סטופבה

סטופבה
Stupava
סמל סטופבה	דגל סטופבה
מדינה	סלובקיה
תאריך ייסוד	1269
שטח	67.546983 קמ"ר
גובה	178 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	12,979 (31 בדצמבר 2025)
קואורדינטות	48°17′00″N 17°02′00″E / 48.283333333333°N 17.033333333333°E
	https://www.stupava.sk

סטופאבה (בגרמנית: Stampfen, בהונגרית: Stomfa, ביידיש: שטאמפי או שטאמפען או שטאמפא) היא עיירה במערב סלובקיה. הממוקמת במחוז מלצקי (אנג') שבמחוז ברטיסלבה.

אטימולוגיה

מקור השם מגיע מהמילה הפרוטו-סלבית stǫpa, שמשמעותו קערת עץ מגולפת מגזע עץ, אך משמש גם לשם של קורת בית הבד, בעיר היו מפעלים לייצור שמן, וככל הנראה על שמם נקראה בשם זה.

גאוגרפיה

העיירה נמצאת בגובה של 178 מטרים מעל פני הים ושטחה 67.17 קילומטר רבוע.

העיירה ממוקמת במערב סלובקיה, בשפלת זאהוריה (אנג') שבשיפולי הרי הקרפטים הקטנים (אנג') כ-15 קילומטר צפונית לברטיסלבה. מלבד החלק המרכזי של העיר, קיים אזור נוסף דרומית למרכז העיר, שבתחילה היה כפר בשם "מאסט" (בגרמנית:Maaßt, בהונגרית: Mászt), ורוב התושבים בו היו ממוצא קרואטי אך בשנת 1953 הוא סופח רשמית לסטופבה.^[1]

היסטוריה

תחילת ההתיישבות מתוארכת לתקופת הברונזה, והתושבים הראשונים הידועים היו הקלטים. הרומאים בנו במקום בסיס צבאי כחלק מאזור לימס בסמוך לנהר הדנובה. האזכור הכתוב הראשון של העיר היה בשנת 1269 במסמך של המלך בלה הרביעי בשם זטומפה. במחצית השנייה של המאה ה-13 נבנתה על הרי הקרפטים הקטנים, טירת פיישטון (אנג'), ההרוסה כיום. והמקום התפתח כיישוב חקלאי ומסחרי. והוקמו בה מפעלי ייצור שמן בדחיסת קורות שנקראו "סטופה" (על שמם נקראת העיר) ושימשו להפקת השמן מפשתן וקנבוס.

אוכלוסייה

לפי נתוני מפקד האולוסין של 2021, רשומים בסטופבה 12,595 נפש כתושבי קבע מתוכם 5,976 גברים ו-6,619 נשים.^[2] עם זאת, לפי הערכות מועצת העיר, גרים בפועל מעל 16,000 תושבים.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב בשנים האחרונות:^[3]

הקהילה היהודית בסטופבה

העדויות הראשונות למגורי יהודים בעיר הם משנת 1600 בערך. בבית הקברות הישן בסטופבה יש מצבה משנת 1642^{[דרושה הבהרה]} עם השם "המורה רבי אברהם בן אנשיל" ולפי זה כבר אז הייתה קהילה יהודית בעיר, שאף הקימה בית קברות.^[4]

לפי המקובל, פליטים מפולין בתקופת הפוגרומים בשנים ת"ח ות"ט (1648–1649) הגיעו לעיר, ולאחר גירוש יהודי וינה בשנת ה'ת"ל (1670) הגיעו פליטים ממשפחות עשירות שגורשו מווינה, והרוזן מיקלוש פלפי (אנג') העניק להם הגנה.

אחד הרבנים הראשונים בסטופבה היה רבי מאיר איזנשטט (או קצנלבוגן), שהגיע לעיר בין השנים ה'תמ"ד–ה'תנ"ה, נפטר בערך בשנת ה'ת"ס, ונקבר שם בבית הקברות היהודי.^[5]

אז עמד בראש הקהילה היהודית צבי הירש לאזלש (בן רבי אלעזר פעזינג), שפעל בשירות המלך ונודע בקשריו העסקיים הענפים בווינה. לאזלש פעל רבות למען הקהילה, ובין היתר עסק בפדיון שבויים.

בתחילת המאה ה-18 משפחות יהודיות עקורות ממוראביה התיישבו בעיר. במסמכים משנת 1709 מוזכרות משפחות ממוראביה, שקיבלו אישור להתגורר בעיר. ב-1 בינואר 1722 העניק הרוזן מיקלוש פאלפי היתר ל-40 משפחות, בנוסף לאנשי דת יהודים ומשפחותיהם, לגור בעיר ולעסוק במסחר, לתקופה של 40 שנה, וכן העניק לקהילה שטחים לבניית בית כנסת ובית קברות חדש. הקהילה קיבלה היתר להעסיק רב, שוחט, מלמד ושמש. בתקופה זו היה רבי יעקב אסקלס בנו של רבי גבריאל אסקלס רב בעיר. בתמורה, יהודי סטופבה שילמו לרוזן 500 מטבעות זהב כל שנה. ולאחר כמה שנים עלה ל-800 מטבעות זהב.

