סוניה קולודני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוניה קולודני
לידה 1901
פינסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במאי 1999 (בגיל 98 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
תחום יצירה צילום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוניה קוֹלוֹדְנִי (19011999) הייתה הצלמת הראשונה בחדרה וסביבתה ונחשבת גם לאחת מהצלמות העבריות הראשונות[1]. קולודני שייכת לדור הצלמים היהודי שרובו עלה מרוסיה בתחילת המאה העשרים[2]. החלה לצלם עם עלייתה לארץ ישראל בשנת 1922 והייתה פעילה עד שנות השישים[3].

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוניה קולודני נולדה ב-1901 בפינסק שבתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גורשה משפחתה לפולין. סוניה, נערה צעירה, עבדה במשך שנתיים כשוליה אצל צלם בוורשה ואף קיבלה ממנו דיפלומה. היא עלתה לארץ ישראל ב-1922 בעקבות אחיה, שמאי קולודני, אחד ממקימי חדרה שעלה שנתיים קודם ושלח לה רישיון עליה וכסף למסע. אמהּ וששת אחיה ואחיותיה גם הועלו לארץ על ידי שמאי קולודני אחרי שהאב נפטר ממחלת הטיפוס. סוניה הקימה סטודיו לצילום במרפסת בית אחיה שמאי בחדרה והשתתפה בפרנסת המשפחה.

סוניה נישאה למשה פיחוטקה, ולזוג לא היו ילדים.

אוסף התצלומים והתשלילים של קולודני שרכש מוזיאון החאן עם הקמתו ב-1982 מהווים נדבך חשוב ביותר בארכיון ההיסטורי של רצועת החוף הפריפריאלית בכלל ושל חדרה בפרט. מספר מצלמות ואביזרים מהסטודיו של קולודני מוצבים בתצוגת הקבע של מוזיאון החאן[4].

סגנונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו של ראשית הציונות, תחום הצילום נשלט ברובו המוחלט על ידי גברים שעבדו עבור מוסדות ציבור והציגו בצילומיהם נקודת מבט גברית-ציונית. בתמונותיה של קולודני ניתן למצוא יותר חופש ופחות פורמליות. היא תיעדה את מרחב המושבות מחוץ למשולש העירוני תל אביב-חיפה-ירושלים, ובצילומיה אפשר למצוא גם דמויות מחייכות שאינם ממורכזות, לעומת הפנים חמורות הסבר, המאפיינות את האסתטיקה הפדנטית של התקופה.

ביתה וסטודיו הצילום של קולודני היו בחדרה ולכן המושבה הצעירה היוותה את אזור פעילותה המרכזי אולם גם צילמה ביישובים קרובים כמו כרכור, פרדס חנה, כפר ויתקין, שפיה, שדות ים וגן שמואל. תיעדה בין השאר את ייבוש הביצות, העבודה החקלאית, הטקסים, פעילויות הספורט כמו כן צילמה גם דיוקנאות ומשפחות, טיולים, גני ילדים וגננות.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 הוצגו תצלומיה של סוניה קולודני מהשנים 1922-1948 במסגרות שונות. התערוכה הראשונה, "פוטו סוניה", הוצגה במוזאון ארץ ישראל בתל אביב בשיתוף מוזאון "החאן" חדרה ובאוצרתו של גיא רז מנובמבר 2006 עד אפריל 2007. מדצמבר 2010 עד פברואר 2011 בגלריית בית האומנות של מבשרת ציון הוצגו תצלומיה בשנית. אוצרת התערוכה הייתה סוניה אברמוביץ'. במהלך חודש ספטמבר 2012 הוצגו תצלומיה בשלישית בתערוכה ושמה "הצלמניה" בקניון לב חדרה במסגרת הפרויקט "מוזיאון יוצא לקהלו" - שיתוף פעולה בין מוזיאון החאן לקניון לב חדרה. אוצר התערוכה היה גיא רז.

בשנת 2013 אישרה ועדת השמות של עיריית חדרה כי רחוב שעתיד להיסלל בשכונת ויצמן במערב העיר ייקרא על שמה של הצלמת. רחוב סוניה קולודני עתיד להתחבר למתחם ההייטק והתעשייה שיקום על שטח מעברת אגרובנק[5].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיא רז, פוטו סוניה: צילומים 1922–1948, מוזיאון ארץ ישראל, 2007.
  • רות מרקוס, נשים יוצרות בישראל, 1920–1970, הקיבוץ המאוחד, 2008.
  • גיא רז, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, הוצאת מפה, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוניה קולודני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה הר-פז, צילומים זה הכל, "זמן מבשרת", 19 בינואר 2011.
  2. ^ מוזיאון ארץ ישראל, תערוכת "פוטו סוניה", 2006.
  3. ^ רונה סלע, "צלמות במרחב הפרטי/צלמות במרחב הציבורי".
  4. ^ עדי שגיא, "תערוכת הצילומים 'צלמניה'", עדשה מקומית, מגזין המושבות, גיליון 331.
  5. ^ איילת קדם, "סוניה קולודני פינת שושנה בלובשטיין: אושרו רחובות חדשים בחדרה", בלינקר, 22 באפריל 2013.