סחר בילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סחר בילדים הוא סוג של סחר בבני אדם המוגדר כביצוע של גיוס, העברה, מתן מחסה או קבלה של ילדים לצורך ניצולם או לצורכי אימוץ.

על פי הערכת ארגון העבודה הבינלאומי, 1.2 מיליון ילדים נסחרים מדי שנה. בשנת 2012 דיווח משרד האו"ם לסמים ופשע (אנ') כי מבין קורבנות הסחר בבני אדם, אחוז הילדים עלה בשלוש שנים מ-20% ל-27%. מדי שנה נמכרים לעבדות כ-300,000 ילדים ברחבי העולם, מתוכם 17,000 מגיעים לארצות הברית. ארגון ת'ורן (אנ') נלחם בתופעה, ולדבריו 70% מהסחר מתבצע באמצעות האינטרנט.

נושא הסחר בילדים מעסיק רבות את ארגוני זכויות האדם. על פי מספר מחקרים בנושא, הגורמים העיקריים לתופעה זו הם עוני, משברים הומניטריים וחוסר השכלה. בהתאם לכך הוצעו ויושמו פתרונות המספקים הגנה רחבה, מניעה, אכיפת החוק וסיוע לקורבנות.

מספר אמנות בינלאומיות בנושאי זכויות אדם עוסקות בסחר בילדים, בהן אמנת זכויות הילד (1989), אמנה לאיסור וביטול הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים (אנ') (1999), ופרוטוקול האו"ם למניעה, עצירה וענישה במקרי סחר בבני אדם, במיוחד נשים וילדים (אנ') (2000).

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האו"ם הגדיר לראשונה סחר בילדים בשנת 2000 בפרוטוקולי פלרמו (אנ'), שאורגנו על ידי משרד האו"ם לסמים ופשע. במסמכים אלו מוגדר סחר בילדים כ"גיוס, העברה, מתן מחסה או קבלה של ילד לצורכי ניצול." הגדרה זו שמה דגש על העברה וניצול כמאפיינים מרכזיים של סחר בילדים.

ההגדרה של "ילד" היא בהתאם לאמנת זכויות הילד, לפיה אדם מתחת לגיל 18 הוא ילד.

סוגי סחר בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר סוגי סחר בילדים, למטרות שונות. העיקריים שבהם מפורטים להלן. לעוסקים בסחר בילדים לא תמיד ברורה מטרת הפעולה.

עבודת כפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת המטרות הנפוצות לסחר בילדים היא עבודת כפייה. על פי הגדרות האו"ם הכוונה היא לעבודת ילדים מתחת לגיל 14. במאה ה-21 מועסקים כ-200 מיליון ילדים בעבודות כפייה, בהם 73 מיליון מתחת לגיל 10. כמחציתם מועסקים בעבודות מסוכנות.

כ-60% מהילדים הללו עובדים בחקלאות, בעיקר במדינות אפריקה שמדרום לסהרה. עבודות נוספות כוללות סיוע במשקי בית, דיג ופועלי ייצור בתעשיות. חלק מהילדים מועסקים בזנות קטינים ובסחר בסמים, וחלקם מנוצלים מינית.

סחר בילדים במערב אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחר בילדים היא תופעה רווחת במערב אפריקה.[1] אלפי ילדים, כמעט כולם בני פחות מ-12, נשלחים בתנאי עבדות למטעי הקקאו בחוף השנהב. על פי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, הם מבצעים עבודה גופנית קשה, נעקרים ממשפחותיהם ואין להם גישה כלשהי לחינוך. חלקם מנוצל למטרות מין.

בבירת חוף השנהב, אביג'אן, קיים שוק ילדים גלוי ונשים באות לקנות אותם "לעזרה בעבודות הבית". בשנת 1996 התגלו בלאגוס שבניגריה עשרות ילדים הסובלים מתת תזונה כשהם ממתינים לקונים. ילדות מבנין וטוגו מבוקשות במיוחד בלאגוס. הן נאלצות לעבוד בבתי משפחות אמידות יחסית תמורת שכר רעב. בניגריה משגשג גם סחר צעירים, הנשלחים להיות עבדים ושפחות מין במדינות אירופה או במדינות ערביות עשירות. איטליה היא אחד היעדים המועדפים על הסוחרים.[2]

בנוסף לאלה, תחקירים חשפו תופעות נרחבות של סחר בילדים שנחטפו מהוריהם בבנין ונמכרו ברפובליקה של קונגו כדי לעבוד על סירות דיג בפוינט נואר.

