סחר בסמים בעיראק

שוק הסמים בעיראק הוא שוק המוקדש לגידול, ייצור, הפצה ומכירה של סמים אסורים, וביניהם מתאמפטמינים, בנזהקסול וחומרים היפנוטיים המשמשים להרגעה. בסוף המאה ה-20, היקף הסחר בסמים במדינה היה מוגבל, רבות עקב חיזוק הבקרה על הגבולות והאכיפה המשטרתית תחת שלטונו של נשיאה החמישי של עיראק, סדאם חוסיין. לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק בשנת 2003, היקף הסחר בסמים במדינה עלה בעשרות מונים, במיוחד בערים המרכזיות בגדאד ובצרה. מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שפקד את עיראק בשנים האחרונות הגבירו במיוחד את היקף תופעת הסחר בסמים במדינה. בשנים האחרונות גורמים ממשלתיים וארגונים שונים מנסים להתמודד עם התופעה באמצעות הסברה, חינוך, אכיפה וביצוע מעצרים נרחבים של סוחרי וצרכני סמים.

ההיסטוריה של הסחר בסמים בעיראק

בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין, נשיאה החמישי של עיראק, מדיניות הממשלה כלפי סמים הייתה נוקשה במיוחד, רבות בשל בקרה משמעותית ואיכותית על הגבולות אשר הקשתה על הסחר. ביצוע עבירות סמים נתפס כמעשה חמור במיוחד – המשפטים של צרכני וסוחרי הסמים התקיימו בבתי המשפט שדנו בעבירות בגידה וריגול, שהיו ידועים בשיעור הרשעה גבוה ובמשפטים מהירים וקשים.

על אף מדיניות החקיקה והאכיפה העוצמתית והנוקשה בענייני הסמים, סחר בסמים בעיראק כן התקיים במידת מה במהלך תקופת שלטונו של סדאם. בחזית מלחמת איראן-עיראק, בה שירתו מאות אלפי חיילים שהיו שרויים משך זמן רב במתח פסיכולוגי עצום, אלכוהול (שאסור לצריכה באסלאם) היה אסור בשימוש, אך תרופות המייצרות השפעות דומות לאלכוהול (למשל דיאזפאם) כן נצרכו. יתר על כן, בשנות השמונים התמודדה עיראק עם המוני מהגרים מצריים בעלי הרגלי שאיפת חומרים ממיסים, אשר הכירו אותם לבני הנוער העיראקים. יש הטוענים כי שימוש בסמים היה נפוץ גם בקרב האליטה הפוליטית, ואפילו בקרב מקורביו של סדאם חוסיין עצמו. אחת העדויות המשכנעות ביותר לקיומה של תופעת סחר בסמים בעיראק באותן השנים הייתה הפעלתם של מתקני טיפול בהתמכרות והוצאה להורג של נאשמים בסחר בסמים. בשנת 1999, ממשלת עיראק אף יצרה תוכנית לאומית בנושא שימוש בסמים בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי וכן מועצה ארצית בנושא שימוש בסמים בשנה העוקבת לה. יוזמות אלו עשויות להצביע על שינוי מדיניות של מפלגת הבעת' בסוגיית הסמים - מתן חשיבות על הסברה וחינוך אל מול אזרחי עיראק לטובת פתרון הבעיה.

הסיבות לעלייה בהיקף הסחר בסמים בעיראק במאה ה-21

מלחמת עיראק (2003)

לפני פלישת ארצות הברית לעיראק בראשית 2003, משטרו של סדאם חוסיין הטיל עונשים קשים הן על סוחרי הסמים והן על צרכני הסמים, כאשר העונש המרבי על צריכת סמים וסחר בהם באותה עת היה עונש מוות. החקיקה הדרקונית הורידה את סחר הסמים למחתרת והרחובות, על פי דיווחים ממשלתיים באותה העת, היו כמעט ונקיים מסמים. לאחר הפלת משטרו של חוסיין בראשית המאה ה-21 השתרר כאוס במדינה - בהיעדר כוחות צבא עיראקיים שיגנו על גבולותיה כבימי סדאם חוסיין, השליטה על גבולותיה של עיראק התרופפה, מה שהיטיב עם תעשיית הסחר בסמים במדינה.

