סטיבן גרינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב סטיבן גרינברג, בהרצאה בבאר שבע, כאורח בית גאה בבאר שבע, מאי 2013

הרב סטיבן גרינברגאנגלית: Steven Greenberg; נולד ב-19 ביוני 1956) הוא רב אמריקני בעל סמיכה לרבנות מהסמינר האורתודוקסי לרבנות בישיבה יוניברסיטי. הוא מכונה בתואר הרב האורתודוקסי הראשון שיצא מהארון, לאחר שנחשף לציבור בכתבה בעיתון מעריב בשנת 1999, והשתתף בסרט תיעודי, "לפניך ברעדה" בשנת 2001, שעסק ביהודים אורתודוקסיים הומואים ולסביות. יהודים אורתודוקסיים, בהם רבנים רבים, אינם רואים בו רב אורתודוקסי, בין השאר על רקע פרשנותו לאיסור "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:",[1] לפיה הוא אוסר יחסי מין בין גברים רק כשנועדו להחיל את כוחו ואדנותו של הגבר האקטיבי.

גרינברג הוא עמית הוראה בכיר ומנהל פרויקט במרכז היהודי-לאומי לחשיבה ומנהיגות, ומחבר הספר "Wrestling with God and Men: Homosexuality in the Jewish Tradition" ("להיאבק עם אלוהים ועם אנשים[2]: הומוסקסואליות במסורת יהודית"), שקיבל את פרס הספר היהודי לקטגוריית פילוסופיה ומחשבה בשנת 2005. הספר תורגם לעברית ויצא לאור בישראל בשנת 2013.

גרינברג מדורג במקום 44 ברשימת "50 הרבנים המובילים בארצות הברית לשנת 2012", של אתר האינטרנט The Daily Beast ומגזין ניוזוויק.

גרינברג מתגורר בסינסינטי עם בן זוגו, סטיבן גולשטין ובתם שנולדה ב-11 בנובמבר 2010.

השקפתו לגבי הומוסקסואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות התשעים יש דיונים בקהילות דתיות בכל הנוגע ליחס להומוסקסואליות, וניסיונות להציג פרשנויות מרוככות כלפי האיסור המקראי של משכב זכור. אחד מחלוצי הפרשנים הללו הוא גרינברג, שפרסם ב-1993 מאמר בכתב העת האמריקאי "תיקון" שבו הוא מנסה ליישב את היותו הומוסקסואל עם היותו יהודי דתי אורתודוקסי. במאמר, שפורסם במקור בשם העט "הרב יעקוב לבדו", טען גרינברג שאף על פי שרבנים נוהגים לפסוק רק לאחר שמעו את הצדדים הנוגעים בדבר, בכל הנוגע להומואים, רבים ממהרים לפסוק בלי לנסות להכיר אותם ובלי ללמוד על חייהם וחוויותיהם.

הרב גרינברג רואה קונפליקט בין האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים ביהדות ובין חשיבות עיקרון הבחירה בה. את הנטייה המינית ההומוסקסואלית הוא רואה כעניין מולד שאינו נתון לבחירת רוב האנשים, אך את ביצוע האקט המיני הוא מפרש כעניין של בחירה. ומכיוון שהתנ"ך, מציב במוקד את האקט המיני ולא את הנטייה המינית או הזהות ההומוסקסואלית, הומו שבוחר לממש את נטייתו וזהותו הוא חוטא, משום שבחר לבצע את האקט המיני האסור; הוא נכנע ליצר הרע.

בספרו עם אלוהים ועם אנשים: הומוסקסואליות במסורת היהודית מציג גרינברג פרשנות מרוככת לאיסור על קיום יחסי מין בין גברים כפי שהוא מופיע בספר ויקרא. עם זאת הוא מציין שהסיכויים שפוסקים אורתודוקסים יקבלו את הפרשנות המוצעת שלו נמוכים מסיבות הלכתיות ופוליטיות: הרבנות האורתודוקסית של ימינו מקדמת את התפיסה שלפיה ההלכה אינה ניתנת לשינוי. זאת תפיסה בעייתית, כפי שהרב גרינברג מציין, משום שההלכה האורתודוקסית היא גוף דינמי ומשתנה.[3]

הרב גרינברג עורך טקסי נישואים בין גברים, בלי להציג אותם כקידושין הלכתיים, שלעמדתו אינם ראויים לזוגות חד-מיניים.

בעקבות פרסום השקפותיו, יותר ממאה רבנים אורתודוקסים מחוגים שונים פרסמו הצהרה לפיה הרב גרינברג אינו רב אורתודוקסי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם אלוהים ועם אנשים: הומוסקסואליות במסורת היהודית, תרגום לעברית: זיו מילמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק כ"ב
  2. ^ על משקל הפסוק ממאבקו של יעקב במלאך: "כִּי-שָׂרִיתָ (נאבקת) עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל"
  3. ^ טריגר, צבי, פשעים נגד הפטריארכיה: ניאוף, הפלות והומוסקסואליות במשפט ובתרבות, האוניברסיטה המשודרת: מודן-משרד הביטחון, 2014, עמ' 126- 128