עבדות מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון העבודה הבינלאומי מונה מספר דרכים לניצול מיני או עבדות מין של ילדים, בהן:

פרוטוקול האו"ם למניעה, עצירה וענישה במקרי סחר בבני אדם, במיוחד נשים וילדים (2000) מחייב רשמית מדינות לאסור מכירת ילדים לצורכי פורנוגרפיה וזנות קטינים.

דו"ח של קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים משנת 2006 העריך כי 2 מיליון ילדים בעולם נסחרים ומנוצלים מינית.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 דווח על כ-10,000 קטינים שהגיעו לאירופה כפליטי מלחמת האזרחים בסוריה ללא ליווי ונחטפו על ידי ארגוני פשע. כ-5,000 קטינים נעלמו באיטליה ועוד כ-1,000 בשוודיה ובגרמניה.[3] על פי החשש, הם נפלו קורבן לפעילות פדופילית, זנות או סחר בלתי חוקי באיברים.[4]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית קיימת תעשיית סחר רחבה בבני אדם למטרות מין, כמחציתם ילדים. בפברואר 2017 נעצרו 500 איש במחוז לוס אנג'לס שסחרו בילדים למטרות מין. הוגשו נגדם כתבי אישום בגין סרסרות, שידול לזנות וסחר בבני אדם.[5]

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 דווח על ארגון פשע בבריטניה שסחר בילדים למטרת זנות קטינים וסחר בסמים.[6]

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 רשת סקיי ניוז גילתה בחבל ביהר שבצפון הודו רשת שסחרה בילדים וילדות למטרת זנות קטינים ולעבודת כפייה.[7] מקרים דומים התגלו שוב בשנת 2016.[8]

בהודו התרחשו מקרים רבים של חטיפת ילדים וסחר בילדים, בעיקר למטרת זנות קטינים. רוב הקורבנות הן יתומות מנפאל, הנלקחות בכוח לבתי בושת בדלהי. על פי הערכות של ארגון הנלחם בתופעה זו, כ-12,000 ילדות ונשים נחטפות מנפאל ומועברות להודו למטרה זו.

בשנת 2018 נחקק חוק שנועד להילחם בתופעה, אך נמצאו בו ליקויים והוא טרם הועבר בפרלמנט ההודי.[9]

קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים ונערות נחטפות לעיתים קרובות בקולומביה לתעשיית המין, חלקן בתוך המדינה וחלקן מועבר לאמריקה הלטינית, האיים הקריביים, מערב אירופה, אסיה וצפון אמריקה. (אנ')

בעקבות המשבר ההומניטרי בוונצואלה שהחל בשנת 2010 נמלטו פליטים רבים לקולומביה, בהם ילדים המנוצלים לעבודת כפייה ולזנות. בנוסף לכל אלה, ארגוני פשע ומיליציות בלתי חוקיות חדשות מגייסות בכוח ילדים לשורותיהם, בעיקר למטרות זנות קטינים וסחר בסמים.

רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 נחשפה ברומניה רשת סחר בילדים למטרת זנות קטינים.[10]

שימוש צבאי בילדים ובנערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שימוש צבאי בילדים ובנערים

פרוטוקול האו"ם למניעה, עצירה וענישה במקרי סחר בבני אדם, במיוחד נשים וילדים (2000) קובע שצעירים מתחת לגיל 18 רשאים להתנדב לשירות צבאי, אבל אסור לחייב את גיוסם. כמו כן, המדינות החתומות על הפרוטוקול צריכות "לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי להבטיח שבני אדם מתחת לגיל 18 שנים לא ישתתפו ישירות בלחימה." למרות זאת, לפחות 17 מדינות מגייסות ילדים ונערים מתחת לגיל 18 לתפקידי לחימה או תומכי לחימה.

