סומניום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סומניום
Somnivm, seu opvs posthvmvm de astronomia lvnari
מידע כללי
מאת יוהאנס קפלר
שפת המקור לטינית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1634
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סומניוםלטינית, "החלום") הוא רומן שנכתב בלטינית ב-1608 על ידי יוהאנס קפלר. הוא הוצא לאור בשנת 1634 על ידי בנו. בסיפור, נער איסלנדי ואמו המכשפה מתוודעים לאי שמיימי העונה לשם לבניה (Levania, הירח). סומניום מציג תיאור דמיוני ומפורט של איך היה נראה כדור הארץ במבט מהירח, ונחשב לחיבור המדעי הרציני הראשון בנושא אסטרונומיה ירחית. קרל סייגן ואייזק אסימוב התייחסו אליו כאל אחת מן היצירות הראשונות בהיסטוריה של מדע בדיוני[1].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתחיל כשקפלר קורא על קוסמת מוכשרת בשם ליבוסה. הוא נרדם בעודו קורא אודותיה. הוא נזכר בחלום מוזר שחלם בשל קריאה בספר זה. החלום מתחיל בכך שקפלר קורא ספר על דורקוטוס, נער איסלנדי בן 14. אמו, פיולקסהילדה, מתפרנסת ממכירת שקי עשבים, שסימנים מוזרים מעטרים את אריגם. לאחר שפתח את אחד השקים והרס מכירתו, דורקוטוס נמכר לרב חובל. הוא נוסע עם רב החובל זמן מה, עד שמכתב אמור להגיע לידיו של טיכו ברהה באי יאן (כיום ון, שוודיה). מכיוון שדורקוטוס לוקה במחלת ים, רב החובל משאיר את דורקטוס על האי עם טיכו.

טיכו מבקש מתלמידיו ללמד את דורקטוס דנית כדי שיוכלו לשוחח. בנוסף לשפה החדשה, הוא לומד גם אסטרונומיה. הוא מתלהב מאוד מהעולם החדש שגילה בכוכבים, ונהנה מהזמן שהם מעבירים בצפייה בשמי הלילה. חולפות כמה שנים בטרם חוזר דורקטוס הביתה לאיסלנד.

כשהוא חוזר, דורקטוס מגלה שאמו עדיין בחיים. היא שמחה לגלות שהוא בריא ומלומד במדעי האסטרונומיה, משום שגם היא בעלת ידע בנושא. יום אחד פיולקסהילדה מגלה לדורקטוס איך למדה את רזי השמים. היא מספרת לו על השדים שביכולתה לזמן. השדים הללו ניחנו בכוחות מיוחדים, והם יכולים לשגרה לכל מקום בכדור הארץ. אם המקום רחוק מדי עבורם, הם מתארים אותה לפרטי פרטים. בשלב זה בסיפור היא מזמנת את השדה המועדפת עליה. 

השדה אומרת להם, "חמישים אלף מיל בתוך האתר נמצא האי לבניה", הירח של כדור הארץ[2]. לפיו, קיימת דרך בין השניים. כאשר הנתיב פתוח, שדים יכולים לקחת בני אדם לשם בתוך ארבע שעות. המסע קשה עבור בני אדם, והם צריכים לקחת סמי הרגעה כדי לעברו. קור עז מהווה עוד מקור לסכנה, אך השדים משתמשים בכוחותיהם כדי לעזור בהתמודדות עמו. בעיה נוספת היא האוויר, ובני אדם צריכים להחדיר ספוגים לחים לתוך נחיריהם כדי לנשום. המסע נערך בזכות יכולתם של השדים לדחוף את בני האדם בכח רב לכיוון לבניה. בנקודת לגראנז' בין כדור הארץ והירח[3], על השדים להתחיל להאט את מהירות המעוף כדי להבטיח שהנוסעים לא יתרסקו על הירח. 

