סועאד זכי

סועאד זכי
לידה	1915; קהיר, סולטנות מצרים
פטירה	2004 (בגיל 89 בערך); טירת כרמל, ישראל
מדינה	מצרים, ישראל
עיסוק	זמרת

סועאד זכי (או סועד זאכי, בערבית: سعاد زكي; 1915–2004) הייתה זמרת ושחקנית יהודייה-מצרייה שהתפרסמה בעיקר בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתה השתייכה למעמד הבינוני, אביה יצחק היה דיין ושם אמה היה בלה. זכי למדה נגינה אצל שניים מהמוזיקאים המפורסמים ביותר באותה תקופה: דאוד חוסני וזכריא אחמד (אנ'). זכי ביצעה כמה משיריו של ריאד אל סונבאטי, אחד המוזיקאים המצריים הבולטים ביותר בתקופה זו. תחנת הרדיו הממלכתית של קהיר, שהוקמה בשנת 1934, הרבתה להשמיע את שיריה. זכי שיתפה פעולה עם נגן הקאנון המפורסם מוחמד אל-עקאד, והשניים הופיעו יחד במקומות רבים, ביניהם חיפה (בהזמנת ראש עיריית חיפה חסן שוכרי). בתחילת שנות הארבעים הם התחתנו ובשנת 1944 נולד להם בן, משה (מוסטפא). בשנת 1950 עזב מוחמד אל-עקאד את מצריים ועבר לארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן הם התגרשו. באותה שנה, עלתה סועאד זכי למדינת ישראל יחד עם בנה. בישראל עבדה זכי בקול ישראל בערבית כזמרת, אך מכיוון שהייתה זקוקה להכנסה נוספת החלה לעבוד כמנהלת מזנון וכמנקה בבנק החקלאות לישראל.^[1] בשנת 1983, לאחר מות אשתו השנייה של מוחמד אל-עקאד קתרין, נסעה סועאד לביקור בניו יורק. השניים נפגשו והחליטו לחדש את נישואיהם. בשנת 1989 הזוג החליט לעלות למדינת ישראל, והם עברו לגור בחיפה. בשנת 1993 נפטר מוחמד אל-עקאד ונקבר בבית הקברות המוסלמי בעיר. סועאד זכי נפטרה בשנת 2004 ונקברה בטירת כרמל.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנה משה הוא פרופסור והיה קצין בכיר בחיל האוויר. נכדה אורי זכי, הוא פעיל זכויות אדם, לשעבר מנכ"ל בצלם בארצות הברית ונציג Human Rights Watch, וכעת נשיא ועידת מרצ ובן זוגה של השרה תמר זנדברג.^[2]^[1] נכדתה איריס זכי היא יוצרת סרטים דוקומנטריים ופרסמה סרט על סבתה ומשפחתה בשם "מצרים, שיר אהבה" בשנת 2022.