מחקרים שבדקו את הנושא ציינו שראוי להעניק תשומת לב מיוחדת לנערות המגויסות לצבא, כי הן פגיעות במיוחד למעשי אלימות מינית.

תנועת "עצרו את קוני" שמה לה למטרה לעצור את ג'וזף קוני, פושע מלחמה מאוגנדה שאחראי לסחר באלפי ילדים למטרות גיוס צבאי או עבדות מין.

שימוש בילדים בסחר בסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי העולם נעשה שימוש בילדים בסחר בסמים. בדרך כלל הם משמשים כבלדרי סמים, ומקבלים סמים במקום שכר, דבר הגורם להתמכרות לסמים.

מספר מחקרים ניסו להתחקות אחר היקף התופעה ומאפייניה. מחקר אחד חשף מעורבות גבוהה של ילדים בסחר בהרואין באפגניסטן. מחקר אחר בדק את מעורבותם של ילדים בריו דה ז'ניירו, וגילה כי ילדים אלה נמצאים בסיכון גבוה משמעותית להיפגע ממעשי אלימות, במיוחד רצח.

אימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחר בילדים נעשה לעיתים לצורכי אימוץ, במיוחד אימוץ בין-מדינתי. ילדים אלה נחטפים במרמה מהוריהם או מבתי יתומים. סוכנויות אימוץ מפוקפקות מסדירות את תהליך האימוץ, תמורת עמלה גבוהה שנגבית מההורים המאמצים.

אמנת האג בנושא אימוץ ילדים (אנ') מגדירה את שיתוף הפעולה בין המדינות הנדרש כדי להגן על ילדים מפני ניצול כזה ולסייע במניעת אימוץ בינלאומי בלתי-חוקי.

ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983) היו מקרים רבים של חטיפות והיעלמות של תינוקות, לרוב אלה היו ילדים של נשים ש"נעלמו" וכפי הנראה נרצחו במהלך "המלחמה המלוכלכת". ארגון זכויות אדם בשם "Abuelas de Plaza de Mayo" מעריך כי כ-500 ילדים נעלמו בנסיבות אלה. ילדים אלה קיבלו מהמשטר זהות חדשה ואומצו באורח בלתי-חוקי. מספטמבר 2010 ועד היום אותרו 102 בני אדם שהיו קורבנות לסחר בתינוקות של המשטר הצבאי.

ארמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארמניה, על פי החשד, פעלה במשך שנים רשת של רופאים, פקידי ממשל ובתי יתומים, ואילצה אימהות צעירות לוותר על ילדיהן. הילדים נסחרו למטרות אימוץ.[11]

ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארלט הילו מברזיל כונתה "סוחרת הילדים הגדולה בהיסטוריה". היא סחרה באלפי ילדים למטרות אימוץ.[12]

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 נתפסה פעילה פוליטית מהודו שהייתה מעורבת בסחר בילדים מנפאל למטרות אימוץ.[13]

יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוון אותרה ילדה בת 4 שאומצה בניגוד לחוק על ידי צוענים בשנת 2013. במדינות רבות באירופה קיימת סטיגמה לפיה צוענים נוהגים לחטוף ילדים ולסחור בהם.[14]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 חשף "העולם הזה" רשת של מתווכים לצורכי אימוץ לא-חוקי שסחרו בילדים בישראל.[15]

בשנת 2019 נחשפה פרשה בה זוג חרדי מארצות הברית יצר קשר באמצעות מתווך עם אישה ישראלית בהריון, במטרה לאמץ את ילדה. בית המשפט הגדיר את המקרה כ"סחר בילדים".[16]

מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 דווח במצרים על רשת של סחר בילדים לצורכי אימוץ.[17]

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרד היו מקרים רבים של סחר בתינוקות בתקופת שלטונו של פרנסיסקו פרנקו, ובמיוחד בין השנים 1963 ל-1970. בדרך כלל נחטפו ילדים של אסירים פוליטיים ונשים מקרב תומכי הרפובליקה (יריביו הפוליטיים של פרנקו), ונמסרו למשפחות המקורבות למשטר. גם לאחר תום שלטונו של פרנקו המשיכו פקידי ממשל לעסוק בסחר בילדים למטרות אימוץ, תמורת סכומי כסף ניכרים.

