סופי דה סגיר
 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1799 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1874 (בגיל 74) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Софья Фёдоровна Ростопчина |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Pluneret |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| סוגה |
ספרות ילדים ונוער, רומן, מעשייה, רומן קצר |
| יצירות בולטות |
Sophie's Misfortunes, Les Deux Nigauds, Mémoires d'un âne, Quel amour d'enfant !, L'Auberge de l’Ange-Gardien, Good Little Girls, François le bossu, בפסקה זו 11 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| תקופת הפעילות |
מ-1856 |
| בן או בת זוג |
Eugène de Ségur (14 ביולי 1819–16 ביולי 1863) |
| צאצאים |
Louis Gaston Adrien de Ségur, Nathalie de Ségur, Henriette de Ségur, Sabine de Ségur, Anatole de Ségur, Renaud de Ségur, Edgar de Ségur-Lamoignon, Olga de Ségur |
| חתימה |
 |
  | |
הרוזנת סופי דה סגיר (בצרפתית: Sophie Rostopchine, Comtesse de Ségur; 1 באוגוסט 1799 סנקט פטרבורג – 9 בפברואר 1874 פריז) הייתה סופרת ילדים צרפתייה ממוצא רוסי, בתו של הגנרל רוסטופצ'ין (הידוע כמצביא ששרף את העיר מוסקבה בשנת 1812).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגיר הייתה ידועה בילדותה כילדה שובבה וחובבת מתיחות, שהוריה ניסו לדכא בעזרת חינוך קפדני.
לאחר נישואיה לאז'ן דה סגיר, קצין צרפתי ממעמד האצולה, קיבלה סגיר את אזרחות בעלה, ועברה לגור בצרפת. רוב חייה עברו עליה בקרב חוגי החברה הגבוהה של צרפת, ורק בגיל 57 החלה בקריירה ספרותית.
ספרה הראשון, "סיפורים חדשים על הפיות", חובר בשנת 1857 למען שתי בנותיו הקטנות של אחד מידידיה. הספר הידוע ביותר שלה, "תעלוליה של סופי", יצא לאור בשנת 1859. הספר מתאר את תעלולי ילדה בעלת דמיון מפותח וחסרת משמעת, דמות שהייתה מבוססת בחלקה על סגיר עצמה בילדותה. ספר נוסף ידוע שלה, "זיכרונותיו של חמור", יצא לאור בשנת 1860, ובו מתוארת אוטוביוגרפיה של חמור.
במהלך השנים הבאות פרסמה סגיר יותר מ-20 ספרים, שכונסו יחד תחת הסדרה המפורסמת הספרייה הוורודה, וזכו להצלחה רבה בצרפת בפרט, ובעולם בכלל.
סגיר, שלמשך שנים ארוכות הייתה סופרת הילדים הפופולרית ביותר בצרפת, מתה בשנת 1874 בפריז.
ספריה של סגיר התאפיינו בדרך כלל בשפה קלה ופשוטה, מוסר השכל ברור, ותיאורים של דמויות כחלק מקבוצה או חבורה עליזה, אשר משתייכת למעמדות הגבוהים. מוסר ההשכל בספרים התאים לעקרונות הנוקשים של החינוך הנוצרי. כמו כן, התאפיינו העלילות באכזריות רבה, הן מצד הגיבורה סופי והן כלפיה.
רבים מספריה תורגמו לעברית, רובם על ידי יצחק לבנון.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיפורי פיות חדשים (1857. תרגום: יצחק לבנון בשם "אגדות הרוזנת דה סגיר", 1972; ובנפרד: יער הקסמים, 1962; נסיך היער, 1964)
- לחיי הילדים (1857)
- ילדות למופת (1858. תרגום: יצחק לבנון, 1963)
- החופש הגדול (1859. תרגום: יצחק לבנון, 1965) – ילדים שיצאו בעת הפגרה לכפר שומעים מפי דודנם את הרפתקאותיו בשבי האינדיאנים.
- תעלוליה של סופי (1859. תרגום: יצחק לבנון, 1962) – המפורסם בספריה, ובו מחרוזת אירועים בחיי ילדה קטנה בעלת כוונות טובות, המבטיחה שוב ושוב לחזור למוטב, עד התעלול הבא.
- זכרונותיו של חמור (1860. תרגום: משה בן-אליעזר בשם "קורות חמור אחד", 1923; חיים אברבאיה, 1958) – חמור רב-מעללים מספר בגוף ראשון את קורותיו, ידידותו עם ילדים וגלגוליו בין בעלים שונים, ומעביר ביקורת סמויה על החברה האנושית. בשנת 1986 החלה להיות משודרת סדרת הנפשה צרפתית על פי הספר בשם Cadichon, אשר שודרה בארץ בדיבוב עברי בשם "תיאודור החמור".
- בליז ביש-המזל (1860. תרגום: יצחק לבנון, 1966)
- אחותו של שוטה (1861. תרגום: יצחק לבנון בשם "אח ואחות", 1977)
- ילדים טובים (1862. תרגום: יצחק לבנון, 1968)
- פונדק המלאך השומר (1862. תרגום: יצחק לבנון, 1966) – מעשה בחייל החוצה יער ומגלה שני ילדים נטושים מתחת לעץ.
- ילדת חמד (1863. תרגום: יצחק לבנון, 1973) – ילדה מפונקת עוברת חוויה, המשנה את אופייה לטובה.
- פרנסואה הגיבן (1864. תרגום: יצחק לבנון, 1979)
- הגנרל דוראקין (1864. תרגום: יצחק לבנון, 1967) – נדודי קצין רוסי תקיף ובעל אופי ילדותי מעט.
- ז'אן הרוטן וז'אן הצוחק (1865. תרגום: יצחק לבנון, 1970)
- השדון הטוב (1865. תרגום: יצחק לבנון בשם "שובב וחביב", 1975)
- אוצרו של גספר (1866. תרגום: יצחק לבנון בשם "גספר בן-חיל", 1978) – קורות בן-איכרים שבחר בהשכלה.
- מה אוהבים הילדים (1866)
- דילוי היחפן (1867. תרגום: יצחק לבנון, 1982)
- אחרי הגשם בא מזג-אוויר נאה (1871)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי סופי דה סגיר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- סופי דה סגיר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סופי דה סגיר (1799-1874), דף שער בספרייה הלאומית
