לדלג לתוכן

סוף היהדות בארצות האסלאם (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוף היהדות בארצות האסלאם
La fin du judaïsme en terres d'islam
מידע כללי
מאת שמואל טריגנו
שפת המקור צרפתית
סוגה היסטוריה
הוצאה
הוצאה 2009
הוצאה בשפת המקור Denoël, פריז
תאריך הוצאה 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 275 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
תרגום אבנר להב
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-965-540-790-7
הספרייה הלאומית 004776896
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוף היהדות בארצות האסלאם הוא ספר בעריכת פרופ' שמואל טריגנו העוסק בחיסול הקהילות היהודיות בארצות ערב באמצע המאה ה-20 ומורכב מ-11 מאמרים של חוקרים בתחום.

הספר יצא לאור לראשונה בצרפתית בשנת 2009 בהוצאת Denoël, פריז[1]. בשנת 2018 יצאה לאור מהדורת הספר בעברית בהוצאת כרמל (בשיתוף עמותת דיאלוגיה) ונערך אירוע השקה בבית התפוצות[2]

העורכים ומאמריהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מורכב מ-11 מאמרים של חוקרים שונים, המתייחסים לכלל ההיבטים בנושא חיסול יהדות ארצות ערב והתקופה שקדמה לכך:

  • פרופ' שמואל טריגנו - הפן הסמוי של הלאומנות בארצות האסלאם
  • פרופ' ירון הראל
  • פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין (פרופ' במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות וחוקרת יהדות עיראק) - חיסול יהדות עיראק.
  • ד"ר רישרד איון
  • ד"ר יגאל בן-נון
  • רות טולדנו-אטיאס
  • ריפעת נ. באלי
  • לבנה זמיר
  • ג’אק טייב
  • מוריס רומני
  • אורלי רחמיאן

הספר כולל מחקרים רבים על כ-900,000 יהודי ארצות ערב ב־11 מדינות מוסלמיות, נאלצו לעזוב את ארצם שלא ברצונם בשנות הארבעים והחמישים ועל התופעות שקדמו לכך, זאת לצד הגירה מרצון לארץ ישראל של מיעוט מיהודי ארצות ערב.

חלק מהמאמרים מתמקדים בתהליך ההיסטורי של הנגישה ביהודים בארצות האסלאם, חלקם מתמקדים בתקופה של אמצע המאה העשרים. המחקרים מעלים כי במחצית מהמדינות היהודים "גורשו" באופן מוחלט, אך גם במדינות הנותרות הופעלה כלפי היהודים "הדרה" ו"נידוי" שהוביל לעזיבת היהודים. במקביל המחקרים שבספר מובילים למסקנה שהנרטיב לפיו "הגירוש" הוא תוצאת של הקמת מדינת ישראל, הוא נרטיב "מופרך לחלוטין".

מאמרו של פרופ' שמואל טריגנו אשר בוחן את היחס כלפי היהודים בארצות ערב והאסלאם, מראה כי באימפריה העות'מאנית נהג "משטר הד'ימה" שראה ביהודים בני חסות הראויים להשפלה וכי היווצרות מדינות ערב העצמאיות מתוך הקולוניאליזם המערבי עוררה מחדש את האנטישמיות האסלאמית הישנה שהובילה, בין היתר, לנְהִייה הפרו-נאצית של אחדות מהתנועות הלאומיות הערביות. בהקשר של הקמת מדינת ישראל ביחס לעוינות בארצות ערב כלפי היהודים הגרים בהם, רואה טריגנו תירוץ וכלי תעמולתי יותר מאשר גורם. מאמר אחר מראה כי בחלק מארצות ערב, כגון מצריים, חיסול הקהילה היהודית בוצע באופן מתוכנן בכלים משפטיים ועל פי אמות מידה גזעניות ומפלות מוצהרות.

הספר כולל חומר גם ארכיוני רב, לדוגמה מכתב מארכיון כל ישראל חברים המתאר אירוע במרוקו בשנת 1907: "חיילי הסולטן הסתערו על המלח (הרובע היהודי) ההמון בעקבותיהם והחלו בביזה. חמשת או ששת אלפי הגברים שהמתינו בשערי העיר חדרו אל הרובע התפזרו במלח והתחילו לבזוז, לשדוד, לאנוס, לטבוח, ולשרוף ובמשך שלושה ימים עד להגעתם של הגייסות הצרפתיים. אין בית, משפחה או אדם שניצל מידם"[3].

בין מסקנות הספר, נמתחת ביקורת על מדינת ישראל ועל התנועה הציונית ש"הדחיקו" את הנושא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]