ממשלת ספרד הקימה בשנת 2013 ועדה שהתמקדה בחקירת מקרי חטיפת תינוקות במאה ה-21.

קבצנות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבצנות ילדים נעשית לעיתים קרובות תחת לחץ פסיכולוגי ופיזי. בדיקה של האו"ם העלתה כי ב-13% מהמקרים, מטרת הסחר בילדים בדרום מזרח אירופה הייתה קבצנות בכפייה. פרוטוקול האו"ם מתייחס לנושא זה בחומרה, כמו גם ארגון ההגירה הבינלאומי, האיחוד האירופי וארגון העבודה העולמי.

האיחוד האירופי כלל קבצנות ילדים בהצהרה על סחר בבני אדם משנת 2002. נושא זה קשה במיוחד לאכיפה בהתחשב בכך שלעיתים קרובות ילדים נשלחים לקבץ נדבות על ידי בני משפחה.

על פי הערכת ארגון העבודה הבינלאומי ישנם לפחות 600,000 ילדים המעורבים בקבצנות בכפייה. בנים מועסקים בקבצנות יותר מאשר בנות. נחשפו מספר רשתות של עבריינים המעסיקות 500 ילדים ומעלה בקבצנות בכפייה.

סחר בילדים בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדובאי, איחוד האמירויות הערביות, משתמשים בילדים בני חמש עד תשע כרוכבים באתרי מרוץ גמלים (אנ'). ארגוני זכויות אדם והאו"ם ניסו לצמצם תופעה זו, אך ללא הועיל.

לפי הערכת גורמים שונים, מאות ילדים מוברחים לאיחוד האמירויות הערבי מבנגלדש, הודו, סרי לנקה, פקיסטן ומאוריטניה. הילדים נמצאים לבדם בדובאי, הוריהם נשארים בארץ מולדתם ומקבלים תשלום חד פעמי.

במרוצי הגמלים ישנן פציעות רבות והיו אף מקרי מוות בתאונות.[18]

בישראל, אייל ברקוביץ' חשף תופעה של סחר בילדים בענף הכדורגל. הורים לכדורגלנים צעירים שנקלעים למצב כלכלי קשה מוכרים את הילדים שלהם לאנשי עסקים תמורת כסף. אחד המקרים הידועים, לדבריו, הוא של מאור בוזגלו.[19]

סחר בילדים תמורת כסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבי אוגוסטינוס מצוין כי ברומא העתיקה הורים עניים נהגו למכור את ילדיהם תמורת כסף.

בשנת 2001 בדיון בכנסת העיר חבר הכנסת תאופיק ח'טיב: "דוח העוני שפורסם לאחרונה, אולי הוא שיכול להעיד על המצוקה הכלכלית והחברתית שקיימת היום במדינת ישראל. ראינו את שאט הנפש והגינוי שנשמעו כאן כאשר דובר על סחר בילדים, בזמנו. ואז דיברו על זה שהסחר בילדים נובע מהעוני של אותן משפחות. כאן מדובר בעוני שהוא בתחתית, מתחת לקו האדום, אם יש דבר כזה."[20]

כיום תועדו מספר מקרים בנפאל בהם הורים למשפחות עניות מוכרים את ילדיהם לבתי יתומים, ולפעמים פשוט מוסרים אותם ללא תשלום. מקרה דומה קרה בסין.[21]

מקרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקסיקו, משנת 2008 עד 2010 הוגשו כ-5,000 תלונות על חטיפת ילדים. חטיפות אלה הן חלק מבעיה קשה במדינה של חטיפת אנשים תמורת כופר בידי ארגוני פשע.[22]

