לדלג לתוכן

סופרבול LX

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופרבול LX
סיאטל סיהוקס
(NFC)

29		 ניו אינגלנד פטריוטס
(AFC)

13
1 2 3 4 תוצאה
' 3 6 3 17 29
' 0 0 0 13 13
תאריך 8 בפברואר 2026
אצטדיון אצטדיון ליווייס, סנטה קלרה
MVP קנת ווקר
פייבוריטית סיאטל סיהוקס (4.5-)
שירת ההמנון צ'ארלי פות'
שופט שון סמית'
מופע מחצית באד באני
שידור בטלוויזיה
רשת NBC
שדרנים מייק טיריקו (שדרן ראשי), כריס קולינסוורת' (פרשן ראשי), מליסה סטארק וקיילי הארטונג (שדרניות קווים), טרי מקולי (פרשן חוקים)
רייטינג ומדד נילסן 37.4 (124.9 מיליון צופים)
→ LIX LXI ←

סופרבול LX (סופרבול 60) הוא משחק פוטבול שהתקיים ב-8 בפברואר 2026, בין סיאטל סיהוקס, אלופת חטיבת ה-NFC לניו אינגלנד פטריוטס, אלופת חטיבת ה-AFC בליגת ה-NFL. המשחק התקיים באצטדיון ליווייס בסנטה קלרה ושודר ברשת NBC. במשחק גברה סיאטל על ניו אינגלנד 13-29 וזכתה באליפות השנייה בתולדותייה.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת מיקום המשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיון ליווייס בסנטה קלרה בו התקיים המשחק

במאי 2022, נבחר אצטדיון ליווייס מגרשה הביתי של סן פרנסיסקו 49' בעיר סנטה קלרה לארח את המשחק.[1] האצטדיון והעיר אירחו את המשחק בפעם השנייה, לאחר שאירחו את סופרבול 50 ב-2016, והייתה זו הפעם השלישית שהמשחק יתקיים באזור מפרץ סן פרנסיסקו.

עונת 2025 ב-NFL

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרבול LX חתם את עונת 2025 בליגת ה-NFL. לסופרבול העפילו אלופת ה-NFC סיאטל סיהוקס בפעם הרביעית בתולדותיה ואלופת ה-AFC ניו אינגלנד פטריוטס בפעם ה-12. הקבוצות נפגשו בעבר בסופרבול XLIX שחתם את עונת 2014, אז גברה ניו אינגלנד על סיאטל 28-24.

סיאטל סיהוקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחמיצו את הפלייאוף בעונה הקודמת, סיאטל בהנהגתו של מאמן השנה השנייה מייק מקדונלד (אנ'), החתימו לפני תחילת העונה את הקוורטרבק סאם דארנולד (אנ'), הביאו את התופסים קופר קאפ וראשיד שאהיד ומנגד עזבו את הקבוצה התופסים די ג'יי מאטקלף וטיילר לוקט. את עונת 2025 סיימה סיאטל במאזן של 14-3, הטוב ב-NFC. השחקן הבולט לאורך העונה היה התופס ג'קסון סמית'-אנג'יגבה שסיים עם שיא קריירה של 1,793 יארד ו-10 טאצ'דאונים. בפלייאוף זכתה הקבוצה לסיבוב ראשון חופשי, בסיבוב השני גברה על סן פרנסיסקו 49' 13-3 ובגמר ה-NFC גברה על לוס אנג'לס ראמס 31-27.

ניו אינגלנד פטריוטס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למאמן הקבוצה מונה שחקן העבר שלה מייק ורייבל. לקבוצה הייתה את הגמישות הגבוהה ביותר מתחת לתקרת השכר של הליגה והיא ניצלה זאת להחתמת שחקנים חופשיים בעיקר בצד ההגנתי. לאחר שפתחה את העונה בהפסד ביתי ללאס וגאס ריידרס והפסד במחזור השלישי לפיטסבורג סטילרס, רשמה הקבוצה 10 ניצחונות רצופים בטרם הפסידה לבאפלו בילס. את העונה סיימה בשלושה ניצחונות רצופים ובמאזן של 14-3, זהה לזה של מובילת ה-AFC דנוור ברונקוס. היא זכתה לראשונה מ-2019 בראשות בית ה-AFC מזרח. את הקבוצה הנהיג שחקן השנה השנייה, הקוורטרבק דרייק מיי שמסר ל-4,394 יארד ו-31 טאצ'דאונים ורץ לארבעה נוספים, הוא הוביל את הליגה בשיעור השלמות מסירה (72%) ובמדד הקוורטרבק רייטינג (113.5). בפלייאוף גברה הקבוצה בסיבוב הראשון על לוס אנג'לס צ'רג'רס 16-3, בסיבוב השני על יוסטון טקסאנס 28-16 ובגמר ה-AFC ניצחה בחוץ את דנוור ברונקוס 10-7 במשחק שהתאפיין במזג האוויר הסוער שפקד אותו במהלך המחצית השנייה.[2]

מהלך המשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיאטל סיהוקס שלטה במשחק לכל אורכו בזכות הגנתה ששיתקה את ניו אינגלנד פטריוטס, היא השיגה שש הפלות של מיי, שתי אינטרספשן ופאמבל אחד.

