סופווית טריפליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופווית טריפליין
Sopwith Triplane G-BOCK.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב תלת-כנפי
ארץ ייצור בריטניהבריטניה  בריטניה
יצרן חברת תעופה סופווית
טיסת בכורה 28 במאי 1916
תקופת שירות דצמבר 19161918
צוות טייס אחד
יחידות שיוצרו 147
משתמש ראשי שירות האוויר של הצי המלכותי
ממדים 
אורך 5.74
גובה 3.2
מוטת כנפיים 8.08
שטח כנפיים 21.46
משקל ריק 500
משקל טעון 700
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית 180
קצב נסיקה 5.5
טווח טיסה מרבי 450
סייג רום 6,250
עומס כנף 29.92
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חימוש 
תותחים 1 מקלע ויקרס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
קלרג'ה B9 130 כ"ס, סיבובי, 9 צילינדרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סופווית טריפלייןאנגלית: Sopwith Triplane) היה מטוס קרב תלת-כנפי בריטי ששירת בסוף מלחמת העולם הראשונה ויוצר על ידי "חברת תעופה סופווית".

ייצור ושירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורת מטוסי טרייפליין של טייסת 1 של שירות האוויר של הצי המלכותי בצרפת

בשנת 1916 תכנן המהנדס הרברט סמית את הטריפליין עם 3 כנפיים דקות במדרוג זו מעל זו, ובכך ביקש לעלות אפילו על הסופווית פאפ בתכונות הנסיקה וכושר התמרון, אולם הצלחתו הייתה חלקית, והמטוס החדש נסק מהר יותר מכל כלי טיס אחר.

כמעט כל מטוסי הטריפליין נכנסו לשירות בזרוע האווירית של הצי הבריטי, והוכיחו את עליונותם על פני הרוב המכריע של המטוסים הגרמניים. ידוע למשל על מקרה שבו התכתשו 13 מטוסי טריפליין עם 15 מטוסים גרמניים, והפילו 5 מטוסים ללא כל אבידה לעצמם. בין מאי ליולי 1917 הפילו הטייסים הקנדיים של ה"גף השחור" של טייסת 10 87 מטוסים גרמניים.[1].

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופווית טריפליין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה עופר, "ספר המטוסים", הוצאת משרד הביטחון, 1982, עמ' 33