בשנת 1735 גרו בעיר ובכפרים הסמוכים לה 51 משפחות יהודיות. באותה תקופה שימש כרב העיר רבי יחיאל מיכאל בן שלמה, ולצידו העסיקה הקהילה דיין, שוחט ומלמד ממוראביה. אחריו הרבנים הרב אורי שרגא פייבל (בין השנים ה'ת"פ–ה'ת"צ), הרב יצחק אייזיק קאליש (נפטר ז' באדר א' ה'תקמ"ג), אז עמד בראש הקהילה היהודית יצחק בן זיינוויל גיירונג, ובמחצית השנייה של המאה ה-18 הרב בעיר היה נתן אורהולץ (חתן יצחק גיירונג), שהצטרף לחבורתו של בנימין וולף אייבשיץ השבתאי, ועקב כך סולק מתפקידו אך מאוחר יותר הוחזר לתפקידו (נפטר כ"ה בתשרי ה'תקנ"ב).

בשנת 1786 נפתח בית ספר יהודי בשפה הגרמנית, שלמדו בו גם מקצועות כלליים, אך הוא נסגר לאחר זמן לא רב בהוראת הרבנים. לקראת סוף המאה ה-18 שמש כרב העיר הרב שלום אולמן (שימש כרב ה'תקנ"ג-ה'תקנ"ט). הקהילה העסיקה גם חזן ושוחט, שהיה גם המלמד.

בשנת ה'תקס"א (1801) החלה בניית בית כנסת חדש ומרווח יותר, בנייתו הושלמה בי"ט באב ה'תקס"ג,^[6] המבנה נבנה בסגנון הבארוק כמו בתי הכנסת בפולין והיה אחד הבודדים בסגנון זה בסלובקיה. לצד בית הכנסת נבנו מקווה ובניין הקהילה היהודית. בתקופה זו, משנת ה'תקנ"ט, שימש כרב העיר הרב לוי פולק, (נפטר ז' בחשון ה'תקס"ז) שאף תרם מהונו לבניית בית הכנסת.^[7]

בתקופת המלחמות הנפוליאוניות בין השנים 1808–1809, נערכו קרבות רבים בעיר ובסביבתה, ורבים מהתושבים, כולל יהודים, נהרגו ורכושם האישי נשדד.^[4]

רבני העיר במאה ה-19

הרב אריה יהודה לייב טעלטש טויבער שימש כרב העיר תקופה קצרה.

בשנים ה'תקס"ח-ה'תקע"ג היה רב העיר רבי יוסף ברעסלוי (קוטענפלאן) (נפטר ו' בתמוז ה'תקע"ג).^[8]

אחריו כיהן הרב משה מרדכי בנט^[9] (ה'תק"ע–ה'תר"י, 1810–1850), (נפטר ד' בכסלו ה'תר"י), בתקופה זו העיר התפתחה מאד והיהודים היו כמעט רבע מהאוכלוסייה הכללית. אך לאחר פטירתו, משפחות רבות חזרו לערים הגדולות, ותושביה היהודים של העיר התמעטו.

בשנת 1869 כשהתפצלו הקהילות בהונגריה קהילת סטופבה נמנתה עם הקהילה האורתודוקסית. רבני העיר היו הרב יהודה לייב טלצ'-טויבר, הרב אליעזר ווינטר (1883–1893) והרב יוסף קוטנפלן. בתחילת המאה ה-20, היהודים מהכפרים הסמוכים השתייכו להנהגה הרבנית של סטופבה.

רבני הקהילה

הרב מאיר איזנשטט (בין השנים ה'תמ"ד–ה'תנ"ה, 1684–1695 - בערך בשנת ה'ת"ס, 1700)
הרב יעקב אסקלס בנו של רבי גבריאל אסקלס (בערך ה'ת"ס, 1700 – בערך ה'ת"פ, 1720)
הרב אורי שרגא פייבל (בין השנים ה'ת"פ–ה'ת"צ, 1720–1730)
הרב יחיאל מיכל בן שלמה (ה'תצ"ה, 1735 - ה'תק"ו, 1746)
הרב יצחק אייזיק קאליש (ה'תק"ו, 1746 - ה'תקכ"ב, 1762)
הרב נתן אורהולץ (ה'תקכ"ב, 1762 - ה'תקנ"ב, 1792)
הרב שלום אולמן (ה'תקנ"ג, 1792 - ה'תקנ"ח, 1798)
הרב לוי פולק (ה'תקנ"ט, 1799 - ה'תקס"ז, 1807)
הרב אריה יהודה לייב טעלטש טויבער (ה'תקס"ז, 1807 - ה'תקס"ח, 1808)
הרב יוסף ברעסלוי (קוטענפלאן) (ה'תקס"ח, 1808 - ה'תקע"ג, 1813)
הרב משה מרדכי בנט (ה'תקע"ה, 1815 - ה'תר"י, 1850)
הרב אליעזר ווינטר (ה'תרי"ב, 1852 - ה'תרנ"ג, 1893)

התפתחות הקהילה

נתונים דמוגרפיים של האוכלוסייה בעיר
סטופבה^[4]
שנה	יהודים	כלל האוכלוסייה	אחוז יהודים
1736	128	--
1828	819	3374	24.3%
1830	413	3079	13..4%
1919	259	3300	7.9%
1930	232	3700	6.3%
1940	191	3714	5.2%
1948	16	3910	0.5%