המחצית הסתיימה ביתרון 9–0 לסיאטל כתוצאה משלושה שערי שדה וגדל ל-12–0 לאחר שער שדה נוסף ברבע השלישי. ברבע האחרון של המשחק השיגה סיאטל את הטאצ'דאון הראשון במסירה של דארנולד לאיי ג'יי ברנר והיא עלתה ליתרון 19–0. ניו אינגלנד הגיבה בטאצ'דאון מהיר משלה, אך בהמשך מסירתו של מיי נחטפה לטאצ'דאון הגנתי וסיאטל עלתה ליתרון 29–7. מסירה לטאצ'דאון של מיי לראנינג בק רמונדרה סטייבנסון חתמה את תוצאת המשחק 29–13.

קנת ווקר, הרץ האחורי של סיאטל נבחר ל-MVP לאחר שהשיג 135 יארד בריצה ועוד 26 יארד בתפיסה.

שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק שודר ברשת NBC ובשירות הסטרימינג Peacock של הרשת.[3] "ספוט" פרסומת (30 שניות) נמכר בסכום של מעל 7 מיליון דולר.[4]

שידור המשחק רשם רייטינג של 39.4 עם 124.9 מיליון צופים בארצות הברית.[5]

בידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת גרין דיי הופיעה במופע המקדים למשחק, צ'ארלי פות' שר את המנון ארצות הברית וברנדי קרלייל שרה את America the Beautiful.

את מופע המחצית של הסופרבול נבחר להוביל הראפר באד באני שהתארח בסופרבול LIV במופע בהובלת שאקירה וג'ניפר לופז. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקר את הבחירה בבאד באני ובגרין דיי (שמזוהים עם ביקורת על הנשיא ומדיניותו[6][7]) וקרא לה בחירה איומה שזורעת שנאה.[8]

במופע אירח באד באני את ליידי גאגא (שרה את Die with a Smile) ואת ריקי מרטין (שר את Lo Que Le Pasó a Hawaii). כמו כן נכחו בבמה סלבריטאים לטינים נוספים ובהם פדרו פסקל, קארדי בי, יונג מיקו, קרול ג'י וג'סיקה אלבה. המופע, שהתקיים בספרדית, הציג התייחסויות להיסטוריה של אמריקה הלטינית ופוארטו ריקו בפרט, ומסרים אנטי-קולוניסטים.. באד באני ביצע במהלכו את השירים Tití Me Preguntó, Yo Perreo Sola, Safaera, Voy a Llevarte Pa' PR, Baile Inolvidable, Mónaco, Nuevayol, El Apagón, Café con Ron, DTMF. במשדר המופע צפו בממוצע 128.2 מיליון צופים בארצות הברית.[5]

לאחר המופע של באד באני רשם טראמפ כי הייתה זו הופעה מהגרועות בהיסטוריה, שהיוותה סטירה בפנים של אמריקה.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופרבול LX בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקי הסופרבול
1967 I ‏• 1968 II ‏• 1969 III ‏• 1970 IV ‏• 1971 V ‏• 1972 VI ‏• 1973 VII ‏• 1974 VIII ‏• 1975 IX ‏• 1976 X ‏• 1977 XI ‏• 1978 XII ‏• 1979 XIII ‏• 1980 XIV ‏• 1981 XV ‏• 1982 XVI ‏• 1983 XVII ‏• 1984 XVIII ‏• 1985 XIX ‏• 1986 XX ‏• 1987 XXI ‏• 1988 XXII ‏• 1989 XXIII ‏• 1990 XXIV ‏• 1991 XXV ‏• 1992 XXVI ‏• 1993 XXVII ‏• 1994 XXVIII ‏• 1995 XXIX ‏• 1996 XXX‏• 1997 XXXI ‏• 1998 XXXII ‏• 1999 XXXIII ‏• 2000 XXXIV ‏• 2001 XXXV ‏• 2002 XXXVI ‏• 2003 XXXVII ‏• 2004 XXXVIII ‏• 2005 XXXIX ‏• 2006 XL ‏• 2007 XLI ‏• 2008 XLII ‏• 2009 XLIII ‏• 2010 XLIV ‏• 2011 XLV ‏• 2012 XLVI ‏• 2013 XLVII ‏• 2014 XLVIII ‏• 2015 XLIX ‏• 2016 50 ‏• 2017 LI ‏• 2018 LII ‏• 2019 LIII ‏• 2020 LIV ‏• 2021 LV ‏• 2022 LVI‏ • 2023 LVII ‏• 2024 LVIII ‏• 2025 LIX ‏• 2026 LX
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סופרבול_LX&oldid=42765253"