סוסנובה
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 רובנו | ||
| תאריך ייסוד |
1708  | ||
| שטח | 1.24 קמ"ר | ||
| גובה | 177 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 1,700 (2025) | ||
| קואורדינטות | 50°49′N 27°0′E / 50.817°N 27.000°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
  | |||
סוסנובה (באוקראינית: Соснове; בפולנית: Ludwipol, לודביפול) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, על גדת נהר סלוץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה. מעל 50 ק"מ צפונית-מזרחית מרובנו.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של סוסנובה, שנקראה עד התקופה הסובייטית בשם "לודביפול", בכפר בבעלות משפחת אצולה פולנית. הוקמה ב-1708 סמוך לחורבות העיירה העתיקה "חיבקוב", שנהרסה בפלישה השוודית לפולין. במחצית השנייה של המאה ה-19 התפתח היישוב, בעיקר בזכות מסחר ער בעצים, שנכרתו ביערות הרבים בסביבה והושטו באמצעות דוברות על הסלוצ' לנמל דנציג שלחוף הים הבלטי. בנוסף, הוקם בו בית חרושת לנייר. בסוף המאה ה-19 כבר ישבו בלודביפול 1428 תושבים. במהלך מלחמת העולם הראשונה הועלו רוב בתי העיירה באש, ופרצה בה מגפת טיפוס הבהרות. לאחר המלחמה נכלל היישוב בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939 וכיבוש פולין המערבית על ידי הגרמנים, סופחה העיירה כמו כל חלקה המזרחי של פולין לברית המועצות.
ב-6 ביולי 1941, נכנס הוורמאכט לעיירה, במסגרת מבצע ברברוסה. בסוף 1943 שרפו הגרמנים את העיירה עד היסוד כנקמה על הריגת חיילים גרמנים בידי פרטיזנים מקומיים. ב-10 בינואר 1944 שחררו כוחות הצבא האדום את לודביפול במסגרת שחרור כל חבל ווהלין.
לאחר מלחמת העולם השנייה סופחה העיירה להרפובליקה הסובייטית האוקראינית ושינתה את שמה ל"סוסנובה".
יהודי העיירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1847 גרו בלודביפול 286 יהודים. בזכות התפתחות המסחר וגידול האוכלוסייה ביישוב גדלה האוכלוסייה היהודית ל-1210 תושבים בסוף המאה ה-19. הוקמה אכסניה להלין את סוחרי העצים היהודיים שהגיעו לכפר לרגל עסקיהם. "ארגון בעלי המלאכה היהודיים" הארצי הקים גם סניף מקומי שלו במקום. בעיירה פעלו חמישה בתי כנסת, שניים מהם מאבן, השאר מעץ. רב אחד ושני שובי"ם שירתו את הקהילה.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-900 יהודים, כשלושה רבעים מתושביה, והתקיימו בה פעילות ציונית ובית ספר עברי. עם הכיבוש הסובייטי של האזור בספטמבר 1939 נאסרה פעילות זו. חיילים סובייטים בעיירה הכריחו את הסוחרים היהודים למכור את כל הסחורה עבור כסף פולני חסר ערך. כל העסקים הפרטיים נסגרו. חיי הציבור היהודיים שותקו, מוסדות הקהילה נסגרו, המפלגות הציוניות פוזרו, ובית הספר העברי הפך לבית ספר יסודי ותיכון ביידיש. רבים השתלבו במערכת הפקידות הסובייטית ויהודים רבים הגיעו כפליטים ממערב פולין. בשנת 1941, ערב פלישת הנאצים, ישבו בלודביפול כ-2100 יהודים.
ב-6 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ובו ביום ערכו אוקראינים מקומיים פוגרום ביהודיה, תוך אונס נשים. לאחר מספר ימים הוצאו להורג 8 יהודים מהעיירה שהואשמו בקומוניזם. בד בבד הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, חובת תשלום סכומי כופר וחובת ביצוע עבודות כפייה.
ב-13 באוקטובר 1941 רוכזו כ-1,500 יהודי העיירה בגטו שהוקם בה. תוכנית בריחה של יהודי הגטו לא צלחה, וחלק מחברי קבוצת מחתרת יהודית מהגטו שהצליחה להימלט ליערות הסביבה נרצחו בידי פרטיזנים אוקראינים.
ב-25 בספטמבר 1942 נערכה בגטו שבעיירה אקציית חיסול, בה נרצחו רוב יושביו ביער סמוך. בשעת האקציה הצליחו חלק מיהודי העיירה להימלט ליערות הסביבה, ולחבור ליחידות פרטיזנים סובייטיות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר יזכור לקהילת לודביפול, בספריית העיר ניו יורק
- לודביפול באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- לודוויפול (Ludwipol), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רוס'), לודוויפול, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1414–1415), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
סוסנובה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
