סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב
 | |
| כרזת הסרט בעברית | |
| בימוי |
איאן בונהוט פיטר אטדגי |
|---|---|
| הופק בידי |
רוברט פורד ליזי גילט איאן בונהוט |
| תסריט |
איאן בונהוט פיטר אטדגי אוטו בורנהם |
| עריכה | אוטו בורנהאם |
| שחקנים ראשיים |
כריסטופר ריב דיינה ריב אלכסנדרה ריב גיבנס מתיו ריב וויל ריב |
| מוזיקה |
אילן אשקרי  |
| צילום | ברט וויילי |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Words + Pictures Passion Pictures Misfits Entertainment אולפני די.סי |
| חברה מפיצה |
אולפני האחים וורנר Fathom Events |
| הקרנת בכורה |
19 בינואר 2024 (פסטיבל סאנדנס) 21 בספטמבר 2024 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה | 104 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב (באנגלית: Super/Man: The Christopher Reeve Story) הוא סרט דוקומנטרי על חייו של השחקן האמריקאי כריסטופר ריב, שתאונת רכיבה הותירה אותו משותק, ופועלו המתמשך כאקטיביסט לאנשים עם מוגבלויות. הסרט הדוקומנטרי בוים על ידי איאן בונהוט ופיטר אטדגי, שכתבו את התסריט יחד עם אוטו בורנהם. כותרת הסרט מתייחסת לתפקידו של ריב כסופרמן בסרטי הקולנוע סופרמן משנים 1987-1978. בסרט מופיעים גם בניו של ריב - אלכסנדרה ריב גיבנס, מתיו ריב, ו-וויל ריב.
הסרט הוא קופרודוקציה בין חברת ההפקה האמריקאית Words + Pictures לבין Passion Pictures ו-Misfits Entertainment הבריטיות, שהופצה בידי אולפני האחים וורנר, אולפני די.סי, חטיבת הסרטים הדוקומנטריים של רשת HBO, סרטי CNN ושירות הסטרימינג Max.[1][2] הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל סאנדנס ב-19 בינואר 2024, והיא קיבלה הפצה מוגבלת בתיאטראות בשיתוף עם חברת Fathom Events. הסרט יצא בהפצה רחבה באמריקה הצפונית ב-11 באוקטובר 2024, קיבל ביקורות מהללות ממבקרים ומהקהל כאחד, ונחשב לאחד מחמשת הסרטים הדוקומנטריים הטובים ביותר לפי National Board of Review (מלכ"ר).[3]
תקציר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפור הסרט מובא בנרטיב לא-ליניארי, ומתחלף בין התקופות שלפני תאונת הרכיבה של ריב ולאחריה.
לריב הייתה ילדות קשה, כשהוריו התגרשו כשהיה בגיל צעיר. העץ המשפחתי שלו היה מורכב בשל הנישואים החוזרים של הוריו, ולריב היו יחסים מתוחים עם אביו פרנקלין. ריב התחנך בבית הספר ג'וליארד ונעשה לחברו הטוב של רובין ויליאמס. הסרט "סופרמן" התחיל בתהליכי ליהוק לגיבור הראשי, ולמרות הצעות ממספר סלבריטאים שמעוניינים בתפקיד, הבמאי ריצ'רד דונר רצה שילוהק לתפקיד שחקן לא מוכר. ריב זכה בתפקיד אחרי אודישן, וזאת למורת רוחם של אביו ושל בכירים בתעשייה.
במהלך שלב הצילומים, ריב פגש בסוכנת הדוגמנים גיי אקסטון, עמה התחיל במערכת יחסים. הסרט "סופרמן" יצא לאקרנים בשנת 1978 וזכה להצלחה מסחרית גדולה. תפקידו של ריב זכה לשבחים, וביסס את מעמדו ככוכב קולנוע. ההצלחה המשיכה עם הסרט "סופרמן 2" (1980). אולם, ההכרה אותה קיבל ריב מתפקידו כסופרמן הפחיתה מהקריירה שלו מחוץ לזיכיון גיבורי-העל. ריב התגורר בלונדון עם אקסטון, ולהם נולדו שני ילדים - מתיו ואלכסנדרה. הוא לא היה מרוצה מהקריירה שלו, והסכים להשתתף בסרטים "סופרמן 3" (1983) ו"סופרמן 4: השאיפה לשלום" (1987) רק מתוך מחויבות. מתיו הודה שאביו נעדר ברוב שנות ילדותו, ולא היה שותף בגידול הילד. ריב ואקסטון נפרדו בשנת 1987.