לאחר תיאור המסע ללבניה, השדה מציינת ששדים נשלטים על ידי השמש. הם שוכנים בצללי כדור הארץ, המכונה וולבה בידי תושבי לבניה. השדים יכולים לשוב לוולבה בעת ליקוי חמה, או שהם נשארים חבויים בצללים על לבניה.

השדה ממשיכה בתיאור התנהגותם של השדים, ואז מרחיבה יותר אודות לבניה. היא מחלוקת לשתי המיספרות, הנקראות פריוולבה וסאבוולבה. מי שנמצא בפריוולבה לעולם לא רואה את כדור הארץ (וולבה), ומסאבוולבה וולבה נראית כירח שלה. וולבה מופיעה באותם מופעים כמו הירח עבור כדור הארץ.

כמה מתיאורי השדה את לבניה הם מדויקים מבחינה מדעית: איך ליקויים ייראו מהירח, גודל הפלנטות המשתנה נוכח מרחק הירח מן הארץ, השערה בדבר גודלו של הירח ועוד. פרטים אחרים הם פיקטיביים: תיאוריהם של היצורים המאכלסים את פריוולבה וסאבוולבה, הצמחייה האופיינית לכל המיספרה, ומחזור החיים והמוות של לבניה.

החלום נקטע באמצע תיאור יצורי הפריוולבה. קפלר מתעורר בשל סערה המתרחשת בחוץ. אז הוא מבין שראשו מכוסה וכי הוא עטוף בשמיכות, ממש כמו הדמויות בסיפור.[4]

תהליך פרסום היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סומניום החל כדיסרטציה סטודנטיאלית בה הגן קפלר על הדוקטרינה של קופרניקוס אודות תנועת כדור-הארץ, המציעה כי עבור המביט מן הירח תנועת הפלנטות תיראה בבירור, כמו תנועת הירח עבור הנמצא על כדור-הארץ. כמעט 20 שנה לאחר מכן, קפלר הוסיף את סיפור המסגרת של החלום, ועשור אחר כך כתב סדרה של מסמכים בהם פרט את הרהוריו על הקריירה הסוערת שלו ועל שלבי התפתחותו האינטלקטואלית. הספר נערך על ידי לודוויג קפלר וג'ייקוב ברטש, לאחר מותו של קפלר ב-1630.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים הרבה קווי דמיון בין קורות חייו האמיתיים של המחבר לתוכן הסומניום. בסיפור, דורקטוס מבלה זמן רב בעבודה עם התוכן טיכו ברהה. בשנת 1600, קפלר עבד תחת ברהה לפני שהפך למתמטיקאי. אמו של קפלר, קתרינה, נעצרה בעוון האשמות היותה מכשפה. קפלר נאבק 5 שנים כדי לשחררה. לאחר מותה כתב קפלר כתבים מפורטים בהם ביאר את השתלשלות העניינים[5]. ב-1634 הספר יצא לאור, 4 שנים לאחר מותו, בידי לודוויג בנו[6].

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלר משתמש בשדה על מנת לתאר את האי "לבניה" בדרכים מדעיות. הכוכבים המקובעים במקומם נמצאים באותם מקומות כמו בכדור-הארץ. הפלנטות מופיעות כגדולות יותר מלבניה מאשר מכדור הארץ בשל המרחק בין הירח והארץ. מלבניה נראות תנועות הפלנטות באופן שונה. למשל, נדמה כי לבניה אינה זזה בעוד כדור-הארץ זז ממש כמו שהירח זז במבט מהארץ. זו דוגמה להגנתו של קפלר על התיאוריה של קופרניקוס בדבר הרוטציה היומית. הנמצאים בקו המשווה של לבניה רואים את כוכבי הלכת באופן שונה משאר תושבי לבניה. בעיקר חמה ונוגה נראים גדולים עבורם.[4]

פריוולבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך היום סביב 14 יממות ארץ, לפעמים פחות. הלילה אורך 15 או 16 יממות ארץ. במהלך הלילה, פריוולבה חווה רוחות עזות וקרות. במשך היום שורר חום עז והרוח שוככת. בלילה המים נשאבים לסאבוולבה. במשך היום חלק מהמים נשאב חזרה לפריוולבה כדי להגן על התושבים מן החום העז. המקומיים מתוארים כענקים, והם מסתתרים מתחת למים כדי לברוח מהחום.[4]

סאבוולבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום ולילה משכם כשלושים ימי ארץ. יום בסאבוולבה מייצב את מופע הירח לכיוון הארץ. מסאבוולבה הארץ נראית כירח. כדור הארץ מקיים מופעים ממש כמו הירח עבור כדור-הארץ בלילה. היצורים המאכלסים את סאבוולבה הם דמויי נחשים. פני השטח מרושתים בשדות וערים ממש כמו על כדור-הארץ. בלילה הפריוולבי כל המים נשאבים לסאבוולבה כדי להגן עליה, ורק חלק קטן מאדמתה נותר מעל המים. הסאבוולבים מוגנים מפני השמש על ידי כיסוי עננים קבוע וגשם.[4]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פרש אייר V" הוא אלבום של מנהיים סטרימרולר, בו המוטיב העיקרי הוא ה"סומניום". הרומן "חלומו של גליליאו" של קים סטנלי רובינסון שואב השראה ישירה ממנו. ב"זיכרון דברים", הרומן המופתי של יעקב שבתאי, אחת מהדמויות המרכזיות (גולדמן), לוקח על עצמו את המשימה לתרגם לעברית את הסומניום (הוא מתאבד לפני שהספיק להשלים אותו). האמן ההולנדי ג'אקו גארדנר הוציא בשנת 2018 אלבום בשם "סומניום" כאות הערכה לסיפור של קפלר.

רשימת הוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Johannes Kepler (1634). Somnium, seu opus posthumum De astronomia lunari. Frankfurt.
  2. Johannes Kepler (1962). The Somnium Astronomicum of Johann Kepler Translated by Norman Raymond Farladeau, with Some Observations on Various Sources. Creighton University M.A. Thesis.
  3. Johannes Kepler (1967). Kepler's Somnium: The Dream, Or Posthumous Work on Lunar Astronomy. Translated by Edward Rosen. University of Wisconsin Press, reprinted 2003 by Courier Dover Publications. ISBN 978-0-486-43282-3.
  4. John Lear (1965). Kepler's Dream, with the full text and notes of "Somnium, Sive Astronomia Lunaris, Joannis Kepleri," translated by Patricia Frueh Kirkwood. Berkeley: University of California Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Johannes Hoppe, Johannes Kepler, Wiesbaden: Vieweg+Teubner Verlag, 1982, עמ' 80–84, ISBN 978-3-322-00397-3
  2. ^ C. Doris Hellman, Surveyor 0Kepler's Somnium: The Dream, or Posthumous Work on Lunar Astronomy. Johannes Kepler , Edward Rosen, Isis 58, 1967-12, עמ' 561–563 doi: 10.1086/350308
  3. ^ Moore, Patrick., The great astronomical revolution : 1543-1687 and the Space Age epilogue, Chichester: Albion, 1994, ISBN 1-898563-18-7
  4. ^ 1 2 3 4 C. Doris Hellman, Surveyor 0Kepler's Somnium: The Dream, or Posthumous Work on Lunar Astronomy. Johannes Kepler , Edward Rosen, Isis 58, 1967-12, עמ' 561–563 doi: 10.1086/350308
  5. ^ [https://uh.edu/engines/epi2611.htm No. 2611: Kepler�s Somnium], uh.edu
  6. ^ Rubén Sánchez Trigos, José Esteban Viera Betancor, Mapping Spanish SF Short Fiction, Science Fiction Studies 44, 2017, עמ' 358 doi: 10.5621/sciefictstud.44.2.0358