סוניה נטרא

סוניה נַטרָא (סוניה נַטרָה; לועזית Sonia Natra;‏ 27 באפריל 1925 - 23 בינואר 2021) הייתה אמנית ישראלית.

סוניה נטרא הייתה אמנית רב תחומית- פסלת, קרמיקאית, ציירת, רשמת, גרפיקאית, צלמת, ומשוררת. היא עבדה בתחומי הפיסול, קרמיקה, אמייל, רישום, ציור, תחריט, הדפסי משי, גרפיקה, צילום ושירה.

חייה ויצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוניה נטרא לבית רוזן נולדה ברומניה. היא למדה באקדמיה לאמנות בבוקרשט (1943) ולאחר מכן באקדמיה לאומנות גוגויינו שם קיבלה תואר שני בציור בשנת 1948. מאוחר יותר היא למדה פיסול במכון לאמנות הלאומי גריגורסקו קיבלה גם תואר שני בפיסול בשנת 1954. לימודי האומנות כללו בין היתר, לימודים מעמיקים באנטומיה של גוף האדם. בשנים 1956–1957 ביתה נטרא בילתה שנה בצ'כוסלובקיה כאומנית מצטיינת במסגרת חילופי אומנים .^[1]^[2]^[3]^[4]^[5]

בשנת 1961 עלתה לישראל יחד עם בעלה המלחין סרג'יו נטרא בתחום המוזיקה הקלאסית שבין השאר כתב מוזיקה למספר משיריה.^[6]^[7]^[8]

סוניה קיבלה תואר בפדגוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (1971–1975) ולימדה אמנות במוסדות לימוד ואקדמיות כגון, המכללה לאמנות למורים, בית ברל, תלפיות, רננים, ויצו, שם בין השאר פיתחה שיטות הוראה חדשות (1965–1990).^[^{דרוש מקור]} במהלך השנים, היא לימדה דורות של סטודנטים (מעל 2000), אשר חלקם הגיעו להישגים משמעותיים.^[9]

מספר עבודות רחבות היקף שלה הוזמנו עבור מבנים ציבוריים ופרטיים, לרבות מלון דן כרמל בחיפה (15 מטרים), האקדמיה לאמנות ועיצוב בזק בירושלים (18 מטרים), מלון דן בתל אביב (70 עבודות). בנוסף היא כתבה שירה, בצרפתית, אנגלית ורומנית, שפורסמה במספר ספרי שירה וכתבי עת בעולם.^[10]

עבודותיה של סוניה הוצגו בתערוכות רבות ברחבי העולם, כולל באירופה, בארצות הברית, נרכשו על ידי מוזיאונים ומרכזי תרבות ברחבי העולם מוצגות במספר אוספים ציבוריים ופרטיים. היא קבלה פרסים ושבחים רבים, בין היתר, ברוסיה, רומניה, צ'כוסלובקיה, ישראל, צרפת, אנגליה, שווייץ, איטליה, יפן, אוסטרליה, קנדה, ארצות הברית.^[11]^[12]^[13]^[14]

סוניה נטרא נפטרה ב-23 בינואר 2021. הותירה אחריה את בעלה, סרג'יו, ושני בנים. נקברה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.

סגנון וטכניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר הכולל של יצירות אמנות שיצרה מוערך בכמה אלפים וכולל פסלים, רישומים, תחריטים, ציורים, רישומים, קירות ותבליטי קרמיקה, הדפסים, צילומים (צבע ושחור לבן) ויצירות רבות נוספות בטכניקות משולבות.

התרומה החשובה והמשמעותית ביותר של סוניה נטרא הייתה בתחומי הפיסול, הקרמיקה כולל האדריכלית, התחריטים והדפסים ובטכניקות משולבות. הסגנון הפיגורטיבי היה אופייני לפסליה והמופשט בתחריטים והדפסים שלה.

בעבודותיה ניכרו סגנוניות ורב גוניות יוצאי דופן, ביטויי רגש ודרמטיות.

פסליה פוסלו בעיקר בחימר, אחדים בגבס, בשיש וחלקם נוצקו בברונזה.

