סטאנצ'יק (יאן מטייקו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
יאן מטייקו  |
| תאריך יצירה |
1862 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
120 סנטימטר |
| גובה |
88 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
MP 433 (המוזיאון הלאומי בוורשה) |
  | |
סטאנצ'יק במהלך נשף בחצרה של המלכה בונה לנוכח אובדן סמולנסק (בפולנית: Stańczyk w czasie balu na dworze królowej Bony wobec straconego Smoleńska) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הפולני יאן מטייקו, שהושלם בשנת 1862. הציור נרכש על ידי המוזיאון הלאומי בוורשה בשנת 1924. במהלך מלחמת העולם השנייה נבזז על ידי הנאצים, אך לאחר מכן הוחרם על ידי ברית המועצות והוחזר לפולין בסביבות 1956.
זהו אחד מציוריו המפורסמים ביותר של מטייקו, אשר ביסס את תהילתו. המוזיאון הלאומי בוורשה הגדיר אותו כאחד הציורים המזוהים ביותר באוספו, וכיצירת הדגל של "אוסף הציורים הפולניים מלפני 1914". מרכיבו המרכזי של הציור הוא הניגוד בין ליצן החצר חמור-הסבר (סטאנצ'יק (אנג')) לבין הנשף התוסס המתרחש ברקע. הציור מציג את סטאנצ'יק במצב של בדידות וייאוש, המשקף את מצבה הפוליטי של פולין במאה ה-19.[1]
סטאנצ'יק כסמל תרבותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטאנצ'יק נותר סמל חשוב בתרבות הפולנית. הוא ייצג את הסאטירה כמכשיר לביקורת על בעיות חברתיות תוך שהוא מעניק חוכמה לעם. דמותו זכורה היטב ומהווה חלק גאה מן הזהות הלאומית הפולנית. הציור עיצב דימוי של סטאנצ'יק שהפך לאייקוני ומוכר בפולין.[1] [2]
דמותו של סטאנצ'יק
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטאנצ'יק, הדמות המרכזית בציור, היה ליצן החצר בעת שיא כוחה הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של פולין בתקופת הרנסאנס, תחת שלטונו של המלך זיגמונד הראשון הזקן (שלט בין השנים 1506–1548). מעבר להיותו ליצן, היה אדם רהוט, שנון ואינטליגנטי, שהשתמש בסאטירה כדי להעיר על עבר האומה, מצבה בהווה ועתידה. בשונה מליצנים בחצרות אירופאיות אחרות, סטאנצ'יק נחשב לדמות משמעותית הרבה מעבר לתפקידו כמשעשע. תהילתו בתקופתו התחזקה מחדש במאה ה-19, והוא נותר דמות מוכרת גם כיום.
המחסור במקורות היסטוריים הוליד במאה ה-19 ארבע השערות שונות באשר למהותו של סטאנצ'יק: האפשרות שהוא דמות בדויה שנוצרה על ידי המשורר יאן קוכנובסקי וחבריו; האפשרות שהיה ליצן טיפוסי שהותאם על ידי בני זמנו לתפקיד אלגורי; האפשרות שהיה חזון ספרותי בסגנון שייקספירי מהמאה ה-19; והאפשרות שהיה דמות בעלת השפעה נרחבת בעולם הליצנים. הקונצנזוס בקרב חוקרים מודרניים הוא כי אכן היה קיים אדם בשם סטאנצ'יק, ודמותו הפכה למשמעותית בתרבות הפולנית של הדורות הבאים.[3][4]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו המלא של הציור הוא "סטאנצ'יק במהלך נשף בחצרה של המלכה בונה לנוכח אובדן סמולנסק". הכותרת רומזת בטעות שפולין נשלטה אז על ידי המלכה בונה ספורצה, אך למעשה, בעת אובדן סמולנסק לרוסיה ב-30 ביולי 1514, שלטו בממלכה זיגמונט הראשון, מלך פולין ואשתו הראשונה, המלכה ברבורה זאפויה. סמולנסק נכבשה ב-1514 במהלך המלחמה הליטאית-מוסקבאית השנייה.
מרכיבו העיקרי של הציור הוא הניגוד בין הליצן הרציני – מוקד הציור – לבין הנשף העליז ברקע. סטאנצ'יק יושב בגפו בחדר חשוך, בעוד הנשף המלכותי נמשך בחדר הסמוך. חזותו אינה הולמת את ציפיות הצופה מליצן: הוא נראה מהורהר ומדוכדך. הפרטים מחזקים זאת: שרביטו מוטל על הרצפה, על חזהו תליון דתי של "המדונה השחורה מצ'נסטוחובה", והשטיח המקומט למרגלותיו מעיד על נפילתו הכבדה לכיסא בעקבות קריאת המכתב שעל השולחן. מכתב זה מבשר, ככל הנראה, על אובדן סמולנסק, אירוע שהשליטים מתעלמים ממנו תוך שהם חוגגים את ניצחון קרב אורשה.
