סטארץ

הסטראץ פאיסיוס וליקובסקי

סְטֵארִץ (ברוסית: стáрец; מילולית: זקן, ישיש) הוא נזיר, מנהיג ויועץ רוחני כריזמטי מבוגר בכנסייה האורתודוקסית, בעיקר בכנסייה האורתודוקסית הרוסית (הפרבוסלבית). הסטארץ אינו ממונה על ידי רשות כלשהי אלא מזוהה על ידי קהל המאמינים כמי שרוח הקודש נגעה בו. האמונה היא שבזכות כוחותיו הרוחניים, התמודדותו עם ייסורים וסיגוף יש בכוחו לרפא חולים, לנבא נבואות ובעיקר להדריך, לתמוך ולייעץ לעדת המאמינים ולהתפלל עמם ובעבורם. הכנסיות העממיות עודדו וידוי בפני סטארץ על אף שפעמים רבות לא היה מדובר בכמרים מוסמכים, וזאת גם מפני שהאמונה היא שממילא כל הסודות כבר ידועים לישיש ואין יכולת להסתיר מפניו דבר. יש הממוקמים במנזר מסוים ומקבלים קהל צליינים ויש הנודדים, לעיתים מרחקים ארוכים ביותר, כצליינים בעצמם, כדי להיפגש עם אנשים שונים ומקומות קדושים וכצעד של סיגוף.

היסטוריה

מקור התופעה כבר בראשית הנצרות. המילה הסלבונית (שפת הכנסייה הרוסית העתיקה) starĭtsĭ היא תרגום של המילה היוונית geron שהוראתה "זקן". במסורת היוונית התקיימה מסורת ארוכה של ישישים-קדושים כגון סופרוניוס עוד מהמאות הראשונות לנצרות. אחד הסטראצים הרוסים הראשונים היה סרגיי מראדונז' (1314-1392).

תחיית התופעה בעולם הסלאבי קשורה בשמו של פאיסיוס וליקובסקי (Паисий Величковский; 1722-1794) שהיה נזיר כריזמטי יליד פולטבה (כיום באוקראינה) שהשתלם בהר אתוס ביוון וחי בלאוורת השילוש-סרגייב ליד מוסקבה. המפורסם שבממשיכיו היה סרפים סארובסקי (1754–1833). מרכז התופעה במאה ה-19 היה במנזר אופטינה. במנזר ביקרו בין השאר ניקולאי גוגול, לב טולסטוי, קונסטנטין לאונטייב ופיודור דוסטויבסקי. דמותו של הישיש זוסימה בהאחים קרמזוב של דוסטיייבסטי עוצבה על פי דמותו של הזקן אמברוסי (Амвросий) מאופטינה.

ברומנית יכול הכינוי להתייחס לאב מנזר באופן כללי.

קישורים חיצוניים

• ערך באונציקלופדיה בריטניקה