מתחילת הקריירה שלה, סוניה נטרא גילתה עניין בגוף האדם אשר בא לידי ביטוי בעבודות השונות שלה ושימש נושא מרכזי בעבודותיה. היא יצרה בעיקר מהדמיון ולעיתים רחוקות השתמשה במודלים אנושיים. הידיעה וההבנה העמוקה שלה בתחום של המבנה האנטומי של גוף האדם והאופן שבו המבנים אשר בו עובדים יחד - השרירים והעצמות, איפשרו לה ליצור בפיסול ובציור תיאורים מציאותיים ואמינים מאוד של הגוף האנושי.

סוניה ידעה מספר שפות, בהן לטינית, צרפתית, רומנית, גרמנית, אנגלית ועברית. היא הציגה כישרון פיוטי בגיל צעיר ובשיריה היה קיים שימוש במטאפורות ובאלגוריה, ששימשו להצגת רעיונות, חוויות ורגשות דרמטיים מאוד. שיריה עסקו במגוון רחב של נושאים, כולל ברוחניות, פילוסופיה, טבע, חיים ובני האדם.

מידע נוסף על האומנית ניתן למצוא גם במקורות הבאים:^[15]^[16]^[17]

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד:

1969 - גלריה רוטשילד, תל אביב
1970 בית האומנים, ירושלים
1974 - גלריה נבון, תל אביב
1979 - המשכן לאמנות, חולון
1980 - מוזיאון הרצלייה
1980 - גלריה תל אביב
1981 - מוזיאון א. פיין, סן-פרנסיסקו
1981 - בוסטון
1982 - מאסטריכט, הולנד
1985 - פביליון פארק הירקון
1986 - מרכז מדע האדם, פריז
1986 - מוזיאון בת-ים
1987 - המשכן לאמנות, חולון
1988 - יד לבנים, ראשון לציון
1989 - מוזיאון פתח-תקווה
1990 - תערוכת מקלט, תל אביב
1993-1992 - הסיטה הבינלאומי של האומנים, פריז
1992 - בית האמנים, תל אביב
1992 - בית ציוני אמריקה, תל אביב
1992 - קיבוץ מחניים
1992 - המרכז לאומנות מודרנית, ראשון לציון
1993 - בית האמנים, ירושלים.

תערוכות קבוצתיות:

82 תערוכות קבוצתיות בארץ, צרפת, רומניה, גרמניה, איטליה, ארצות-הברית, קנדה, אוסטרליה ועוד
1962 ועד היום - השתתפה בתערוכות ציירים ופסלים ישראלים
1964 - מוזיאון ישראל
1971, 1975, 1980 - מוזיאון הארץ
1978, 1980 - מוזיאון רמת-גן
1980 - מוזיאון הרצליה
1982 - בית האומנים, ירושלים
1982, 1984, 1986 - מוזיאון פתח-תקוה.

תערוכות בינלאומיות:

1980-1984 - מונקו
1972, 1974, 1976-1978, 1984 - פיינצה, איטליה
1984 - נאפולי
1985 - המרכז הבינלאומי לאמנות בת זמננו, פריז
1992-2010 - גלריות, פריז
1992-2010 - סלון אומני צרפת, גרנד פאלאס, פריז
2011 - רומניה
נבחרה להשתתף בתערוכות בחסות משרד החוץ הישראלי ביפן, ספרד, ארצות הברית, צרפת, בלגיה, הולנד, טורקיה ועוד.

עבודותיה נמצאות באוספים של מוזיאון פיינצה, בוסטון, מוזיאון א. פיין סן-פרנסיסקו, מוזיאון דראנסי פריז, מרכז התרבות של ניס צרפת, מלבורן אוסטרליה, גלריה מודרנית פראג, המוזיאון הלאומי ברומניה, מוזיאונים בארץ, באוספים פרטיים בישראל ומחוצה לה.