במכתב מופיעה השנה 1533 והמילה "זמויטיה", שם מחוז ברפובליקה הפולנית-ליטאית. אי-ההתאמה בין תאריך נפילת סמולנסק לבין התאריך במכתב עוררה דיון מתמשך, אך לא סביר שמדובר בטעות מצידו של מטייקו, שהתאפיין בשימוש מתוחכם בסמלים. דמות גמד הנושא לאוטה, סמל לתהילה, מרמזת על שקיעת שושלת יגיילו. חלון פתוח חושף את קתדרלת ואוול בקרקוב וברקיע מופיע שביט, סמל למזל רע, לצד חגורת אוריון – שמזכירה את נפילתו של אוריון מהמיתולוגיה היוונית בשל גאוותו.[5]
הפרדוקס של הליצן העצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרדוקס של הליצן העצוב מתאר מצב בו אדם הנתפס כשמח כלפי חוץ סובל למעשה מבפנים. מאחר שליצנים נתפסים כמשמחים, ציור זה משקף את הפרדוקס, שכן סטאנצ'יק, שתפקידו היה לשעשע, מופיע כמיואש. הצבעים הכהים בציור מדגישים ניגוד זה אל מול הצבעים הבהירים שבנשף.[1]
היסטוריה, משמעות והיסטוריוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטייקו היה מרותק מדמותו של סטאנצ'יק עוד מצעירותו ותיאר אותו ביצירות נוספות, בהן "קידוש פעמון זיגמונד" (1874) ו"הומאז' פרוסיה" (1882). הציור הושלם בשנת 1862, כשהאמן היה בן 24, והוא נחשב לציור שהביא לו פרסום. מטייקו השתמש בפניו שלו עבור דיוקן סטאנצ'יק, ודרך הציור החל סדרת יצירות שבחנו את ההיסטוריה של פולין דרך דמות זו.[3][4]
בעת יצירתו, הציור לא עורר עניין רב, ונרכש על ידי "אגודת ידידי האמנות בקרקוב" לצורך הגרלה. הוא הגיע לידיו של אדם פרטי, קוריטקו, וניזוק מעט. עם עליית קרנו של מטייקו, התגלה מחדש והוכר כיצירת מופת, ולבסוף נרכש על ידי המוזיאון הלאומי בוורשה בשנת 1924. במלחמת העולם השנייה נבזז בידי הנאצים, אך הוחזר לפולין בסביבות 1956.[6][7]
הציור מופיע על עטיפת אלבומה של ליידי גאגא, "Harlequin" משנת 2024, המהווה אלבום מלווה לסרט "ג'וקר: טירוף בשניים". בנוסף, יוצג בלובר בין אוקטובר 2024 לפברואר 2025 בתערוכה "דמויות הליצן: מימי הביניים ועד הרומנטיקה".[8] [9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Artsapien, Team (2023-03-04). "The Court Jester's Lament: An Analysis of Matejko's Stanczyk". Artsapien (באנגלית בריטית).
- ↑ Isabella Meyer (7 במרץ 2024). ""Stańczyk" by Jan Matejko – A Detailed Artwork Analysis". artincontext.org.
- 1 2 Julian Krzyżanowski (1958). "Stańczyk w Janie z Tęczyna Niemcewicza". W wieku Reja i Stańczyka: szkice z dziejów Odrodzenia w Polsce. Państwowe Wydawn. Naukowe. p. 371.
- 1 2 Andrzej Stoff (2006). "Zagłoba sum!": studium postaci literackiej. Wydawnictwo Uniwersytetu Mikołaja Kopernika. p. 111. ISBN 978-83-231-1996-8.
- ↑ Modabber, Ashkan (2022-08-22). "This Isn't a Villain Origin Story, Just a Self-Portrait of a Miserable Painter". Medium (באנגלית).
- ↑ Janina Mazurkiewicz (27 במאי 2010). "Astronom Kopernik czyli Rozmowa z Bogiem". Biblioteka Uniwersytecka W Toruniu. Muzeum Okręgowe: 3.
- ↑ Maria Szypowska (1996). Jan Matejko wszystkim znany (בפולנית). Fundacja Artibus-Wurlitzer oraz Wydawn. Domu Słowa Polskiego. p. 85.
- ↑ "Is 'Stańczyk' the Joker? Lady Gaga showcases Polish artwork on her new album's back cover". polskieradio.pl. 26 בספטמבר 2024.
- ↑ Rybak, Adrian (2024-09-25). "Polski obraz na okładce nowej płyty Lady Gagi! Artystka użyła dzieło Jana Matejki" [Polish painting on the cover of Lady Gaga's new album! The artist used the work of Jan Matejko]. eska.pl (בפולנית).