סטיב האו

**סטיב האו**
**Steve Howe**
	סטיב האו בהופעה, 1977
לידה	8 באפריל 1947 (בן 77); לונדון, אנגליה
שם לידה	Stephen James Howe
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1964
מקום לימודים	בית ספר הולוויי
עיסוק	מוזיקאי, מלחין
סוגה	רוק מתקדם, הארד רוק, רוק פסיכדלי
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	אטלנטיק רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	יס, GTR, Tomorrow, אסיה
צאצאים	Dylan Howe, Virgil Howe
	http://www.stevehowe.com
	פרופיל ב-IMDb

סטיבן ג'יימס "סטיב" האו (באנגלית: Stephen James "Steve" Howe; נולד ב-8 באפריל 1947) הוא גיטריסט ומלחין אנגלי. ידוע בעיקר בזכות חברותו בלהקת הרוק המתקדם יס.

שנותיו הראשונות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האו גדל כצעיר מבין ארבעה אחים ברובע איזלינגטון שבלונדון. מאוסף התקליטים של הוריו הוא שאב השפעות מרובות, כלס פול וברני קסל^[1]. האו גם שאב השראה רבה מצ'ט אטקינס אותו סיפר ששמע לראשונה בשנת 1959.

את הגיטרה הראשונה שלו, גיטרת חצי-נפח אקוסטית, קיבל האו מהוריו כמתנה לחג המולד^[2], ואת הגיטרה החשמלית הראשונה שלו, תוצרת חברת Guyatone, רכש בשנת 1961. את גיטרת הגיבסון חצי-נפח הראשונה שלו, הגיטרות אשר האו בדרך כלל מזוהה עימן, רכש האו בשנת 1964. בשנת 1968 הקליט אלבום עם להקת Tomorrow ואלבום נוסף עם להקת Bodast.

האו דחה הצעות מלהקת ג'טרו טאל ומ-The Nice כאשר חיכה לחתימה על חוזה הקלטות עם להקתו דאז Bodast, אך חברת התקליטים פשטה את הרגל. לאחר מכן, קיבל האו הצעה להצטרף ללהקת יס ולהחליף את הגיטריסט אשר השתתף בשני האלבומים הראשונים של הלהקה פיטר בנקס.

תקופתו בלהקת יס[עריכת קוד מקור | עריכה]

האו הצטרף ללהקת יס באפריל 1970. הוא נסע להתבודד בחווה עם הלהקה על מנת לכתוב חומרים חדשים, והחל להופיע עם הלהקה ביולי אותה השנה. האו גם הצטלם עם הלהקה לעטיפה אשר הופצה בארצות הברית של אלבומה השני של הלהקה Time and a Word על אף שבהקלטות האלבום כלל לא השתתף.

החל מאלבום הבכורה שלו עם הלהקה The Yes Album, שילוב צלילי הגיטרות החשמלית והקלאסית של האו עם קולו של ג'ון אנדרסון, הבס של כריס סקווייר והקלידים של טוני קיי היו לחלק מהותי בסאונד המוקדם של הלהקה. הצטרפותו של ריק וייקמן לאחר עזיבתו של קיי את הלהקה טרם הקלטת אלבומה Fragile השלימה את צלילה הייחודי של הלהקה. לקראת האלבום הבא, הוסיף האו למגוון צליליו המגובשים גיטרת-פדאל (מעין צוואר גיטרה חשמלית אשר מופעל באמצעות פדאל, בעל צליל המזכיר גיטרת סלייד) אשר הוסיפה לצלילה של הלהקה נופך של פרוג-רוק לקראת האלבום Close to the Edge. ההשפעות המוזיקה הקלאסית והג'אז על האו, בתוספת נטייתו לנסיינות מוזיקלית, עזרה ליס להפוך לאחת מהלהקות המובילות ברוק המתקדם.

למרות שבמהלך שנות השבעים עברה הלהקה מספר שינויים פרסונליים, נשארו האו, אנדרסון וסקוויר עמוד התווך של ההרכב במהלך כל אותה התקופה. בתחילת שנות השמונים עזבו וייקמן ואנדרסון את הלהקה, והוחלפו כעבור מספר שבועות בטרבור הורן וג'ף דוונס. עזיבתו של וייקמן הייתה קשה במיוחד להאו, אשר האמין ששניהם ביחד מוציאים את המיטב האחד מן השני. האו המשיך עם הלהקה עד לפירוקה ב-18 באפריל 1981. בשנת 1983, התאחדה הלהקה ללא האו, עם טרבור רבין בתפקיד הגיטריסט. במהלך השנים הבאות, השתתף האו במספר אלבומים אשר הפיק הורן לאמנים אחרים.

