סועאד עאמירי
.jpg) | |
| סועאד עאמירי | |
| לידה |
1951 (בת 73 בערך) ירדן  |
|---|---|
| מדינה |
מדינה פלסטינית |
| עיסוק | סופרת, פרופסורית, אדריכלית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אדינבורו, אוניברסיטת מישיגן, האוניברסיטה האמריקנית בביירות |
| שפות היצירה |
ערבית |
| סוגה | ספר זכרונות, ביוגרפיה |
| נושאי כתיבה | פלסטינים, הפליטים הפלסטינים |
| יצירות בולטות |
2003 - קפוצ'ינו ברמאללה 2013 - Golda Slept Here |
| פרסים והוקרה |
 2004 פרס ויארג'ו 2014 פרס נונו |
  | |
סועאד עאמירי (בערבית: سعاد العامري; נולדה בשנת 1951) היא סופרת פלסטינית, אדריכלית, ופרופסורית לארכיטקטורה באוניברסיטת ביר זית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוריה של עאמירי ברחו מיפו במהלך מלחמת העצמאות ב-1948 אל עמאן שבירדן. שם נולדה וחיה עד שעזבה לביירות שבלבנון, כדי ללמוד אדריכלות באוניברסיטה האמריקנית בביירות, ובהמשך באוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת אדינבורו. כשחזרה לביקור ברמאללה ב-1981, פגשה את סלים תמרי, סוציולוג מאוניברסיטת ביר זית, איתו נישאה מאוחר יותר, ונשארה.
בין השנים 1991 ל-1993 הייתה עאמירי חברה במשלחת שלום פלסטינית בוושינגטון. היא עוסקת בכמה יוזמות שלום מרכזיות של נשים פלסטיניות וישראליות.
היא מנהלת ומייסדת מרכז ריוואק (באנגלית: RIWAQ בערבית: رواق) לשימור אדריכלי, המרכז הוקם בשנת 1991 והיה הראשון מסוגו שעמל על שיקום והגנה על המורשת האדריכלית הפלסטינית.
ב-2006 מונתה עאמירי כסגנית יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת ביר זית.
מתגוררת בעיר רמאללה.
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרה "קפוצ'ינו ברמאללה (רשימות מן הסגר)" (יצא שוב באנגלית בשם: Sharon and My Mother-in-Law: Ramallah Diaries)[1] תורגם ל-19 שפות כאשר התרגום לערבית היה רב-מכר בצרפת והספר אף זכה בשנת 2004 בפרס ויארג'ו היוקרתי באיטליה[2] יחד עם הסופרת מנואלה דבירי.[3] הספר מבוסס על אימיילים ומכתבים של עאמירי ובו היא מתארת את חיי היומיום של האנשים סביבה בעיר מגוריה, רמאללה, המנסים לחיות את חייהם, בעיקר תחת עשרת חודשי המצור על רמאללה ב-2002. זהו סיפורם של הנשים והגברים בבית וברחוב, ולא של הלוחמים או של המנהיגים.[4]
ספרה האחרון, גולדה ישנה פה (באנגלית: Golda slept here בהוצאת בלומסברי), המתאר מה פירוש הדבר לאבד את הבית ולא "להרגיש בבית" שוב, זכה בפרס נונו האיטלקי (2014).[5]
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2003 - "קפוצ'ינו ברמאללה (רשימות מן הסגר)" תרגום: רוני מאירשטיין, הוצאת בבל[6]
- 2010 - Nothing to Lose But Your Life: An 18-Hour Journey With Murad
- 2010 - Menopausal Palestine: Women At The Edge
- 2013 - Golda Slept Here
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר של מרכז ריוואק לשימור אדריכלי
- אריאנה מלמד, קפה אצל סועאד, באתר ynet, ראיון עם סועאד עאמירי מ-24 ביוני 2003
TED רמאללה, בביצוע סועאד עאמירי, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אריאל שרון וחמותי, באתר הכל שקרים
- ^ Sharon and My Mother-In-Law: Ramallah Diaries by Suad Amiry, באתר BookDragon של Smithsonian Asian Pacific American Center (APAC)
- ^ Viareggio-Versilia International Prize
- ^ איך זה באמת ברמאללה מאת ד"ר נעמה כרמי, בבלוג שלה "קרוא וכתוב"
- ^ Suad Amiry באתר של The Center for the Humanities
- ^ זיוה אלפסי, אשה קשוחה, דעתנית, אמיצה ופלסטינית גאה, באתר הארץ, 15 ביולי 2003
בתיה גור, למה מותר לדפוק בסיר מאוחר בלילה?, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2003