לאחר רעידת האדמה בהאיטי (2010) נחשף שילדות בנות ארבע עד שש שנעלמו מבית יתומים שימשו כקורבנות אדם בטקסי וודו. הן נמכרו במחיר של 49 דולר לילדה. טקסים אלה היו נפוצים בהאיטי לאחר רעידת האדמה.[23]

מנגנוני סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחר בילדים מתרחש בדרך כלל בשלושה שלבים: איתור, העברה וניצול. בשלב האיתור ילד נחטף ממשפחתו, ולעיתים נחטפת משפחה שלמה. לאחר מכן הוא מועבר בתוך המדינה או למדינה אחרת, באמצעי תחבורה שונים. לבסוף מגיע שלב הניצול, בו הסוחרים משתמשים בשירותיהם של הילדים כדי לגרוף רווח כספי. ניצול יכול להתרחש במגוון צורות, בהן עבודת כפייה, עבדות מין וקבצנות ילדים.

מסגרת היצע וביקוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחר בילדים נעשה על פי המודל הכלכלי של היצע וביקוש. הסוחרים מספקים את ה"היצע", והלקוחות, הצפויים להרוויח מניצול הילדים, מספקים את ה"ביקוש". מוגדרים שני סוגים של ביקוש: ביקוש צרכני וביקוש נגזר. ביקוש צרכני נוצר על ידי אנשים הרוכשים, באופן ישיר או עקיף, את המוצרים או השירותים המסופקים על ידי ילדים. דוגמה לכך היא תייר הרוכש חולצת טריקו שיוצרה במפעל המעסיק ילדים בכפייה. לעומת זאת, ביקוש נגזר נוצר על ידי אנשים שמרוויחים ישירות מעבודתם של הילדים, למשל סרסור או בעל מפעל המעסיק ילדים אלו. החוקר קווין ביילס (אנ') חקר לעומק מודל כלכלי זה, יחד עם חוקרים אחרים. לדבריו ניתן למגר את הסחר בילדים אם בכל מדינה תבוצע פעילות ממשלתית תקיפה שתצמצם את שני סוגי הביקוש.

מאפיינים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים בינלאומיים החוקרים את הסחר בילדים מציינים מספר מאפיינים חברתיים המשותפים לרבים מהקורבנות, בהם עוני, מגדר (בנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לסחר למטרת ניצול מיני), מעמד סוציו-אקונומי נמוך, רקע משפחתי לא מתפקד, בעיות של הזנחה, התעללות או אלימות במשפחה, אלימות במוסדות, חיי רחוב ומשפחות של מהגרים חסרי יציבות.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן הערכות של ארגון העבודה הבינלאומי בנושא סחר בילדים, לפי אזורים בעולם:

מחלקת המדינה של ארצות הברית מפרסמת מדי שנה דו"ח על סחר בבני אדם ברחבי העולם.

הטיפול בתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 פורסם בבריטניה דו"ח משותף של יוניצף וטרה דס הומס (אנ'), לפיו ילדים רבים מוברחים לתוך בריטניה מדרום מזרח אירופה והופכים לשפחות מין, לעבדים ולמקבצי נדבות. מחברי הדו"ח ציינו שהדרך יחידה ללחום בתופעה הוא להילחם בשורשיה. הם מבקשים לערוך ביקורים באלבניה, מולדובה, רומניה וקוסובו. על פי הדו"ח, יש למקד את המאבק בסוחרי הילדים. "הסוחרים עצמם מאוד מאורגנים, מאוד גמישים ומאוד חסרי רחמים, והשיטה הקיימת לטיפול בהם מאוד נוקשה וחסרת הרמוניה ויעילות."[24]

בשנת 2014 פורסם דו"ח של משרד האו"ם לסמים ופשע ובו הערכה כי שליש מקורבנות הסחר בבני אדם הם ילדים, וכי חלקם בסך בני האדם הנסחרים בעולם נמצא בעלייה.[25]

בשנת 2017 הרפובליקה העממית של סין הקימה פלטפורמה אינטרנטית לזיהוי קשתית העין למניעת סחר בילדים. המערכת, שהוקמה בטיינג'ין, תסייע באיתור ילדים אבודים או חטופים.[26]

