סופווית' טריפליין
מראה
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס קרב תלת-כנפי | ||||||||||||||
| מדינת מקור |
| ||||||||||||||
| פיתוח |
Herbert Smith | ||||||||||||||
| תכנון |
Herbert Smith | ||||||||||||||
| יצרן | סופווית' אוויאיישן קומפני | ||||||||||||||
| טיסת בכורה | 28 במאי 1916 | ||||||||||||||
| תקופת שירות | דצמבר 1916 – 1918 | ||||||||||||||
| צוות | טייס אחד | ||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 147 | ||||||||||||||
| מפעיל ראשי | שירות האוויר של הצי המלכותי | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
סופווית' טריפליין (באנגלית: Sopwith Triplane) היה מטוס קרב תלת-כנפי בריטי ששירת בסוף מלחמת העולם הראשונה ויוצר על ידי סופווית' אוויאיישן קומפני.
ייצור ושירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1916 תכנן המהנדס הרברט סמית את הטריפליין, עם שלוש כנפיים דקות במדרוג זו מעל זו, ובכך ביקש לעלות אפילו על הסופווית' פאפ בתכונות הנסיקה וכושר התמרון, אולם הצלחתו הייתה חלקית, והמטוס החדש נסק מהר יותר מכל כלי טיס אחר.
כמעט כל מטוסי הטריפליין נכנסו לשירות בזרוע האווירית של הצי הבריטי, והוכיחו את עליונותם על פני הרוב המכריע של המטוסים הגרמניים. ידוע למשל על מקרה שבו התכתשו 13 מטוסי טריפליין עם 15 מטוסים גרמניים, והפילו חמישה מטוסים ללא כל אבדה לעצמם. בין מאי ליולי 1917 הפילו הטייסים הקנדיים של ה"גף השחור" של טייסת 10 87 מטוסים גרמניים.[1].
מפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה עופר, "ספר המטוסים", הוצאת משרד הביטחון, 1982, עמ' 33-32
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יהודה עופר, "ספר המטוסים", הוצאת משרד הביטחון, 1982, עמ' 33
