סורבאיה

סורבאיה
Surabaya
סמל
סמל סורבאיה
Flag of Surabaya City.png
דגל סורבאיה
פוטומונטז' של סורבאיה
פוטומונטז' של סורבאיה
מדינה אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
מחוז מזרח ג'אווה
ראש העיר ארי צ'אהיאדי
תאריך ייסוד המאה ה-13
שטח 350.5 קמ"ר
גובה 5 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 2,874,314[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 9,924,515 (2020)
 ‑ צפיפות 8,200 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 7°14′45″S 112°44′16″E / 7.2458333333333°S 112.73777777778°E / -7.2458333333333; 112.73777777778 
אזור זמן UTC +7
http://www.surabaya.go.id

סורבאיהאינדונזית: Surabaya (מידעעזרה)) היא העיר השנייה בגודלה באינדונזיה ובירת מחוז מזרח ג'אווה. העיר שוכנת בחופו הצפון-מזרחי של האי ג'אווה בקצה מצרי מאדורה, בשפך הנהר מאס (אנ') כ-662 ק"מ דרום-מזרחית לבירה ג'קרטה. האינדונזים מכירים את העיר כ"עיר הגיבורים", בשל חשיבות קרב סורבאיה בגיבוש התמיכה האינדונזית והבינלאומית בתנועת העצמאות האינדונזית במהלך המהפכה האינדונזית הלאומית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם סורבאיה בא מהמילים "סורה" או "סורו" (כריש) ו"באיה" או "בויו" (תנין), בשפת ג'אווה, שני יצורים שבמיתולוגיה המקומית יילחמו זה בזה על מנת לזכות בתואר "החיה החזקה ביותר". הקרב מופיע בנבואותיו של המלך והנביא בן המאה ה-12 ג'איבאיה. הנבואה מתארת קרב בין כריש לבן ענקי ובין תנין לבן ענקי. שתי החיות משמשות כסמלה של העיר, כאשר הן פונות זו אל זו בעודן חגות מסביב לסמלה של העיר "אנדרטת הגיבורים". יש המטילים ספק באטימולוגיה זו, וטוענים כי פירושו האמיתי של שם העיר הוא במילים בשפת ג'אווה "סורה אינג באיה" שפירושן "לעמוד באומץ אל מול הסכנה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד העתיק ביותר של סורבאיה מופיע בשנת 1225 בספר שכתב צ'או ג'ו-קואה, בו מופיעה העיר בכינוי "ג'ונגלה", המוכר כיום כשמה העתיק של סורבאיה. עם תחילת המאה ה-15, האדמירל ז'נג הא שט באזור עם ספינת האוצרות שלו. מה הואן שליווה את ז'נג הא כתב בשנת 1433 כי "לאחר ששטה דרומה יותר מעשרים לי, הגיעה ספינתנו לסולומאי, שהזרים קוראים לה סורבאיה. בשפך הנהר, המים הזורמים אל הים הם זכים".

במאות ה-15 וה-16 הייתה סורבאיה סולטנות, וכוח פוליטי וצבאי עיקרי במזרח ג'אווה. היא נכנסה לעימות עם סולטנות מאטאראם החזקה ביותר, ונכבשה על ידה ב-1625. לאחר כיבוש סורבאיה ובעלות בריתה באזור סוקאדאנה ומאדורה, שלטה מאטאראם בכל האי ג'אווה חוץ מהאזור בו שלטה סולטנות בנטן והאזור ההולנדי שכונה "בטאוויה" הידוע כיום כג'קרטה.

הסחר המתרחב של חברת הודו המזרחית ההולנדית הביא לרכישת העיר מהסולטנות הנחלשת של מאטאראם ב-1743. סורבאיה הפכה תחת השלטון ההולנדי הקולוניאלי למרכז סחר עיקרי, ושימשה לבסיס הימי החשוב ביותר במזרח בו השתמש הצי ההולנדי.

ב-1917 מרדו מלחים וחיילים בסורבאיה כנגד השלטון ההולנדי, אך כשלו.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפלה העיר בידי היפנים. היא הופצצה על ידי בעלות הברית בשנת 1944. לאחר מכן נתפסה על ידי לאומנים אינדונזים, שניסו לאחוז בה אל מול התנגדות בעלות הברית שחפצו לסייע לבת בריתן, הולנד. קרב סורבאיה היה אחד הקרבות החשובים בדרכה של אינדונזיה לעצמאות. הוא החל בהריגתו של המפקד הבריטי בריגדיר גנרל מלאבי ב-30 באוקטובר 1945, כפי הנראה מכדור תועה. בעלות הברית נתנו ללאומנים האינדונזים שהחזיקו בעיר אולטימטום להיכנע, אך אלו סרבו. ב-10 בנובמבר החל הקרב על העיר, ובו נהרגו אלפי לוחמים, ובסיומו השתלטו הבריטים וההולנדים על העיר. תאריך זה, ה-10 בנובמבר, מצוין כיום באינדונזיה[2]כ"יום הגיבורים" (הארי פהלוואן)[3][4]. הקרב היה חלק ממאבק אינדונזי לעצמאות, בסופו הוכרה עצמאות אינדונזיה ב-1949 על ידי ההולנדים, לאחר שפיכות דמים רבה משני הצדדים.

העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורבאיה, המצויה במזרח האי ג'אווה, הפכה לאחת הערים הגדולות בדרום מזרח אסיה. אוכלוסייתה מונה כיום כ-2.8 מיליון נפש, ובאזור הכפרי שמסביבה מתגוררים כ-9.9 מיליון תושבים נוספים. האזורים מסביב לסורבאיה כוללים את למונגן בצפון-מערב, גרסיק במערב, בנגקאלן בצפון-מזרח, סידוארג'ו בדרום, ומוג'וקרטו וג'ומבנג בדרום-מערב.

גשר סורמאדו בין סורבאיה לבין האי מאדורה נחנך ב-2009. זהו הגשר הארוך באינדונזיה. עד בנייתו הייתה מאדורה נגישה באמצעות מעבורת מנמל סורבאיה, המכונה טנג'ונג פראק, במלאית: "כף (בליטת חוף) הכסף" .

בעיר סורבאיה גורדי שחקים שהידועים בהם הם "מגדל BRI" שגובהו 220 מ', "מגדל BII" שגובהו 200 מ' ומגדל גראהא פנה, שגובהו 175 מ'. כן מצויים בעיר מרכזי קניות וקניונים רבים, ביניהם "פלאזה טונג'ונגאן", "קניון גלאקסי", "סורבאיה פלאזה", "סופרמול פקואון אינדה" ו"רויאל פלאזה סורבאיה".

סורבאיה היא משכנה של "הארמדה המערבית", אחת משתי ה"ארמדות" המרכיבות את הצי האינדונזי. הארמדה המזרחית עוגנת במקאסאר שבאי סולאווסי. מורשתה הימית החזקה משתקפת במוזיאון הצוללות, שנוצר משלד של צוללת רוסית ישנה שהוסב למוזיאון והוצב במרכז העיר.

בעיר עמד בית הכנסת, אחד משניים שהיו באינדונזיה, אך הוא נהרס בשנת 2013. בית הכנסת היה ממוקם בבניין קולוניאלי ישן שהשתייך לרופא הולנדי והיה בית כנסת אורתודוקסי-ספרדי[5]. פעילים של תנועת חב"ד מאוסטרליה שמו להם לאחרונה למטרה לשמר את החיים היהודיים בסורבאיה, ולייבא לאינדונזיה את משנת חב"ד.

גן החיות בסורבאיה נפתח ב-1916 והיה הראשון בעולם שהצליח להביא להתרבות בשבי של אורנגאוטן. הסמליל של גן החיות כולל תמונת דרקון קומודו.

בעיית ההצפות פוגעת במקומות רבים בעיר במהלך עונת הגשמים, ונובעת מתשתית ביוב רעועה.

אתרים מעניינים אחרים בעיר כוללים את:

  • המסגד הגדול של סורבאיה, שהוא המסגד הגדול ביותר במזרח ג'אווה.
  • מסגד צ'נג הו, המסגד הראשון באינדונזיה שנבנה בסגנון ארכיטקטוני סיני.
  • אנדרטת "ג'לס וואווה ג'אייה מאהה", פסל שנבנה לשמר את מורשת הצי האינדונזי.
  • אנדרטת הגיבורים, המצוינת בסמלה של העיר ומשמשת כאטרקציה לתיירים.

בסורבאיה 31 רבעים, המחולקים ל-163 יחידות מוניציפליות זעירות הקרויות "כפרים".

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה הבינלאומי ג'ואנדה

את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי ג'ואנדה. בעיר מספר תחנות רכבת. מסוף האוטובוסים המרכזי הוא פורביה.

את התחבורה בעיר משרתת תשתית יבשתית, ימית, ואווירית. העיר משמשת כנקודת מעבר בין ג'קרטה ובאלי, כאשר נוסעים בדרך היבשה. תיירים רבים עוברים דרך העיר בדרכם בין שתי הערים.

הנמל העיקרי בעיר הוא טנג'ונג פראק, והוא אחד הנמלים החשובים במדינה. כיום, הוא אחד מעשרת נמלי המשא העמוסים בדרום מזרח אסיה. הנמל האחר המשרת את העיר נקרא גרסיק, והוא נמצא בעיר בשם זה לא הרחק מסורבאיה. תוכניות עתידיות מדברות על הפסקת השימוש בנמל טנג'ונג פראק, והפיכתו לאזור תיירות, והרחבת נמל גרסיק לצורכי מסחר.

נמל התעופה הבינלאומי ג'ואנדה הוא השני בגדלו באינדונזיה במונחים של נפח תעבורתי. הוא משמש בעיקר לנוסעים בין מזרח ומערב אינדונזיה. בעתיד יועברו הקווים הבינלאומיים לנמל התעופה הנבנה בלמונגן, והנמל יהפוך לנמל תעופה פנימי בלבד.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר משמשת את אחד הנמלים החשובים והעמוסים במדינה. תוצרת האזור כוללת סוכר, טבק וקפה. בעיר פועלים מספנה גדולה ומספר בתי ספר ימיים.