יתר על כן, אזרחים עיראקים רבים חוו על בשרם את תופת הקרבות של מלחמת עיראק, בין אם באופן ישיר, בצפייה ואף בהשתתפות בקרבות, ובין אם באופן עקיף, כששכלו את יקיריהם שנפלו. שימוש וצריכת סמים היוו עבור צעירי עיראק אסקפיזם מחיי היומיום המורכבים במדינה.

המשבר הכלכלי ונגיף הקורונה

בשנים 2020 ו-2021, הנחיתה מגפת הקורונה מכה קשה על כלכלת המדינה שממילא הייתה במשבר. על פי דו"ח שפרסם הבנק העולמי בסוף שנת 2020, מיליוני אזרחים עיראקים צפויים לשקוע אל מתחת לקו העוני בעקבות המגפה והצניחה העולמית במחירי הנפט, שעליו מתבססת כלכלת עיראק. כמו כן, נכון לתחילת שנת 2021, לעיראק קיים חוב לאומי של מעל ל-5 מיליארד דולרים לשכנתה איראן. עם זאת, הסנקציות על איראן כחלק מההתנגדות הבינלאומית לתוכנית הגרעין האיראנית לא מאפשרות לבגדאד לשלם את חובה, והוא רק הולך ותופח, ומעמיק את המשבר הכלכלי במדינה.

נוסף על כך, על פי הערכות הבנק הלאומי בעיראק, שיעור האבטלה בקרב צעירי המדינה קרוב ל-20%, ובחלקים מסוימים בבצרה ובבגדאד שיעור האבטלה אף גבוה יותר, מה שמעודד פעילות פלילית וסחר בסמים. בית המשפט העיראקי אכן מצא כי לפחות 90% מהעצורים בגין עבירות סמים במדינה היו מובטלים. רבים מהם צעירים נואשים שמחפשים בריחה מהמשבר הכלכלי והמציאות הקשה במדינה.

מיקום גאוגרפי והתרופפות הבקרה על הגבולות

למיקום הגאוגרפי של עיראק נדבך חשוב בהתפשטותה של תופעת צריכת הסמים במדינה. עיראק מוקפת במדינות רבות המייצרות וצורכות סמים, והיא, יחד עם איראן, נמצאת על ציר מעבר סמים מאפגניסטן – שבשטחה מיוצר רוב האופיום בעולם - לאירופה ולמדינות המפרץ השונות. זאת, יחד עם התרופפות על בקרת הגבולות והשיטור העקבי לאחר הפלישה האמריקאית בשנת 2003, הביאו לעליה חדה בצריכה ובסחר הסמים בקרב אזרחי המדינה, במיוחד בקרב אנשים שחוזרים מאיראן, וביניהם גם צליינים דתיים. על פי בכירים במשטרת בצרה, מעל כ-80% מן הסמים הנסחרים במדינה מגיעים מהגבול האיראני הפרוץ.

חולשת מערכת הבריאות

אחד הגורמים החמורים ביותר אשר תורמים לבעיית הסמים הוא חולשתה של מערכת התרופות העיראקית. כל אזרח במדינה יכול לקנות כל תרופה מבית המרקחת ללא מרשם (או עם מרשם מזויף או שפג תוקפו). זאת, בשל המצב הביטחוני הרעוע במדינה ובשל היעדר הבקרה הממשלתית במקורות מכירה והפצה של תרופות. חולשת מערכת הבריאות מאפשרת את קיומה של תופעה נרחבת של הברחת תרופות ממרכזי בריאות ובתי חולים, במיוחד של משככי כאבים, חומרים המשמשים להיפנוזה וסמים.

עלייתו של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש)

לוחמי ארגון המדינה האסלאמית הכניסו למדינה פנטילין, חומר ממריץ ממשפחת האמפטמינים אשר נותן תחושה של אנרגיה רבה ואופוריה ומדכא את התיאבון ואת הצורך בשינה, וזכה לפופולריות רבה בקרב לוחמי הארגון.