בשנת 1988, פנה אנדרסון להאו, וייקמן וביל ברופורד בבקשה שיצטרפו אליו לפרויקט, אשר בסופו של דבר הפך להיות האלבום Anderson Bruford Wakeman Howe. בשנת 1993 ניגן האו את תפקידי הגיטרה באלבום Symphonic Music of Yes, אשר הציג גרסאות כיסוי בעיבודים סימפוניים לשיריה של הלהקה. בשנת 1995 הצטרף האו באופן רשמי ללהקה פעם נוספת ומאז הוצאת האלבום Keys to Ascension שותף האו בכל האלבומים אשר הוציאה לאור הלהקה.

"הגיטריסט הטוב ביותר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הבעיות אשר חווה באותה התקופה בלהקת יס, נבחר האו על ידי מגזין Guitar Player כ"גיטריסט הטוב ביותר" במשך חמש שנים רצופות (1977-1978)^[3]. ובשנת 2003 נבחר במקום ה-69 ברשימת מאה הגיטריסטים הטובים ביותר של כל הזמנים של מגזין הרולינג סטון^[4].

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981, הקים האו עם גון וויטון מקינג קרימזון, קרל פאלמר מאמרסון לייק ופאלמר וג'ף דוונס מלהקת דה באגלס את להקת אסיה. לאחר שני אלבומים, עזב האו את הלהקה בעקבות חילוקי דעות עם דוונס במהלך החזרות להקלטות האלבום השלישי^[5].

כאשר הקים דוונס את הלהקה מחדש בשנת 1992, חזר האו והשתתף בהקלטות האלבום Aqua, ואף ניגן כאורח מיוחד של הלהקה בסיבוב ההופעות. בשנת 1996 האו ניגן בשיר אחד באלבום הלהקה Archiva Vol. 1, ובשנת 2001 ניגן באלבום Aura בשני שירים.

בשנת 2006, לאור האיחוד הרשמי של הלהקה, חזר האו לנגן עם הלהקה, הקליט עימה שני אלבומי איחוד ו-DVD.

GTR[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985, הקים האו את הסופרגרופ GTR עם הגיטריסט לשעבר של להקת ג'נסיס, סטיב האקט. הם הקליטו אלבום אחד, כשמה של הלהקה, אך הלהקה התפרקה זמן קצר לאחר מכן בשל חילוקי דעות בין האקט להאו בנושא חלוקת הרווחים.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1975 הוציא לאור האו את אלבום הסולו הראשון שלו Beginnings^[6]. בהקלטות האלבום השתתפו חבריו ללהקת יס דאז, אלן וויט, דיל ברופורד ופטריק מוראז. באלבומו השני בקריירת הסולו The Steve Howe Album אשר יצא בשנת 1979, ניגן האו לבדו במחצית מהשירים ואותם החברים אשר ניגנו איתו באלבום הקודם, בתוספת הזמרת קלייר האמיל, הצטרפו למחצית השנייה של השירים.

מאז שנת 1991, הוציא האו אלבום סולו כמעט כל שנה. כולל הופעת אורח של דילן האו, בנו של סטיב, אשר בשלב זה כבר היה מתופף ג'אז מוערך בזכות עצמו, באלבום האינסטרומנטלי Quantum Guitar, אשר יצא בשנת 1998^[7].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	שם האלבום
1975	Beginnings
1979	The Steve Howe Album
1991	Turbulence
1993	The Grand Scheme of Things
1994	Not Necessarily Acoustic
1995	Seraphim
1995	Voyagers
1996	Homebrew
1998	Quantum Guitar
1999	Pulling Strings
1999	Portraits of Bob Dylan
2000	Homebrew 2
2001	Natural Timbre
2002	Skyline
2003	Elements
2003	Guitar World
2005	Spectrum
2005	Remedy Live
2005	Homebrew 3
2008	Motif
2008	The Haunted Melody
2010	Travelling
2010	Homebrew 4