כבירת המחוז סורבאיה היא גם מרכז מינהלי ומסחרי חשוב. היא נחשבת לנקודת המסחר החשובה במזרח ג'אווה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב בסורבאיה

ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-2.8 מיליון תושבים וכ-9.9 מיליון במטרופולין. האסלאם והנצרות הן הדתות העיקריות בסורבאיה, דתות אחרות כהינדואיזם, קונגהוצ'ו, בודהיזם וקג'וון, פועלות אף הן בעיר. העיר היא עיר תעשייתית, ומכאן משתמע כי היא כוללת רבעי עוני רבים, אך גם כי ישנה כמות רבה של זרים הפוקדים אותה וגרים בה לתקופות ארוכות. העיר היא משמשת גם כמרכז חינוכי חשוב, ופוקדים אותה סטודנטים מרחבי אינדונזיה.

העיר היא רב תרבותית. ישנם בה נציגים לתרבות המלאית, הסינית, ההודית, הערבית והאירופית. בנוסף לילידי האי ג'אווה, והאי מאדורה, העיר כוללת נציגות לתושבי כל האיים האחרים של אינדונזיה. רוב התושבים מדברים בדיאלקט של שפת ג'אווה הנקרא "סורובויאן".

העיר העתיקה בסורבאיה התרחבה עם הזמן, והאוכלוסייה גדלה בשיעור של 1.2% מדי שנה. בשנים האחרונות אנשים עברו ממרכז העיר הצפופה לפרברים הנחשבים כמרווחים, עשירים ובטוחים יותר.

ספורט וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורגל המקומית, פרסבאיה סורבאיה פועלת מאצטדיון "גלורה 10" בעיר. בשנים האחרונות שיחקה הקבוצה לסירוגין בליגה האינדונזית הראשונה והשנייה.

בסורבאיה מספר אוניברסיטאות ומוסדות לימוד גבוהים טכניים ודתיים. אחד מהם הוא אוניברסיטת איירלנגגה שהיא האוניברסיטה הוותיקה והגדולה ביותר במזרח ג'אווה, ונוסדה ב-1948. האוניברסיטה מפעילה בית ספר נחשב לרפואה ומחלקה מעולה לפסיכולוגיה. המוסד הטכנולוגי "העשירי בנובמבר" (Institut Teknologi Sepuluh Nopember) הוא מוסד חשוב לחינוך טכנולוגי בעיר, וידוע בזכות הפקולטאות לרובוטיקה, הנדסת מכונות והנדסה ימית. בסורבאיה פועלת גם האקדמיה הימית של צבא אינדונזיה.

ערים אחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורבאיה מקיימת קשרי "ערים אחיות" עם הערים הבאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Indonesia: East Java Province (Regencies and Cities) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
  2. ^ תצלום מקרב "יום הגבור": https://cdns.klimg.com/merdeka.com/i/w/news/2013/10/31/271452/670x335/berdarah-yahudi-bertanah-air-indonesia-pahlawan-keturunan-yahudi-1.jpg
  3. ^ היהודי צאלח בן מובה, שנודע יותר בכתיב שמו CHARLES MUSSRY, (ט"ו תשרי התר"פ - ב' אלול התשל"א, 9.10.1919 - 23.8.1971) היה מעורב בקרב "יום הגבור" בסורבאיה ב-10 בנובמבר 1945, בצד המקומיים במלחמת העצמאות האינדונסית כתורם ומסיע. הוא קבור בבית הקברות KEMBANG KUNING, "פרח צהוב" במאלאית / אינדונזית. מאז 10 בנובמבר 1945 מצינים האינדונסים את 10 בנובמבר כיום הזיכרון הלאומי שלהם. המקורות האינדונסיים מזכירים את היהודי בשמו CHARLES MUSSRY לטובה, בין היתר כאן: https://www.merdeka.com/khas/yahudi-dermawan-berjuang-dengan-uang-pahlawan-keturunan-yahudi-2.htmlמאלאית) וכאן, מקבץ אזכוריו באתר העיתון MERDEKA, "עצמאות" במאלאית, כאן : https://www.merdeka.com/tag/charles-mussry/berdarah-yahudi-bertanah-air-indonesia-pahlawan-keturunan-yahudi-1/ הכותרת: "יש לו דם יהודי יש לו מולדת אינדונסיה".
  4. ^ תמונת מצבת קברו של צאלח בן מובה: https://cdns.klimg.com/merdeka.com/i/w/news/2013/11/11/275775/670x335/yahudi-dermawan-berjuang-dengan-uang-pahlawan-keturunan-yahudi-2.jpg
  5. ^ בית הכנסת היחיד באינדונסיה של היום ממוקם במנאדו באי סולאווסי והוא פעיל.