המענה של הרשויות בעיראק

התגובה להתפשטות הסחר בסמים בעיראק הובלה על ידי משרד הבריאות בעיראק והמועצה הלאומית לבריאות הנפש ולהתמכרויות, בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי ממשלה אחרים. לגופים הממשלתיים העיראקיים ישנם גם שותפים בינלאומיים שונים במאמץ וביניהם: ארגון הבריאות העולמי, המינהל לענייני ניצול לרעה של תרופות פסיכואקטיביות ושירותי בריאות הנפש וממשלות נבחרות ברחבי העולם כדוגמת יפן.

דרכי פעולה

יוזמות ממשלתיות

נכון ל-2021, התוכנית לפיקוח על סחר בלתי-חוקי בסמים פועלת במסגרת המועצה הלאומית לבריאות הנפש ולשימוש בסמים במטרה לשפר את תשתיות התמיכה לצרכני סמים, לגבש חקיקה מתאימה, ולהעלות את המודעות הציבורית להשלכות של צריכת סמים. עד כה, הושלמו מספר תוכניות הסברתיות ממוקדות כנגד תופעת הסחר בסמים, וביניהן תוכניות חינוך למורים ורופאים העובדים במרכזי רפואת חירום.

אחד ההישגים הממשלתיים החשובים ביותר בכל הנוגע למאבק בסחר בסמים במדינה הוא פרסומו של סקר בריאות הנפש וצריכת סמים אשר נערך בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי ברחבי עיראק בין השנים 2006–2007, וסיפק לראשונה נתונים מהימנים ובלתי מוטים על היקף תופעת הצריכה והסחר של חומרים ממכרים במדינה. סקר דומה נערך במדינה בין השנים 2015-2013 על ידי משרד הבריאות העיראקי והלשכה האמריקאית לענייני סמים ואכיפת חוק בינלאומיים.

יוזמות לא-ממשלתיות

בעיראק פעילים מספר ארגונים לא ממשלתיים העוסקים בצריכת סמים, במיוחד באזור הכורדי בצפון המדינה, והם מספקים שירותים והכשרה בנושא צריכת סמים.

תמיכתן של השותפות הבינלאומיות אפשרה עריכת מספר כנסי הכשרה ותכנון המשך המאבק בסחר בעיראק ובמדינות הסמוכות לה. בכנסים אלו מתאספים מספר רב של אנשי מקצוע מתחום הרפואה בעיראק, אנשי דת, גורמים משפטיים, פעילי זכויות אדם, וארגונים לא ממשלתיים, על מנת לגבש תוכניות ויוזמות חדשות לשירותי בריאות הנפש וההתמכרויות במדינה.

אתגרים וקשיים

שימוש בנשים כסוחרות סמים

על פי גורמי ביטחון עיראקיים, בתקופה האחרונה מיליציות עיראקיות ורשתות הסמים במדינה מגייסות יותר ויותר נשים כדי להבריח חומרי נפץ, כלי נשק וסמים ולחמוק מאיתורם על ידי כוחות הביטחון. לדבריהם, לנשים קל יותר לסחור בסמים מאשר לגברים מאחר שהן לא מושכות תשומת לב, וכי מחסור בנשים במשטרה העיראקית הביא למצב בו כמעט ואין אפשרות לערוך חיפוש על גופן של נשים הנחשדות בעבירות סמים.

הצפת תאי הכלא

בהיעדר מדיניות ברורה למלחמה בסמים, בתי המשפט העיראקיים שופטים למאסר את מרבית הנשפטים על עבירות סמים, דבר אשר גרם לצפיפות קשה ביותר בבתי הכלא העיראקיים. כחלק מן המלחמה בסחר בסמים בעיראק, מתבצעים מדי שבוע בכל רחבי המדינה מעצרים של סוחרי וצרכני סמים, והשתוללותה של מגפת הקורונה במדינה אילצה את מנהלי בתי הכלא בעיראק לצמצם את מספר האסירים בכל בית סוהר. הלכה למעשה, עובדה זו הובילה להתפוצצות אוכלוסיית האסירים בבתי הכלא העיראקיים, עד כדי כך שמספר העצירים בתאים גדול פי שניים מהקיבולת בהם. על פי גורמים ביטחוניים שונים, המחסור במקום בתאי המעצר תחת תנאי מגפת הקורונה הוביל להאטה ואף לעצירה זמנית בביצוע המעצרים והמשך המלחמה כנגד סחר הסמים בעיראק.