כחמישה חודשים לאחר שנפרד מאקסטון, ריב פגש את הזמרת והשחקנית דיינה מוריסי. השניים התחילו מערכת יחסים, וריב התגבר על הססנותו לגבי נישואים והציע לה. הם נישאים באפריל 1992, ובנם וויל נולד ביוני של אותה שנה. דיינה שימשה כדמות אם למתיו ואלכסנדרה. ב-27 במאי 1995, ריב נפל מסוסו, וסבל מפגיעה בחוט השדרה ששיתקה אותו מהצוואר ומטה. הוא התבדח שהרס את חיי משפחתו, אך דיינה הבטיחה לו "אתה עדיין אתה, ואני אוהבת אותך". הוא קיבל תמיכה מחבריו ומבני משפחתו, במיוחד מויליאמס, שעזר לגרום לו לחייך ולצחוק לראשונה מאז התאונה. ריב עבר את השיקום שלו במכון השיקומי ע"ש הנרי קסלר בווסט אורנג' ניו ג'רזי, שם הוא התיידד עם בעלי מוגבלויות אחרים. בבית, דיינה וצוות אחיות טיפלו בו מסביב לשעון. בעזרת מסחרית שנרכשה בידי ויליאמס ואשתו לשעבר מרשה, ריב ערך את הנסיעה ללוס אנג'לס כדי להשתתף בטקס פרסי אוסקר ה-68, בה זכה למחיאת כפיים בעמידה בת שתי דקות.
מכיוון שהיה אקטיביסט לנושאים חברתיים במרבית חייו, ריב השתמש במעמדו כדי לתמוך באנשים בעלי מוגבלויות ובמחקר לפגיעה בחוט השדרה. הוא השתתף במספר אירועים מרכזיים כמו ועידת המפלגה הדמוקרטית והקים את "קרן כריסטופר ריב", אשר פתחה מספר מוקדים ברחבי המדינה וגייסה מימון למחקר בתאי גזע עובריים. ריב החזיר את היכולת לבצע מספר תנועות גוף קטנות, אך עדיין אין ביכולתו לוותר על השימוש במכונת הנשמה. בני משפחת ויליאמס אירחו בביתו חגיגות שנתיות כדי לחגוג את החיים. ריב ערך את הבכורה שלו כבמאי קולנוע עם הסרט "In the Gloaming" של שנת 1997, וגם עם הסרט "סיפורה של ברוק אליסון", שעסק באקטיביסטית משותקת גוף כמותו.
ריב ומשפחתו נזכרו עד כמה מערכת היחסים ביניהם התקרבה מאז התאונה. ב-9 באוקטובר 2004, שעות ספורות אחרי משחק ההוקי של וויל, ריב נכנס לתרדמת והובהל לבית החולים, שם נפטר בגיל 52. אלכסנדרה ו-וויל נזכרו בדמעות כיצד חזו במות אביהם, בעוד מתיו היה במונית בדרכו לבית החולים כששמע על מות אביו. על מותו של ריב התאבלו מעריצים מרחבי העולם ואלה להם עזר במהלך האקטיביזם שלו. דיינה החליפה את בעלה כיו"ר הקרן והמשיכה לעסוק בזמרה, עד אשר אובחנה כחולה בסרטן הריאה. דיינה נפטרה ב-6 במרץ 2006 בגיל 44, והותירה את וויל יתום בגיל 13.
מתיו, וויל ואלכסנדרה הצטרפו מעט לאחר מכן לחבר המנהלים של הקרן, מתוך כוונה להמשיך את מורשתם של כריסטופר ודיינה ריב. הקרן נקראת מחדש בתור "הקרן של כריסטופר ודיינה ריב", וכמה מפריצות הדרך ואבני הדרך שקשורים במחקר על שיתוק מיוחסים לאקטיביזם של כריסטופר ודיינה.
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לצילומי ארכיון של כריסטופר ריב ודיינה ריב, הסרט מציג גם את ילדיו של ריב, אלכסנדרה ריב גיבנס, מתיו ריב, ו-וויל ריב. מרואיינים נוספים כוללים את אחיו למחצה של ריב, קווין ג'ונסון; בת זוגו לשעבר של ריב ואמם של אלכסנדרה ומתיו, גיי אקסטון; השחקנים ג'ף דניאלס, סוזן סרנדון, גלן קלוז ווופי גולדברג; הפוליטיקאי ג'ון קרי; האקטיביסטית ברוק אליסון; פייר ספנגלר, מפיק הסרט "סופרמן"; מייקל מנגניילו, סגן הנשיא לשעבר לקשרי הממשל של קרן כריסטופר ודיינה ריב; ד"ר סטיבן קירשבלום, קצין הרפואה הראשי במכון קסלר; ולורי הוקינס, עוזרתו האישית של ריב. בסרט כלולים סרטוני ארכיב לראיונות עם במאי הסרט "סופרמן" ריצ'רד דונר וחברו הטוב של ריב רובין ויליאמס. כמו כן, ריב מקריין מתוך הספרים המוקלטים שלו Still Me ו-Nothing Is Impossible.
הוצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט "סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב" ערך את הצגת הבכורה שלו ב-19 בינואר 2024 בפסטיבל סאנדנס, שנערך במרכז לאמנויות הבמה רוז ווגנר שבסולט לייק סיטי, יוטה. אחרי הסרט נערך סבב שאלות ותשובות עם במאי הסרט, איאן בונהוט ופיטר אטדגי, ועם ילדיו של ריב. בחודש לאחר מכן, חברת האם של DC קומיקס, Warner Bros. Discovery, רכשה את זכויות ההפצה העולמיות והביתיות של הסרט התיעודי עבור 15 מיליון דולרים, ועבדה במשותף עם מנהלי חברת אולפני די.סי ג'יימס גאן ופיטר ספרן, אולפני האחים וורנר, חטיבת הסרטים התיעודיים של HBO, CNN Films ועם שירות הזרמת המדיה Max לשם כך. מכירות הסרט יוצגו על ידי חברת המימון הפיננסי Cinetic Media.
בכנס החובבים CinemaCon, שנערך באפריל 2024, ספרן הודיע שהסרט התיעודי ייצא לאקרנים בספטמבר 2024, עם הפצה מוגבלת ב-21 וב-25 בספטמבר. התאריך השני מביניהם נקבע בתור פרזנטציית הדרן, שכן בתאריך זה צוין יום הולדתו ה-72 של השחקן המנוח.[4] ב-11 באוקטובר, הסרט יצא לאקרנים באמריקה הצפונית, ב-1 בנובמבר בממלכה המאוחדת, ובשאר מדינות העולם לקראת סוף השנה.
ב-26 בנובמבר 2024 הוכרז שהסרט התיעודי ישודר ברשת HBO ב-7 בדצמבר, ויהיה גם זמין ברשת הזרמת המדיה Max.
קבלה וביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר הביקורות Rotten Tomatoes, הסרט התיעודי קיבל ממוצע משוקלל של כ-8.2 מתוך עשר, לפי 98% מתוך 105 ביקורות. הביקורת מציינת שמדובר ב"רטרוספקטיבה מחממת לב על האומץ וההרואיזם של כריסטופר ריב בחייו האישיים, והסרט מעופף לשמיים בהתרוממות רוח מעוררת השראה".[5] באתר הביקורות Metacritic, הסרט קיבל ממוצע משוקלל של כ-76 מתוך 100 בהתבסס על 21 מבקרים.[6] בסקר דעת הקהל שנערך בידי CinemaScore, הסרט התיעודי קיבל ציון +A.
מבקרת הסרטים אמבר וילקינסון מציינת ש"חייו ועבודתו של הכוכב הראשי של סרטי סופרמן, כריסטופר ריב, ממוסגרים ומסופרים בידי משפחתו וחבריו בסרט התיעודי המושך של איאן בונהוט ופיטר אטדגי".[7] מוניקה קסטילו מ-RogerEbert.com תיארה את הסרט בתור "גורם הבכי הגדול ביותר שלה בפסטיבל, משהו שמושך אותך בצורה כה עמוקה, ובגלל השילוב בין מחסור בשינה, ההתייחסות ונושא הסרט, קשה מאוד שלא להפוך לרגשניים".[8]
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרס | קטגוריה | מועמד | תוצאה |
|---|---|---|---|
| AARP Movies for Grownups Awards | הסרט התיעודי הטוב ביותר | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | בהמתנה |
| American Cinema Editors Awards 2025 | המיצג התיעודי הערוך בצורה הטובה ביותר | אוטו בורנהם | בהמתנה |
| Astra Film Awards | המיצג התיעודי הטוב ביותר | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | זכייה |
| Austin Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| Brazil Online Film Award | הסרט התיעודי הטוב ביותר | בהמתנה | |
| British Academy Film Awards | הסרט התיעודי הטוב ביותר | בהמתנה | |
| BFE Cut Above Awards | הסרט התיעודי או תוכנית לא בדיונית הטובים ביותר | אוטו בורנהם | בהמתנה |
| הסרט התיעודי או תוכנית לא בדיונית הבריטים הטובים ביותר | בהמתנה | ||
| British Independent Film Awards | המיצג התיעודי הטוב ביותר | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | מועמדות |
| Chicago Indie Critics | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Cinema Audio Society Awards | הישגים בעיבוד קול לסרט/סרט תיעודי | אוסטין פלוקר, גרג גטנס, סטיב מקלכלין ודניאל ניקולס | בהמתנה |
| Cinema Eye Honors | פרס בחירת הקהל | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | מועמדות |
| Critics' Choice Documentary Awards | המיצג התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| הבמאי הטוב ביותר | איאן בונהוט ופיטר אטדגי | זכייה | |
| העריכה הטובה ביותר | אוטו בורנהם | זכייה | |
| המוזיקה הטובה ביותר | אילן אשקרי | זכייה | |
| הסרט התיעודי-ארכיון הטוב ביותר | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | זכייה | |
| הסרט התיעודי-ביוגרפי הטוב ביותר | זכייה | ||
| Dallas–Fort Worth Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מקום רביעי | |
| Denver Film Critics Society | המיצג התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| DiscussingFilm Critic Awards | המיצג התיעודי הטוב ביותר | מקום שני | |
| Dublin Film Critics' Circle | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מקום שלישי | |
