סוניה פרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוניה גל (פרס)
סוניה פרס, 10 בינואר 1984
סוניה פרס, 10 בינואר 1984
לידה 27 במרץ 1923
מיזוץ', פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 2011 (בגיל 87)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה סוניה גלמן
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1927
מקום קבורה בית העלמין של כפר הנוער בן שמן
בן או בת זוג שמעון פרס (מאי 194520 בינואר 2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
הרעייה של ראש ממשלת ישראל ה-8
13 בספטמבר 198420 באוקטובר 1986
(שנתיים ו־5 שבועות)
4 בנובמבר 199518 ביוני 1996
(32 שבועות ו־4 ימים)
רעיית נשיא המדינה ה־9
15 ביולי 200720 בינואר 2011
(3 שנים ו־27 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוניה פרס (נולדה בשם: סוניה גלמן ולימים: סוניה גל; 27 במרץ 1923[1], מיזוץ', פולין (כיום באוקראינה)20 בינואר 2011, תל אביב) הייתה רעיית נשיא מדינת ישראל וראש ממשלת ישראל שמעון פרס. שירתה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ובמשך שנים רבות התנדבה למען חולים, ילדים בחינוך מיוחד ונכים, בעילום שם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוניה עם שמעון במחנה קיץ של תנועת הנוער העובד בזכרון יעקב, אוגוסט 1939
מימין לשמאל יושבים: יצחק פרסקי, רעייתו שרה והבן שמעון. עומדים: כרמלה, רעייתו של גרשון, הבן גרשון וסוניה, רעייתו של שמעון. קיץ 1945
קבר סוניה פרס בבית העלמין של כפר הנוער בן שמן

נולדה בשם סוניה גלמן בעיירה מיזוץ' שבפולין (כיום באוקראינה) למלכה (ממצ'ה) ויעקב גלמן. בשנת 1927 עלתה לארץ ישראל עם הוריה, אחותה הגדולה בתיה ואחיה הצעיר איציק. משפחת גלמן הייתה מן הראשונים שעזבו את העיירה, במטרה לעלות לישראל, ועזיבתם גרמה להתרגשות גדולה. נערך טקס פרידה, שכלל מסיבה ונאומים בהשתתפות כל התושבים. המשפחה השתקעה בכפר הנוער בן שמן, כאשר מלכה הועסקה כאם הבית של המוסד, ויעקב שימש כחצרן ומורה לנגרות.

הכרותה עם בעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוניה גלמן למדה בכפר הנוער בן שמן שבמקום מגוריה, שם הכירה את שמעון פרסקי, (לימים פרס), תלמיד במוסד, שהצטרף להגנה ומעמדת השמירה שלו ראה את סוניה בביתה שממול. השניים יצרו קשר שהפך לסיפור אהבה. בתום לימודיו נפרדו השניים, כאשר פרס הצטרף לגרעין שהקים את קיבוץ אלומות, וסוניה נשארה בכפר על מנת להשלים את לימודי הבגרות. הקשרים נמשכו, בעיקר בהתכתבות. עם סיום לימודיה, ניסתה סוניה לשווא להתקבל לבית הספר לאחיות ועקב כך החליטה להתגייס לחיל העזר לנשים בצבא הבריטי. שמעון נשאר בקיבוץ בתקופת מלחמת העולם השנייה.

אחות בצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוניה שירתה כאחות מעשית, בבית חולים שדה במדבר המערבי בזמן המערכה בצפון אפריקה. תפקידה היה לסייע לצוות המקצועי בכל הנדרש לטיפול בפצועים. פרס סיפרה כי באחד הימים בעקבות אחד הקרבות האכזריים הובאו מאות פצועים לבית החולים והאחיות המעשיות נאלצו לסייע לאחיות המוסמכות לעמוד בעומס ולבע משימות, שלהן לא הוסמכו. האחות הראשית פנתה אליה בזעם וקראה לה "ילידה ארורה". בתגובה סוניה נתנה לה סטירת לחי מצלצלת, ובעקבות זאת התפטרה ונשלחה לקורס נהיגת רכב כבד במחנה מינה שליד הפירמידות[2]. בהמשך נהגה במשאיות בקו לבנון-מצרים. הקשר עם שמעון נשמר דרך מכתבים.