בשנת 2019 העצרת הכללית של האומות המאוחדות אימצה פה אחד החלטה שהכריזה על שנת 2021 כשנה הבינלאומית למיגור עבודת ילדים, והסמיכה את ארגון העבודה הבינלאומי להוביל את יישומה. היעד הוא חיסול עבודות הילדים הגרועות ביותר, בהן שימוש כבלדר להעברת משאות לא חוקיים כגון סמים או נשק, שימוש בילדים כחיילים, זנות קטנים, עבדות ילדים וסחר בילדים.[27]

סוגי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ארבעה סוגי טיפול עיקריים בתופעת הסחר בילדים:

  • הגנה על קורבנות פוטנציאליים
  • מניעת התנאים המאפשרים לארגוני פשע לחטוף או לנצל ילדים
  • אכיפת חוקים, ובפרט חוקי עבודה
  • החזרה ושיקום ילדים, כולל פיצוי כספי וטיפולים נפשיים שיאפשרו לילדים להיקלט בחזרה בחברה.

פעולות הגנה מיועדות להגן על ילדים שעלולים לסחור בהם. פעולות אלה כוללות העלאת המודעות לתופעה, ושיפור המצב הכלכלי של משפחות שעלולות להיפגע ממנה. אחת הדרכים לבצע זאת היא העברה כספית מותנית (אנ'), בה הכספים מועברים למשפחה רק אם היא מקיימת תנאים מסוימים.

פעולות מניעה מטפלות במקרים של סחר בילדים באמצעות כלים משפטיים, שמטרתם, בין השאר, להרתיע סוחרים אחרים.

אכיפת חוקי עבודה על ידי רשויות החוק עומדת בבסיסן של התביעות המשפטיות ומעבירה מסר ברור נגד סחר בילדים. ניתן לנקוט בצעדים נגד הסוחרים בכל אחד משלבי הסחר: גיוס, העברה, ומתן מחסה או קבלה של ילדים לצורך ניצולם או לצורכי אימוץ. עם זאת, נרשמו מספר מקרים שבהם אנשי רשויות החוק היו מעורבים העצמם בסחר בילדים או בניצולם. למשל, ביוני 2016 נעצרו 14 שוטרים ממשטרת אוקלנד (קליפורניה) בחשד שניצלו מינית קטינה שהייתה תחת חסותם.

החזרה ושיקום של ילדים מתחילה בזיהוי הקורבן. לאחר מכן הילדים מוחזרים למשפחתם או למסגרת תמיכה מתאימה, ומקבלים טיפול רפואי ופסיכולוגי על מנת לסייע להם להשתלב בחברה. תהליך זה קשה וארוך, מפני שרוב הילדים שנפגעו סובלים מבעיות כגון חוסר בית, חוסר משפחה, חוסר אמון, חוסר חיברות, יחסי כפייה, שימוש בסמים וחוסר השכלה.

כלים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים משפטיים רבים מאפשרים טיפול בתופעת הסחר בילדים, בהם אמנות בינלאומיות בנושאי זכויות אדם, אמנות אזוריות, וחוקי מדינה. בין הכלים הללו נמנים:

בין הארגונים המטפלים בתופעה נמנים האומות המאוחדות, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם וקרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים.

יחסה של ההלכה היהודית לסחר בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש במוצרים שיוצרו באמצעות סחר בילדים אינו אסור על פי ההלכה, אבל אם מישהו מודע לעניין ורוצה להימנע מקניית מוצרים מסוימים, אז זה נחשב למידת חסידות.[28]

שימושים נוספים במונח "סחר בילדים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המכנים בשם "סחר בילדים" כל העברה של ילד ממשפחתו למקום אחר. מקרים נפוצים הם העברת ילדים ממשפחות אלימות או לא-מתפקדות למסגרת רווחה טיפולית, וכן וחלק מהמקרים של פונדקאות או אימוץ.