המערכה כנגד הסמים - 2021

בחודשים מאי-יוני 2021 קיימה משטרת עיראק מבצע נרחב כנגד סוחרי וצרכני הסמים בעיראק. המבצע הקיף את רוב המחוזות במדינה, ובמיוחד את המחוזות הדרומיים, הנחשבים למעוזים העיקריים של הסחר בסמים במדינה, ובמהלכו הצליחה לעצור ולכלוא מאות מעורבים בסחר בסמים.

על פי גורמי ביטחון עיראקיים, זהו אחד המבצעים הנרחבים והיעילים ביותר כנגד הסחר בסמים שידעה עיראק. אחת הסיבות שהפכו את המבצע הזה לכה מוצלח הוא ההיענות הציבורית הרחבה אליו. החל משנת 2017, קיים בעיראק מוקד חירום טלפוני (178) של המנהל הכללי לסמים ולבקרת חומרים פסיכוטרופיים, הזמין 24 שעות ביממה ובו ניתן לדווח על קיומן של פעילויות הקשורות בצריכה או בסחר בסמים בצורה אנונימית. במהלך מבצע זה, באופן חסר תקדים, אזרחים רבים פנו אל המוקד ובכך הצליחו לסכל את הגעתם של מאות קילוגרמים של חומרים פסיכואקטיביים לרחובות עיראק.

במהלך חודש יולי 2021 ועדת הביטחון וההגנה של הפרלמנט העיראקי אישרה את הגשת ההצעה להקים פיקוד ביטחוני למאבק בסמים במדינה, זאת על מנת להתמודד עם הגידול בהיקפי הסחר בסמים בעיראק. במקביל, המועצה השיפוטית העליונה של עיראק ציינה כי הוציאה מאות צווי מעצר נגד מעורבים בפשעים הקשורים לסמים.

לקריאה נוספת

• Kelchichian, J. A., A country study: Iraq, Washington, DC: Library of Congress, 1990
• Al-Hasnawi, S. M., Substance use disorders in Iraq. in Addiction 100, no. 1567, 2005
• Humphreys, K., Sadik, S., Improving mental health services in Iraq in Behavioral Healthcare, vol. 26, Issue 7, Vendome Group LLC, 2006
• Aqrawi, Rawnak, and Keith Humphreys, Responding to rising substance misuse in Iraq in Substance use & misuse, vol. 44, Informa Healthcare USA, Inc, 2009

קישורים חיצוניים

• עיראק מתמודדת עם איום חדש על תושביה: קריסטל מת', באתר הארץ, 30 בספטמבר 2019
• ארווה דיימון ומוחמד תאופיק, אחרי תבוסת דאעש, עיראק נלחמת בשני אויבים שלא נושאים נשק או חומרי נפץ, באתר הארץ, 23 באפריל 2021
• הפיחות במטבע לא עזר - ועיראק צוללת למשבר כלכלי חריף, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2021
• פיטר בומונט, שגעון הסמים מעורר רצח ברחובות הבירה העיראקית, באתר הגרדיאן, 14 בספטמבר 2003 (באנגלית)
• AP, השימוש והסחר הבלתי חוקיים של סמים גוברים בבצרה העיראקית על רקע זינוק ארצי באתר Arab News,‏ 3 בינואר 2018 (באנגלית)
• אכת'ם סיף אלדין, עיראק: מבצע נרחב במלחמה בסמים באתר אלערבי אלג'דיד, 2 ביוני 2021 (בערבית)(הקישור אינו פעיל, 26.9.2021)
• בראע אלשומרי, עיראק: הצעה להקמת מפקדה ביטחונית למלחמה בסמים באתר אלערבי אלג'דיד, 10 ביולי 2021 (בערבית)(הקישור אינו פעיל, 26.9.2021)