| Florida Film Critics Circle | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| Georgia Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Gold Derby Film Awards | המיצג התיעודי הטוב ביותר | בהמתנה | |
| Golden Reel Awards | הישגים מיוחדים בעיבוד קול לסרט תיעודי | גרג גטנס, וויל צ'פמן, קלייר אליס, אולי פרימנטל וזואי פריד | בהמתנה |
| Golden Tomato Awards | הסרטים התיעודיים הטובים ביותר | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | מועמדות |
| Greater Western New York Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| HamptonsFilm SummerDocs | פרס הקהל | זכייה | |
| Hawaii Film Critics Society | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Hollywood Music in Media Awards | מוזיקה בסרט תיעודי | אילן אשקרי | זכייה |
| Indiana Film Journalists Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | מועמדות |
| Kansas City Film Critics Circle | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| Las Vegas Film Critics Society | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| Latino Entertainment Journalists Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | בהמתנה | |
| London Film Critics' Circle | הסרט התיעודי של השנה | מועמדות | |
| Michigan Movie Critics Guild | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Music City Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| National Board of Review | חמשת הסרטים התיעודיים הטובים ביותר | זכייה | |
| New York Film Critics Online | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| North Carolina Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| North Texas Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Online Film & Television Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | בהמתנה | |
| Philadelphia Film Critics Circle | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Phoenix Critics Circle | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Producers Guild of America Awards | מפיק הסרטים התיעודיים הטוב ביותר | ליזי ג'ילטי, רוברט פורד ואיאן בונהוט | בהמתנה |
| Puerto Rico Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב | מקום שני |
| San Diego Film Critics Society | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| San Francisco Bay Area Film Critics Circle | המיצג התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| פרס סטלייט[9] | הסרט באורך מלא הטוב ביותר - תיעודי | זכייה | |
| Seattle Film Critics Society | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מועמדות | |
| Southern Eastern Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מקום שני | |
| St. Louis Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | מקום שני | |
| Utah Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה | |
| Vancouver Film Critics Circle | הסרט התיעודי הטוב ביותר | בהמתנה | |
| Washington D.C. Area Film Critics Association | הסרט התיעודי הטוב ביותר | זכייה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב (באנגלית)- שמוליק דובדבני, כריסטופר ריב היה הרבה יותר מסופרמן - הוא באמת היה גיבור, באתר ynet, 23 בינואר 2024
"סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב", באתר AllMovie (באנגלית)
"סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב", באתר Metacritic (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ‘Super/Man: The Christopher Reeve Story’: Sundance Review, Amber Wilkinson, January 22nd 2024
- ^ Christopher Reeve Documentary ‘Super/Man’ Acquired for $15 Million by Warner Bros. Discovery, Umberto Gonzalez, February 2nd 2024
- ^ 2024 Award Winners, National Board of Review
- ^ Christopher Reeve Documentary ‘Super/Man’ Sets Theatrical Release for Two Days Only, Rebecca Rubin, May 20th 2024
- ^ Super/Man: The Christopher Reeve Story, Rotten Tomatoes
- ^ Super/Man: The Christopher Reeve Story, Metacritic
- ^ ‘Super/Man: The Christopher Reeve Story’: Sundance Review, Amber Wilkinson, January 22nd 2024
- ^ Sundance 2024: Sue Bird: In the Clutch, Luther: Never Too Much, Super/Man: The Christopher Reeve Story, Monica Castillo, January 25th 2024
- ^ I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (באנגלית אמריקאית)