תופעה נוספת הדומה לסחר בילדים היא חטיפה בינלאומית של ילדים (אנ'), במהלכה נלקח ילד מסביבת מגוריו על ידי אחד ההורים תוך הפרת זכויות המשמורת, ומועבר למדינה אחרת. האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים מגדירה את הטיפול במקרים אלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סחר בילדים - תופעה רווחת במערב אפריקה, באתר הארץ, 16 באפריל 2001.
  2. ^ כמה מתוק יכול להיות סחר בילדים?, ‏2005.
  3. ^ סוכנויות הידיעות, ‏כ-10,000 ילדים פליטים נעדרים באירופה. החשד: סחר בבני אדם, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2016.
  4. ^ פזית רבינא, ואירופה שותקת: עשרת אלפים ילדי פליטים נעלמו, באתר nrg‏, 5 במרץ 2016.
  5. ^ נדן פלדמן, כך מתפשטת תעשיית הסקס טראפיקינג בארה"ב - ואיך זה קשור לטראמפ, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2017.
  6. ^ טלי גולדשטין‏, בריטניה: נחשף סחר בילדים שהועבדו בזנות, באתר וואלה! NEWS‏, 6 במאי 2009.
  7. ^ סרטונים Child Trafficking in Bihar, India, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:56).
  8. ^ תמר דרסלר, ‏הסחר הפורה: כך מתנהל סחר הילדים בנפאל שאחרי רעידת האדמה, באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2016.
  9. ^ What’s Wrong with India’s Efforts to Check Human Trafficking?, באתר "The Diplomat", ‏3 בינואר 2019 (באנגלית).
  10. ^ סרטונים Trafficked and sold: Sky News investigates Romanian sex trafficking, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:46).
  11. ^ AFP, "לא אפסיק לחפש": התינוקות החטופים של ארמניה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2019.
  12. ^ סוחרת הילדים מברזיל: "מה הם רוצים? הצלתי תינוקות ממוות", באתר חדשות 13, ‏13 במרץ 2017.
  13. ^ Indian politician charged with trafficking 'at least' 17 children, באתר סקיי ניוז, ‏1 במרץ 2017 (באנגלית).
  14. ^ ynet ו-AP, קהילת הצוענים מודאגת. אלפי פניות למריה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2013.
  15. ^ הצד האפל של האימוץ: "בישראל קיים סחר בילדים", באתר "אונו ניוז", ‏19 בפברואר 2020.
  16. ^ אריאלה שטרנבך, חשד לפרשייה בין-לאומית של חטיפה וסחר בתינוק מישראל, באתר חדשות 13, 10 ביולי 2019.
  17. ^ יאסר עוקבי, ‏סחר בילדים: פעיל חברתי במצרים מצליח לזעזע את המדינה, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2018.
  18. ^ דובאי: גורדי שחקים וחרבות זוהרות, באתר "מסע אחר".
  19. ^ צ'יזיק: יש תופעה של סחר בילדים כדורגלנים, באתר ONE.
  20. ^ הצעה לסדר היום - הסחר באיברים להשתלה, באתר הכנסת, ‏28 בפברואר 2001.
  21. ^ סוכנויות הידיעות, ‏גבר בסין מכר את בתו התינוקת ברשת חברתית, "לא ידענו שזה לא-חוקי", באתר מעריב אונליין, 9 במרץ 2016.
  22. ^ Hundreds of people in Mexico are kidnapped every year. And the problem’s getting worse., באתר Vox, ‏11 במאי 2018 (באנגלית).
  23. ^ השעה הבינלאומית, עשור לרעידת האדמה בהאיטי: עדויות על מכירת ילדים לקורבנות אדם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 בינואר 2020.
  24. ^ "אין מלחמה בסחר בילדים", באתר nrg‏, 30 באוגוסט 2006.
  25. ^ ד־פ־א, האו"ם: עלייה בסחר בילדים ברחבי העולם, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2014.
  26. ^ סין הקימה פלטפורמה אינטרנטית לזיהוי קשתית למניעת סחר בילדים, ‏24 בנובמבר 2017.
  27. ^ יעל אלנתן, ‏המטרה: לשמור עליהם ילדים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 ביולי 2019.
  28. ^ שאל את הרב - סחר בילדים ונשים בישראל ובעולם, באתר כיפה, 14 במרץ 2007.