נישואיה ופועלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 1945 שבה לארץ בתום השירות בצבא הבריטי והצטרפה לשמעון בקיבוץ אלומות. ב-1 במאי נישאה לשמעון פרס. סוניה פרס הייתה לעקרת בית – היא בחרה להתרחק מאמצעי התקשורת ולשמור בקנאות על פרטיותה ועל פרטיות משפחתה, זאת למרות הקריירה הפוליטית הענפה של בעלה. לאורך השנים, התנדבה פרס במסגרת פעילויות שונות אשר נועדו לסייע לנזקקים בקרב החברה הישראלית. בין היתר, סייעה בחלוקת מוצרי מזון לנזקקים, וכן פעלה רבות למען אלמנות צה"ל. במקרה אחד, פרס אימצה את ילדיה של אחת מהאלמנות, עם פטירתה, והם אף התגוררו לתקופה מסוימת בבית ראש הממשלה. עם זאת, פעילותה ההתנדבותית התקיימה בסתר, תחת מסך חשאיות כבד, וזאת בשל חוסר רצונה של פרס להציג ברבים את פועלה[3].

תקופת נשיאותו של שמעון פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם בחירתו של שמעון פרס לנשיאות, הודיעה סוניה פרס כי לא תעבור איתו לבית הנשיא ותישאר בדירתם שבנווה אביבים, ומאז חיו בנפרד, זאת בעקבות הפרת הבטחתו של בעלה, שמעון פרס, שתפקידו כיו"ר מפלגת העבודה, אליו נבחר ב-2002, יהיה תפקידו הציבורי האחרון. בתקופה זו שינתה את שמה לסוניה גל, קיצור של שם נעוריה גלמן.

פטירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטרה ב-20 בינואר 2011, בדירתה שבתל אביב. לבקשתה, נקברה בבית העלמין של כפר הנוער בן שמן ולא במקום שיועד לה, לצד בעלה, בחלקת גדולי האומה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' צביה ולדן, בתה הבכורה, היא בלשנית התפתחותית, נשואה לפרופ' רפאל ולדן, אשר שימש רופאו האישי של פרס; נכדתה היא השחקנית מיקה אלמוג. בנה האמצעי הוא הווטרינר ד"ר יהונתן (יוני) פרס; בנה הצעיר הוא נחמיה (חמי) פרס, מנהל קרן הון סיכון ששירת כטייס מסוקי קרב בחיל האוויר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילן בן עמי, האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, הוצאת מטר, 2010. סוניה פרס, עמ' 179–195.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוניה פרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן בן עמי, האישה שאיתו, 2010, עמ' 181
  2. ^ פרס בראיון בקיץ: "סוניה היתה ונשארה אהבת חיי", באתר ynet, 20 בינואר 2011
  3. ^ האישה שאיתו: סיפור חייה של סוניה פרס, באתר וואלה!‏, 20 בינואר 2011


רעיותיהם של נשיאי מדינת ישראל

ורה ויצמן רחל ינאית בן-צבי רחל כצנלסון נינה קציר אופירה נבון אורה הרצוג ראומה ויצמן גילה קצב סוניה פרס נחמה ריבלין מיכל הרצוג
19491952 19521963 19631973 19731978 19781983 19831993 19932000 20002007 20072011 20142019 2021 ואילך


בנות הזוג של ראשי ממשלת ישראל
פולה בן-גוריון צפורה שרת מרים אשכול לאה רבין עליזה בגין שולמית שמיר סוניה פרס שרה נתניהו נאוה ברק עליזה אולמרט
19481954
19551963
19541955 19641969 19741977
19921995
19771982 19831984
19861992
19841986
19951996
19961999
20092021
2022 ואילך
19992001 20062009
גילת בנט ליהיא לפיד
20212022 2022