מבחר פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

1957 - תערוכה בינלאומית, תעודה של הכבוד, מוסקבה, רוסיה^[18]
1959 - אמנית השנה, רומניה
1980 - הצטיינות לגרפיקה, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
1980 - תחריטי ישראל, תעודה להצטיינות
1984 - תחריטי ישראל, תל אביב
1984 - גביע, הפרס המבקרים, האקדמיה לאמנות, נאפולי, איטליה
1984 - תעודת הצטיינות בצילום, מרכז רודינו, נאפולי, איטליה
1986 - מדליית זהב ותואר אורח כבוד מטעם ארגון אמני צרפת, פאריס, צרפת
1986 - מדליית ברונזה עם הצטיינות, באקדמיה הבינלאומית "לוטעס", פאריס, צרפת
1988 - תעודה מ ,"הורד של צרפת" מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות, פאריס, צרפת
1990 - "אמני צרפת", (A.D.F.), תערוכה בקויבק, קנדה
1992 - דיפלומה ציון לשבח מטעם ארגון אמני צרפת
1993 - מדליה זהב לציור וצילום, מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות, מדע, וספרות, ע'ש "לוטס", פאריס, צרפת
1993 - מדליית כסף לשירה צרפתית מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות, מדע, וספרות ע'ש "לוטס",פאריס, צרפת
1994 - תעודה ע'ש "HORS CONCOURS" )חוץ מהתחרות) באמנות פלאסטית מהאקדמיה הבינלאומית של לוטעס, פאריס, צרפת
1994 - מדליה של וורמייל לשירים צרפתיים, מהאקדמיה הבינלאומית של לוטעס, פאריס, צרפת
1994 - צלב כסף לזכות הכישרון ומסירות צרפתית, מהאקדמיה הבינלאומית ע'ש לוטעס, פאריס, צרפת
1997 - מדליית זהב, אקדמיה בינלאומית ע'ש לוטעס, פאריס, צרפת
2002 - מדליית זהב, תערוכה בינלאומית, פאריס, צרפת
2009 - מדליית זהב, תערוכה בינלאומית, פאריס, צרפת.^[19]

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון אבני, תל אביב
המדרשה למורים לאמנות, רמת השרון
מכון לאמנות פלאסטית, בת ים
מכון ויצו צרפת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Who's Who in International Art (p. 103, 172, 1989/90)(p. 255, 278, 1991/92) )
^ Who's Who in the 21 st Century (p. 558), 2002
^ Foremost Women of the twentieth century, International Biographical Center Cambridge England (p. dedications, 361), 2002
^ The international directory of distinguished leadership, The American Biographical Institute (p. 373), 1989
^ Who’s Who Name Index
^ The Israel Music Institute
^ Harposphere Paris
^ Solo Vocal Works on Jewish Themes: A Bibliography of Jewish Composers ׂ(p. 132ׁ), Kenneth Jaffe, 2011
^ The Israel Museum- information center for Israeli Art - Sonia Natra, Jerusalem
^ A Century of Romanian Sculptury
^ Around Jewish Art: A Dictionary of Painters, Sculptors, and Photographers (P. 182, 325)
^ Art: peintres et sculpteurs du XVe au XXIe siècle, 2006
^ Portraits d'Artistes, 1998 & 2007, Regards, France
^ Artistes du XV au XXI siecle, 2006 & 2009, Regards, France
^ Witnesses, Natra Sonia, 1992
^ Artists of Israel, Meḥirah pumbit (p. 50), 2002
^ Izkor: Poemul Umbrelor funebre, M. Rudich, Sonia Natra, 1980
^ The Israel Museum- information center for Israeli Art - Sonia Natra, Jerusalem
^ Le Salon des Artistes Français, 2009

[1] Who's Who in International Art (p. 103, 172, 1989/90)(p. 255, 278, 1991/92) )

[2] Who's Who in the 21 st Century (p. 558), 2002

[3] Foremost Women of the twentieth century, International Biographical Center Cambridge England (p. dedications, 361), 2002

[4] The international directory of distinguished leadership, The American Biographical Institute (p. 373), 1989

[5] Who’s Who Name Index

[6] The Israel Music Institute

[7] Harposphere Paris

[8] Solo Vocal Works on Jewish Themes: A Bibliography of Jewish Composers ׂ(p. 132ׁ), Kenneth Jaffe, 2011

[9] The Israel Museum- information center for Israeli Art - Sonia Natra, Jerusalem

[10] A Century of Romanian Sculptury

[11] Around Jewish Art: A Dictionary of Painters, Sculptors, and Photographers (P. 182, 325)

[12] Art: peintres et sculpteurs du XVe au XXIe siècle, 2006

[13] Portraits d'Artistes, 1998 & 2007, Regards, France

[14] Artistes du XV au XXI siecle, 2006 & 2009, Regards, France

[15] Witnesses, Natra Sonia, 1992

[16] Artists of Israel, Meḥirah pumbit (p. 50), 2002

[17] Izkor: Poemul Umbrelor funebre, M. Rudich, Sonia Natra, 1980

[18] The Israel Museum- information center for Israeli Art - Sonia Natra, Jerusalem

[19] Le Salon des Artistes Français, 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]