סטיבן איסרליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן איסרליס
Steven Isserlis
לידה 19 בדצמבר 1958 (בן 65)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוברלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI קלאסיקס, RCA Red Seal, BIS רקורדס, Hyperion Records, Virgin Classics עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס רוברט שומאן של צוויקאו (2000)
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • מדליית ולטר וילסון קובלט עריכת הנתון בוויקינתונים
www.stevenisserlis.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן איסרליסאנגלית: Steven Isserlis; נולד ב-19 בדצמבר 1958) הוא צ'לן יהודי-בריטי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסרליס נולד בלונדון למשפחה יהודית בעלת מסורת מוזיקלית עשירה. אמו הייתה מורה לפסנתר ואביו היה כנר חובב (יליד אודסה). אבי אביו היה הפסנתרן והמלחין הרוסי יוליוס איסרליס שהיגר ללונדון. למשפחתו יחסי קרבה רחוקים עם קרל מרקס ועם פליקס מנדלסון-ברתולדי. גם אחיותיו הן מוזיקאיות - הקשתניות אנט ורחל איסרליס, וסטיבן העיד כי נגינה בצוותא הייתה חלק אינטגרלי מחיי המשפחה בנעוריו[1]. סטיבן איסרליס למד ב-City of London School. כמו כן למד במרכז הבינלאומי לצ'לו בין השנים 1969–1976. בגיל 14 נסע לסקוטלנד ללמוד אצל ג'יין קאוון. בשנים 1976–1978 למד בקונסרבטוריון אוברלין במדינת אוהיו בארצות הברית עם ריצ'רד קפוצ'ינסקי.

פעילותו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן איסרליס העריץ מנעוריו את נגינתו של הצ'לן הרוסי דניאל שפרן והושפע מאמנותו. ההערצה לשפרן, בין השאר, חיברה אותו עם הפסנתרנים, אולי מוסטונן וסטיבן האף. בשנת 1977 התקיימה הופעת הבכורה שלו באולם ויגמור בלונדון.

איסרליס פיתח קריירה של צ'לן סולן, וניגן עם תזמורות חשובות מכל העולם, כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית. יצר קשרי שיתוף פעולה ארוכי טווח עם הכנר ג'ושוע בל ועם הוויולנית טביאה צימרמן. הרפרטואר שלו כולל בין היתר מוזיקה של באך, קלאסית (היידן, בטהובן), ובעיקר רומנטית (הוא מעריך מאוד, בין היתר, את היצירות שהלחין שומאן בסוף חייו). גם יצירות של בריטן, בלוך, יאנאצ'ק, שוסטקוביץ', פרוקופייב, ברבר והמלחין הבריטי ג'ון טאוונר שהקדיש לו מעבודותיו ("צעיף המגן").

איסרליס התעניין גם בנגינה בכלים אותנטיים עם תזמורות שאימצו דרך זו, כמו האקדמיה למוזיקה עתיקה, תזמורת עידן הנאורות, ו-l'Orchestre des Champs Elysees .

בשנת 2004 הקליט בליווי נגן הפורטפיאנו האמריקאי רוברט לוין את כל היצירות לצ'לו של בטהובן.

איסרליס השקיע מאמצים בגילוי קטעי מוזיקה לא מוכרים מהעבר. הוא גילה וניגן למשל מוזיקה קאמרית של המלחין והקלרינטן האוסטרי היהודי קרל פרילינג מהמאה ה-19 וכן גרסה לא ידועה של סונטת Pohadka ("אגדה") של לאוש יאנאצ'ק.

הוא עצמו ניגן על צ'לו מבית היוצר של גואדניני משנת 1745 ועל כלי של דומניקו מונטאניאנה. בשנים האחרונות הושאל לו לטווח ארוך על ידי חברת ניפון למוזיקה מיפן כלי סטרדיוואריוס, ששימש בין השאר את הצ'לן עמנואל פויירמן, ונקרא משום כך "סטרדיוואריוס פויירמן" משנת 1730.

איסרליס שימש יועץ לפסטיבל קריקדייל.

איסרליס מעריץ מושבע של להקת הביטלס מילדותו. הוא חיבר סדרה של ספרי הסברת מוזיקה קלאסית לנוער, הכוללת עד כה שני ספרים כאשר כל אחד מהם מוקדש לחיי שישה מלחינים - הראשון "מדוע בטהובן זרק את נזיד הבשר?" מספר על באך, מוצרט, בטהובן, שומאן, ברהמס, סטרווינסקי. הספר השני בסדרה, "מדוע הנדל נענע את הפאה שלו?", מספר על היידן, שוברט, דבוז'אק, צ'ייקובסקי, פורה והנדל.

סטיבן איסרליס היה נשוי לנגנית חלילית ושמה פולין, אשר נפטרה מסרטן בשנת 2010, ויש לו ממנה בן משותף.

אותות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן איסרליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alan Pâris - Dictionnaire des interpretes et de l' interprétation musicale au XXe siecle - Bouquins - Robert Laffont 1995,