סוסיא (כפר פלסטיני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוסיא (כפר)
SUSYA3.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה חברון
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 300
קואורדינטות 31°23′31″N 35°06′44″E / 31.391853°N 35.112347°E / 31.391853; 35.112347 
אזור זמן UTC +2

סוסיא או ח'ירבת סוסיא או כפי שמכונה לעיתים בעיתונות[1] ובבלוגים 'סוסיא הפלסטינית' הוא כפר פלסטיני בדרום הר חברון, סמוך ליטא ולהתנחלות סוסיא. נגד כלל המבנים בכפר הוצאו צווי הריסה, מכיוון שהן נבנו ללא היתר מהמנהל האזרחי, ובג"ץ פסק שאין מניעה מקיום הצווים.[2][3][4]

מקורו של השם סוסיא הוא ככל הנראה ביישוב היהודי העתיק בשם זה שפרח במקום בתקופה הביזנטית, בין המאות ה-3 ל-9 לספירה. יומני מסע מהמאה ה-19 מזכירים את סוסיא כחורבות בלבד ואינם מזכירים שם תושבים.[5][6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי הכפר הם חלק מיושבי המערות של דרום הר חברון. חלק מתושבי הכפר חי גם היום במערות שבאזור בעוד אחרים שוכנים במבנים שונים שכנגדם עומדים צווי הריסה. מרבית התושבים עוסקים בחקלאות.

בסקר הכפרים שנערך על ידי ממשלת המנדט הבריטי בשנת 1945, אין אזכור לשם סוסיא בנפת חברון.[7] בשנת 1982 דיווחה פליאה אלבק על הימצאות הכפר סביב חורבות בית הכנסת העתיק וכי "על אדמת חירבת סוסיא יש רישום במרשם המקרקעין לפיהן אדמה זאת, בשטח של כשלושת אלפים דונם היא בבעלות פרטית של בעלים ערבים רבים".[8] יעקב חבקוק כותב בספרו חיים במערות הר חברון (1984), בטקסט לתמונה של שרידי התאר הקדום ח'רבת סוסיא: "רועים ופלאחים פוקדים את הח'ירבה עם גשם ראשון, ומשתכנים במערות שבמקום עד האביב". מאידך, יעקב ארליך, מודד ושמאי מקרקעין שסימן את אדמות האתר הארכאולוגי, העיד כי השטח לא היה מיושב בקיץ 1984: "כמודד במקצועי, סימנתי בקיץ 1984 את אזור האתר הארכאולוגי בסוסיא לצורך הכרזתו כאדמת מדינה. ביכולתי להעיד שבזמן סימון השטח לא גרו בו ערבים כלל -לא בבתים, לא בשוחות, ולא במערות".[9]

בכתבה מאת עמיחי אתאלי בשנת 2011 נכתב[10]: "אלה שיחליטו להגיע לכפר יאלצו להתרגל לתנאים איתם מתמודדים התושבים המקומיים: בתי המגורים הם לא יותר מאוהלים וסוכות, במבנים אין חשמל והמים נשאבים מבארות. היוזמה הייחודית היא חלק מניסיון של תושבי הכפר להעלות את המודעות למצבם ולעודד את השימוש בשפתם. "כל אחד שמגיע אלינו פשוט חי איתנו וככה לומד הכי טוב את השפה", אומר עאבד, ממנהלי מרכז סוסיא ללימוד ערבית".

פעילות תושבי המקום וארגונים פרו-פלסטיניים להסדרת מעמד הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "הטורבינה האנושית" ששודר לראשונה בערוץ 8 עוסק בקושי של המתיישבים לשרוד תחת האילוצים הקשים.[11] הסרט הישראלי הדוקומנטרי "סוסיא", המספר על ביקורם של אב פלסטיני ובנו, בכפר שנאלץ האב לנטוש לפני כ-50 שנה [דרושה הבהרה], התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין.[12]

בשנת 2010 נפתח בכפר מרכז יצירה ולמידה, שמטרתו לחזק את הכפר כקהילה ולשפר את הקשרים בין פלסטינים, ישראלים ותיירים המבקרים בו מחו"ל. מאחורי הקמת המרכז עומד חזון שעיקרו לאפשר במת יצירה לתושבים, על מנת לפתח יצירתיות והתמודדות עם שלטונה של מדינת ישראל בשטח (שבעבר היה בשליטת ירדן), ועם בעיות חברתיות מקומיות. המרכז מקיים סדנאות אמנות, שיעורי ריקוד דבקה, שיעורים ללימוד השפה העברית, שיעורים ללימוד השפה הערבית, המשלבים, כחלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו, גם אירוח אצל כמה ממשפחות הכפר.

