סופקה סקיפווית
 | |
| לידה |
23 באוקטובר 1907 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1994 (בגיל 86) בודמין מור, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| מקצוע |
קצרנית |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
פטר זינובייף, Sir Patrick Alexander D'Estoteville Skipwith, 12th Bt. |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (14 ביוני 1998) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | סופקה סקיפווית |
  | |
סופקה סקיפווית (באנגלית: Sofka Skipwith; 1904, סנקט פטרבורג – 1986, קורנוול) הייתה אריסטוקרטית רוסיה, קומוניסטית בבריטניה, זוכת אות גיבור השואה הבריטי וחסידת אומות העולם.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקיפווית נולדה בשם "הנסיכה סופיה דולגורוקי" (Sophia Dolgorouky, וברוסית Софья Петровна Долгорукий), בת למשפחת אצולה רוסית. הוריה התגרשו כשהייתה בת ארבע והיא גדלה במשפחה של סבה אלכסנדר דולגורוקי עם אומנת אנגליה. היא גדלה בבאת', לונדון, רומא, בודפשט, ניס, פריז ודייפ, מקומות בהם היה בעלה של אמה שליח הצאר הרוסי. בלונדון יצרה סקיפווית קשר עם משפחת האצולה של ג'ורג' דגלס-המילטון (אנ').
בעת מהפכת אוקטובר הייתה בחצי האי קרים ושם הייתה עוזרת אישית (אנ') של דאגמאר, נסיכת דנמרק (מריה פיודורובנה). אחרי המהפכה היגרה סקיפווית לסקוטלנד. היא העמידה פנים שאיבדה את דרכון ננסן שלה וכך השיגה דרכון בריטי. היא חידשה את הקשר עם משפחת המילטון וזו פרשה עליה חסות והעסיקה אותה בין היתר בחברה הבריטית להגנת חיות ונגד ניסויים בבעלי חיים (אנ'). כמו כן הייתה מזכירתו של לורנס אוליבייה. בדעותיה האישיות הייתה אוהדת של הקומוניזם.
בשנת 1932 נישאה ללאו זינובייף (Zinovieff) ולזוג נולדו שני ילדים, אחד מהם הוא הממציא הבריטי פטר זינובייף (אנ'). היא נפרדה מבעלה ובשנת 1937 נישאה לגריי סקיפווית ולזוג נולד בן. בשנת 1942 נהרג סקיפווית בעת שירותו בחיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה,
פעילות להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה, שהתה סקיפווית בפריז. בנובמבר 1940 עצרו אותה הגרמנים עם אזרחים בריטים אחרים, כיוון שאלה היו בעת ההיא אזרחי אויב. היא נכלאה במחנה מעצר בבזנסון ובמאי 1941 נשלחה למחנה ויטל.
בתחילת 1943 נכלאו בוויטל 280 פליטים יהודים פולנים מוורשה ולהם דרכונים של מדינות בדרום אמריקה. חלקם היו דרכונים מזויפים וחלקם ניתנו לפליטים העצורים על ידי דיפלומטים שלא הורשו לעשות זאת על ידי מדינותיהם. סקיפווית יצרה קשר עם המחתרת הצרפתית וקיבלה מהמחתרת מסמכים מזויפים אותם חילקה ליהודים העצורים בוויטל. היא הצליחה להגניב אל מחוץ למחנה, בשפופרת של משחת שיניים, רשימה של שמות יהודים הכלואים במחנה, במטרה להעביר רשימה זו לדיפלומטים בליסבון כדי שאלה יפעלו להגנת אותם יהודים.
בינואר 1944 החלו הגרמנים לבדוק את תוקפן של התעודות הדרום אמריקאיות של היהודים בוויטל. הם החליטו שהתעודות אינן תקפות והרוב מבין 280 היהודים גורשו במספר גירושים, עד קיץ 1944, למחנה הריכוז דראנסי ומשם לאושוויץ. לאחר הגירוש הראשון ניסו סופקה וחברתה לפעילות ההצלה, מדלן וייט, להבריח ילדים יהודים מהמחנה. הן הצליחו להבריח תינוק אחד. ביולי 1944 שוחררה סקיפווית בעסקת חילופי אסירים בין גרמניה לבריטניה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה עבדה סקיפווית עבור ארגוני צדקה והייתה פעילה במפלגה הקומוניסטית של בריטניה.
בשנת 1998 הכיר יד ושם בסקיפווית בתור חסידת אומות העולם.