סורטיציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סורטיציה היא שיטת ממשל בה מכהנים נושאי תפקידים פוליטיים לא בעקבות מערכת בחירות אלא מתוך מדגם אקראי של האוכלוסייה. ההיגיון שמאחורי תהליך הסורטיציה נובע מהרעיון שהשלטון משחית. בדמוקרטיה של אתונה העתיקה, הסורטיציה הייתה השיטה המסורתית והראשית למינוי פקידים פוליטיים [1].

כיום נהוגה סורטיציה בדרך כלל לצורך בחירת מושבעים בבתי המשפט.

הקושי במערכות הבחירות בעולם המערבי ובישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיונות בסגנון הסורטיציה עולים כיוון שבמדינות דמוקרטיות במערב קיימת אי-נחת של האזרחים מתפקוד נבחרי הציבור. במדינות אלה נוטה רוב הציבור לתת אמון במוסדות שאינם נבחרים - צבא, בית המשפט. לעומת זאת שביעות הרצון מאופן הפעולה של הפרלמנט והממשלה - שהם הגופים הנבחרים - נמוכה. האזרחים חשים שמוסדות אלה מקדמים אינטרסים צרים, על חשבון האינטרסים הציבוריים הכלליים[1].


גם בישראל נמצא מצב דומה.

רוב הישראלים סבורים שהמערכת השלטונית בישראל מושחתת ... הרוב בכלל המדגם גם חושבים שחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי. ... רבים מאוד מהאזרחים מרגישים שהם אינם מסוגלים להשפיע באמת על מדיניות הממשלה וישנה מידה רבה של אי־אמון במוסדות הפוליטיים המרכזיים

בתרבות המערב יש נטייה להנייח שכאשר המטרה ברורה ומוגדרת נחוץ ניתוח מושכל לצורך קבלת החלטות טובות. הנחה זו היא הבסיס לאופן שבו אנו בוחרים מנהיגים פוליטיים. אבל ישנם מצבים בהם אין נתונים מספיקים כדי לחזות מראש את התוצאה ובהם אקראיות היא האפשרות הטובה ביותר[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלרוטריון. הפריט מתוך אוסף מוזיאון האגורה באתונה.

באתונה העתיקה התפתחה הדמוקרטיה במאה ה-6 לפנה"ס מתוך איזונומיה, כלומר שוויון בפני החוק. הסורטיציה הייתה אז הדרך העיקרית להשגת שוויון. כך נבחרו רוב השופטים ורוב בעלי התפקידים השלטוניים (בדרך כלל 501 גברים).

באתונה התומכים בדמוקרטיה - כלומר, שלטון העם - היו אלה שהתנגדו לאוליגרכיה (שלטון של המעטים). האתונאים העדיפו סורטיציה על פני בחירות והשתמשו במכונת הקצאה - kleroteria - כדי למנוע מהאוליגרכים לקנות את מקומותיהם בתפקידי שלטון באמצעות שיטות מושחתות.

כדי להיות זכאים לעלות בגורל האזרחים הציעו עצמם לרשימת הפתקים שהוכנסו למכונת ההגרלה, קלרוטריון. על-פי רוב נמשכה תקופת הכהונה שנה אחת. אזרח לא יכול היה להחזיק באותו מנוי יותר מפעם אחת בחייו, אבל יכול היה להחזיק במנויים שונים. נשים, ילדים, עבדים ואורחים לא השתתפו בהגרלות המשרות. רק גברים מעל גיל 30 היו זכאים להשתתף. הגברים שעלו בגורל עברו בדיקת כשירות, על מנת למנוע מינויים פסולים. הם אף היו נתונים למעקב מתמיד על ידי האספה והיו צריכים לתת דין וחשבון על מעשיהם. כל אזרח יכול היה לבקש את ההשעיה של נבחר, בספקו לכך סיבה סבירה[3].

חלקים מהשלטון המקומי באזור טאמיל נאדו שבהודו השתמשו באופן מסורתי בהטלת גורל המכונה "קודא-אולאי", שבה נכתבו שמות המועמדים לוועדה הכפרית על עלי דקל שהוכנסו לסיר ושמות הנבחרים הוצאו מהסיר על ידי ילד[4].

שק ההגרלות בקטלוניה בימי הביניים

בנסיכות קטלוניה בסוף ימי הביניים הייתה נהוגה בחירת בעלי תפקידים בהגרלה. שמות המועמדים הוכנסו לשק ונבחרו מתוכו באקראי, לעיתים קרובות בידי ילד מתחת לגיל 7[5].

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסורטיציה נהוגה כיום בבחירת חבר מושבעים במערכות משפט אנגלו-סכסיות.

סורטיציה משמשת גם לגיוס לצבא בחלק מהארצות, בהענקת גרין קארד לארצות הברית, בהשמת תלמידים לבתי ספר ציבוריים, בכניסה לקולג' סיעוד בקליפורניה ובקבלה לבתי ספר לרפואה בהולנד[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ,יורם גת, לטובת הציבור, על ידי הציבור, מעורב, אוניברסיטת בן-גוריון, גיליון 17, יוני 2016, ע' 6-9
  2. ^ מייקל שולסון, Aeon, ‏החלטה מקרית, באתר "אלכסון", 27 באוגוסט 2014
  3. ^ Hansen, M. H. (1981). Election by Lot at Athens. Cambridge: Cambridge University Press
  4. ^ Uttaramerur(a village near Kanchipuram in the Chingalput district in the state of Tamil Nadu
  5. ^ Insaculació
  6. ^ Boyle, Conall (2010). Lotteries for Education. Exeter: Imprint Academic