חכם שעמד בראש חברותא בביתו, ובכך סייע לבתו לגבש את אמונתה היהודית ולשמור עליה. אמה של חגואל הייתה עקרת בית. לפי היומן שפרסם רומרו, חגואל הייתה חברתה הטובה ושכנתה של מוסלמית אדוקה בשם טאהרה דה מסודי, שטענה כי הצליחה לשכנע את חגואל להמיר את דתה לאסלאם, דבר שנחשב למעשה צדיקות לפי האסכולה המאלכית. לפי ישראל יוסף בנימין, נוסע יהודי שביקר במרוקו באמצע המאה ה-19, חגואל הייתה נערה יפהפייה ושכניה המוסלמים אמרו כי "זה חטא שפנינה כזאת נמצאת בחזקת היהודים, ויהיה זה פשע להותיר להם תכשיט כזה"‏[2].

חגואל הובאה בפני בית משפט והצטוותה לכרוע ברך בפני המושל המקומי, תוך התבססות על עדות בודדת וככל הנראה שקרית שהיא המירה את דתה לאסלאם. הפאשה המקומי הבטיח לה כי אם תתאסלם היא תזכה להגנה מפני הוריה, וכן למשי, זהב ונישואים לגבר צעיר ונאה. הפאשה גם אמר כי אם תסרב להמיר את דתה

Cquote2.svg

אני אעמיס עלייך שלשלאות... אני אדאג שבשרך ייתלש על ידי חיות פרא, את לא תראי את אור היום, את תמותי ברעב, ותסבלי את מלוא חומרת נקמתי ועלבוני, בכך שעוררת את זעמו של הנביא.

Cquote3.svg
– ‏[3][4]

חגואל ענתה לפאשה

Cquote2.svg

בסבלנות רבה אשא את משקל השלשלאות; אתן לצלעותי להיקרע על ידי חיות פרא; אוותר לנצח על אור היום; אני אמות מרעב; וכאשר כל רשעי החיים יתקבצו עלי בגלל פקודותיך, אני אחייך לנוכח עלבונך, והכעס של הנביא שלך; כיוון שלא הוא, לא אתה יכולתם להתגבר על אשה חלשה! ברור לחלוטין כי גן עדן לא מבשר טובות לגיור אמונתך.

Cquote3.svg
– ‏[3][4]

בעקבות ההבטחה הזאת ציווה הפאשה להכניס את חגואל לתא חסר חלונות ואור, ולכרוך שלשלאות סביב צווארה, ידיה ורגליה. הוריה הנואשים של חגואל ביקשו את עזרתו של סגן הקונסול הספרדי, דון חוסה ריקו. הוא אכן עשה כל שביכולתו על מנת להציל את חגואל, אך כל מאמציו היו לשווא‏[3]. הפאשה החליט לשלוח את חגואל לעיר פס, ולתת לסולטאן להחליט על גורלה. התשלום על העברתה והוצאתה להורג הוטל על אביה, שאוים ב-500 מלקות ברגל אם לא יציית. בסופו של דבר שולמו ההוצאות על ידי דון חוסה ריקו, כיוון שאביה של חגואל לא יכל להרשות זאת לעצמו מבחינה כלכלית. לאחר שחגואל הגיעה לפס ניסו הסולטאן והנוגש הראשי שלו לשכנע אותה להתאסלם, ואף החכמים היהודים המקומיים. בנו של הסולטאן, שנדהם מיופיה של חגואל, ניסה גם הוא לשכנעה להתאסלם.

חגואל סירבה בתוקף‏[3]. הסולטאן ציווה לערוף את ראשה של חגואל בכיכר ציבורית בפס. רומרו תיאר את רגשות אזרחי פס ביום ההוצאה להורג: מורים, שהפנאטיות הדתית שלהם לא ניתנת לתיאור, התכוננו בשמחה רבה לחזות באירוע המחריד... יהודי העיר... היו שרויים בצער עמוק; אך הם לא היו יכולים לעשות דבר כדי למנוע זאת"[3]. ככל הנראה הורה הסולטאן לתליין לפצוע את חגואל לפני הנחתת המכה הקטלנית. הוא קיווה שהיא תיבהל ותסכים להתאסלם, אך חגואל סירבה. מילותיה האחרונות למענים שלה היו:

Cquote2.svg

אל תעכבו אותי - עירפו את ראשי במכה אחת - כיוון שאמנם מתה אני, חפה מכל פשע, אך אלוהי אברהם ינקום את מותי.

Cquote3.svg
– ‏[3]

הקהילה היהודית של פס הוכתה בתדהמה לנוכח סיפור חייה ומותה של חגואל, וערכה מגבית לצורך תשלום הוצאות החזרת שרידי גופתה וקבורתה. לאחר מותה נודעה חגואל כ"סול הצדיקה" בקרב היהודים וכ"ללה סולייקה" (הגבירה הקדושה סולייקה) בקרב הערבים. קברה הפך לאתר עלייה לרגל עבור יהודים ומוסלמים כאחד‏[1]. על מצבתה של חגואל יש אפיגרפיה בעברית ובצרפתית. הכתובת הצרפתית היא "כאן נחה מדמואזל סוליקה חגואל נולדה בטנג'יר ב-1817 סירבה להיכנס לאמונה האסלאמית. הערבים רצחו אותה ב-1834 בפס קרועה ממשפחתה. העולם כולו מתאבל על מותה". קורבנה שימש השראה לציירים וסופרים. אחד מהתיעודים הידועים של פרשת מותה, El Martirio de la Jóven Hachuel, ó, La Heroina Hebrea (המרטיריות של חגואל הצעירה, או, הגיבורה העברית), נכתב על ידי אאוחניו מריה רומרו ופורסם לראשונה ב-1837, ובשנה שלאחר מכן יצאה לאור מהדורה נוספת‏[5]. סיפורה של חגואל היה הנושא של קינות יהודיות, ציור משנת 1860 של הצייר אלפרד דאודנק, שיר אפי אחד‏[6], אופרה בת שלוש מערכות‏[7] וכן אחד משיריה של הזמרת הצרפתיה פרנסואז אטלן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דב נוי, דן בן-עמוס, אלן פרנקל, "Folktales of the Jews: Tales from the Sephardic dispersion" (עמודים 87 - 94), ארכיון הסיפור העממי בישראל, 2006
  2. ^ ישראל יוסף בנימין, ספר מסעי ישראל, עמודים 274 - 275
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Andrew G. Bostom (Editor), Ibn Warraq (Foreword), "The Legacy of Islamic Antisemitism: From Sacred Texts to Solemn History" (pages 13 - 17, Prometheus Books, 2008
  4. ^ 4.0 4.1 מבוסס על תרגום דבריו של רומרו לאנגלית
  5. ^ אאוחניו מריה רומרו, El Martirio de la jóven Hachuel, ó, La heroina hebrea, ‏1838
  6. ^ , Henry Iliowizi, Sol: an epic poem, Minneapolis: Tribune print, 1883.
  7. ^ האופרה חוברה בצרפתית ותורגמה לאנגלית וגרמנית: Bernard de Lisle (Music), Sol Hatchuel, the Maid of Tangier: A Moorish Opera in Three Acts, The Women's Printing Society, 1832.