סוניה נוסקויאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סוניה נוסויק)
סוניה נוסקויאק
Sonya Noskowiak
סוניה נוסקויאק
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 בנובמבר 1900
לייפציג, גרמניה
פטירה 28 באפריל 1975 (בגיל 74)
מארין קאונטי, קליפורניה
לאום אמריקאית
תחום יצירה צילום

סוניה נוסקויאק (Sonya Noskowiak;‏ 25 בנובמבר 190028 באפריל 1975) הייתה צלמת אמריקאית וחברה בקבוצת F/64.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסקויאק נולדה בלייפציג שבגרמניה. אביה היה מעצב נוף, וחינוכו גרם לה לפתח מודעות אל האדמה והטבע סביבה, דבר שניכר בבירור בתמונותיה. בצעירותה נדדה ברחבי העולם עם אביה, שחיפש עבודה בצ'ילה, בפנמה ולבסוף בקליפורניה. בשנת 1915 המשפחה עברה ללוס אנג'לס, ומאוחר יותר, ב-1919, עברה נוסקויאק לסן פרנסיסקו לבית ספר למזכירות.

בזמן שהייתה בסן פרנסיסקו, החלה לעבוד כצלמת ולמדה את יסודות המקצוע. דרך הצילום פגשה באדוארד וסטון, ומ-1929 עד 1935 חיו ביחד, כשהיא הייתה עבורו מאהבת, דוגמנית, עזרה לו להדפיס את תצלומיו וטיפלה בילדיו. באותו זמן החלה לפתח סגנון צילומי משלה, ובמהרה נודעה על צילומי הפורטרט והאמנות שלה.

היא המשיכה לעסוק בצילום עד שנות ה-50. בשנת 1965 אובחנה כחולה בסרטן העצם, ומתה 10 שנים מאוחר יותר במארין קאונטי בקליפורניה.

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנות ה-20 הבינה נוסקויאק כי שאיפתה היא לעסוק בצילום, אבל רק בשנת 1929, אז פגשה באדוארד וסטון, היא התחילה לפתח את הכישרון שלה. במהרה הפכה לעוזרתו של וסטון בחדר חושך, והוא לימד אותה את אמנות המצלמה. היא החלה לצלם צילומי ארכיטקטורה, כשהיא מחפשת את העוצמה שבבניין. בעקבות וסטון, היא החלה לחפש דפוסים בטבע.

ב-1932 הייתה אחת ממקימי קבוצת F/64, והיא הציגה במסגרת הקבוצה 9 תצלומים שלה. היא החלה להתרחק מהקבוצה בשנת 1934, ייתכן בעקבות מערכת היחסים שלה עם וסטון שהתדרדרה.

היא המשיכה לתעד את האנשים החשובים בזמנה, כגון ג'ון סטיינבק ומרתה גרהם. הדיוקן של סטיינבק היה בעל משמעות במיוחד, שכן הוא אחד היחידים שלו משנות ה-30.

נוסקויאק פתחה סטודיו עצמאי, כפי הנראה בשנת 1935. בשנת 1936 הייתה אחת משמונה צלמים, לרבות וסטון, שנבחרו באזור קליפורניה לפרויקט ממשלתי, שתומך באמנים. היא בילתה את השנה שלאחר מכן בצילום אמני קליפורניה ויצירותיהם. אף על פי שהמשיכה לצלם כאמנית, היא גם התפרנסה מצילומי אופנה ודיוקנאות. היא פרשה מצילום בשנת 1965, ונפטרה ב-10 שנים מאוחר יותר.

הארכיון שלה, כולל 494 הדפסים, מאות תשלילים ומכתבים רבים אל אדוארד וסטון, שוכן במרכז לצילום יצירתי (CCP) באוניברסיטת אריזונה שבטוסון.