ביולי 2015 קראו שרי החוץ של האיחוד האירופי לעצור את ה"טרנספר" במקום. מחלקת המדינה של ארצות הברית הפצירה בישראל שלא להרוס את הכפר או חלקים ממנו.[13] בישראל חתמו 200 סופרים אמנים אנשי רוח ומדענים על עצומה נגד הפינוי.

סטטוס משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי המקום מנהלים מאבק לקידום תוכנית מתאר וקבלת אישורי בנייה לבתים שנבנו. מאז שנות השמונים, עם התחלת החפירות הארכאולוגיות באזור, מנהלים תושבי הכפר מאבקים משפטיים בעניין זכותם לשבת במקום, להקים מבנים ולעבד אדמות.[14] חלק מן המשפחות המקוריות עזבו את הכפר, ונכון ל-2004 יושבים בו כ-300 איש[דרוש מקור], חלקם בני המשפחות הוותיקות וצאצאיהם.[15] לדברי תנועת רגבים, לכל תושבי הכפר יש גם בתים בכפרים הסמוכים.[16]

על פי הממשלה ומערכת הביטחון, מעולם לא היה קיים כפר ערבי בשם סוסיא.[17] פלסטינים בנו במקום מבנים ללא היתר, ואלה נהרסו במהלך השנים 2001-1995. הבנייה הבלתי חוקית המשיכה והוצאו נגדה צווי הריסה. במאי 2015 דחה בג"ץ עתירה של הפלסטינים להוצאת צו ביניים נגד הריסת המבנים.[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוסיא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוגמה אחת מבין רבות לכך שהיישוב מכונה 'סוסיא הפלסטינית': גדעון לוי, מיקי קרצמןמבצע טרנזיט, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
  2. ^ חופי עמוס, העליון קבע: ייהרסו מבנים לא חוקיים בכפר סוסיא, באתר nrg
  3. ^ ניר הר זהב, דאגה בבית הלבן מהרס הכפר הערבי סוסיא, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2015
  4. ^ בצעד יוצא דופן מאפשר בג״ץ את הריסת הכפר סוסיא ואת גירוש תושביו לשטח A רבנים למען זכויות אדם, מאי 2015
  5. ^ הנרי בייקר טריסטראםThe Land of Israel: A Journal of Travels Through Palestine, London: Society for Promoting Christian Knowledge, 1865, p.387
  6. ^ הקרן לחקר ארץ ישראלSurvey of Western Palestine עמוד 414
  7. ^ טבלת הסקר של נפת חברון בספרו של הדאווי, עמוד 50; עמוד 51
  8. ^ פליאה אלבק, איתור אדמות סוסיה, משרד המשפטים, 10 ביוני 1982, נזכר כאן.
  9. ^ מקור ראשון, אוגוסט 2015
  10. ^ עמיחי אתאלי, תוכנית ללימודי ערבית: "סאמר סקול" פלסטיני, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2011
  11. ^ "הטורבינה האנושית", בימוי ותסריט: דני ורטה
  12. ^ נירית אנדרמןהסרט הישראלי הדוקומנטרי "סוסיא" התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין, באתר הארץ, 18 בינואר 2011
  13. ^ סוכנויות הידיעות‏, ארה"ב לישראל: להריסת כפר סוסיא יהיו השפעות נרחבות, באתר וואלה! NEWS‏, 17 ביולי 2015
  14. ^ ראו לדוגמה, בג"ץ 7530/01, 6675/07, 2577/01, 834/78.
  15. ^ עיתון הארץ באנגלית
  16. ^ בצלאל סמוטריץ', אל תתנו לעובדות לבלבל את השמאל, באתר ynet, 2 ביולי 2012
  17. ^ עמרי נחמיאס, שליח וואלה! NEWS לוושינגטון‏, "אין כפר כזה, זה מחטף של השמאל": סערה בכנסת בדיון על הרס סוסיא, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביולי 2015
  18. ^ שמעון כהן, 'בחפירות סוסיא מצאו בית כנסת ולא מסגד', באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2015