סטיב שאט
 | ||||||||||||||
| שאט ב-2008 | ||||||||||||||
| לידה |
1 ביולי 1952 (בן 73) צפון יורק, אונטריו, קנדה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 קנדה | |||||||||||||
| משקל | 82 קילו | |||||||||||||
| גובה | 1.80 מטר | |||||||||||||
| השכלה |
תיכון ניוטונברוק  | |||||||||||||
| תקופת פעילות | 1972–1985 (כ־13 שנים) | |||||||||||||
| פרסים והוקרה | ||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||
| ענף ספורט | הוקי קרח | |||||||||||||
| עמדה | חלוץ אגף שמאלי | |||||||||||||
| נבחר בדראפט |
1972, מקום 4 כללי מונטריאול קנדיאנס | |||||||||||||
| מועדון |
נורת' יורק ריינג'רס טורונטו מרלבורוס נובה סקוטיה ווייג'רס מונטריאול קנדיאנס לוס אנג'לס קינגס | |||||||||||||
| ||||||||||||||
סטיבן ג'ון שאט (באנגלית: Stephen John Shutt; נולד ב-1 ביולי 1952) הוא שחקן הוקי קרח קנדי מקצועני לשעבר. הוא שיחק 13 עונות בליגת ההוקי הלאומית, כאשר 12 עונות שיחק במונטריאול קנדיאנס ועונה אחת בלוס אנג'לס קינגס. הוא חבר בהיכל התהילה של ההוקי ובמהלך הקריירה עם קנדיאנס, הוא זכה בחמישה גביעי סטנלי ב-1973, 1976, 1977, 1978 ו-1979.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו, הוא שיחק בטורנירי הוקי בין-לאומיים לצעירים של קוויבק ב-1964 ו-1965 עם קבוצות הוקי קרח מטורונטו.[1]
בשותפות עם ז'אק למר וגי לפלר במונטריאול קנדיאנס, יחד הם יצרו את הקו הטוב ביותר ב-NHL, שאט ששיחק באגף שמאל היה חלוץ האגף השמאלי הראשון בתולדות ה-NHL שכבש 60 שערים בעונה אחת, כאשר השער ההיסטורי הובקע ב-3 באפריל 1977 נגד וושינגטון קפיטלס.[2]
במהלך הקריירה שלו במונטריאול, הוא נבחר לנבחרת האולסטאר הראשונה ב-1977 ולנבחרת האולסטאר השנייה ב-1978 וב-1980.
סגנון משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
"הם מדברים הרבה על 'שערי זבל', אבל זה לא הגיע במזל....התזמון של סטיב שאט היה לא ייאמן. הוא תמיד היה במקום הנכון, וזה לא עניין של מזל. אתה יכול לקבל עשרה ריבאונדים ולא להיות שם, אבל סטיב שאט היה שם עשר פעמים. הוא תמיד היה שם כדי להכניס את הדסקית לרשת." |
| - סרז' סבאר בקשר למודעות התמקמותו של שאט[3] |
למרות היותו שחקן בעל מידות קטנות יחסית ובעל יכולת החלקה ממוצעת, לשאט הייתה מודעות מרחבית יוצאת דופן וידע להתמקם נכון. הוא הצליח להגיע באופן עקבי לאזורי כיסוי מתים על הקרח, בין אם על ידי שחזה היכן הדסקית עומדת להיות או בזמן הגעתו באיחור במהלך משחק.[3]
הוא גם היה כובש שערים מופתי, בעל מבחר מגוון של חבטות. חבטת שורש כף ידו הייתה ידועה ברמת הדיוק המעולה שלה ושאט זכה להכרה ביכולתו לבחור בקביעות פינות או לפגוע בגומה החמישית.[4]
|
"גרי צ'יברס למעשה פחד מהבחור הזה." |
| דון צ'רי בעניין יעילותה ודיוקה של חבטת ההצלפה של שאט[3] |
יתר על כן, שאט היה מפורסם בזכות העוצמה ורמת הדיוק הבלתי רגילה שנמצאו תחת חבטות ההצלפה שלו, שהיה מסוגל לרדת תוך צעידה מלאה תוך כדי החלקתו באגף. שאט הצליח לעיתים קרובות לתת לעצמו לעוף צעד אחד או שניים לתוך אזור ההתקפה ולכבוש שערים נקיים מול שוערים. שוער ניו יורק איילנדרס בילי סמית', שהתמודד מול לה אבס פעמים רבות בשנות ה-70 וה-80, נתן קרדיט לחבטת ההצלפה המשובחת של שאט: "הייתה לו חבטה נהדרת. חבטה שלא תיאמן. הוא היה עובר את הקו הכחול ויכול היה להרים את הדסקית יותר טוב מכל אחד אחר. והוא היה מדויק שזה מפחיד עבור מישהו עם שחובט חבטת הצלפה.[5]"
בנוסף לחבטת ההצלפה המעולה תוך כדי תנועה, הדיוק והעקביות של חבטתו המיידית אף הם זיכו אותו כאיש הנקודות במשחקי כוח של מונטריאול על רבים מהמגינים בקבוצתו.[6]
עם זאת, החלק הכי ראוי לציון במשחקו של שאט, היה היכולת שלו לאסוף ריבאונדים ולהפוך אותם למה שנקרא "שערי זבל". כפי שטען בעצמו, "אני הבחור היחיד שיכול להבקיע שערים ולעשות את זה משעמם[7]". המרכיב הספציפי הזה בסגנון המשחק של שאט התאים אותו לשורה ארוכה של "אספני זבל" שהרוויחו את רוב השערים שלהם מסביב לרחבת השוער - שחקנים כמו נלס סטיוארט וגורדי דרילון לפניו, פיל אספוזיטו בן זמנו ומחליקים מדור מאוחר יותר כמו קורי פרי. היה לו תיאום עין ויד יוצא דופן ובעל מיומנות להמרת דסקיות פנויות להסטות - אפילו חבטות בהם דסקיות קפצו לגובה רגל אחד או שניים מהקרח.[8][9] הסופר וכותב הספורט הידוע בראיין מקפרלן טען שלשאט היו את זוג הידיים הזריזות ביותר ברחבי הרשת בתקופתו ב-NHL, עם יכולת לכלוא את הדסקית עם המחליקים שלו, וכן להגן עליה בגופו ובמקל.[10] שאט נתן הסבר פשוט לאופן שבו פיתח את הרפלקסים המצוינים שלו כילד: "תמיד היו לנו כחמישה עשר ילדים על הקרח ולכן לא היה הרבה מקום. לכן היית צריך להיות ממש מהיר עם הידיים."[7]
סטטיסטיקת קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה סדירה ופלייאוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה סדירה | פלייאוף | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עונה | קבוצה | ליגה | מש | ש | א | נק | דע | מש | ש | א | נק | דע | ||
| 1968/69 | נורת' יורק ריינג'רס | MetJHL | 17 | 10 | 17 | 27 | — | — | — | — | — | — | ||
| 1968/69 | טורונטו מרלבורוס | OHA-Jr. | — | — | — | — | — | 5 | 1 | 3 | 4 | 2 | ||
| 1969/70 | טורונטו מרלבורוס | OHA-Jr. | 49 | 11 | 14 | 25 | 93 | 18 | 10 | 9 | 19 | 13 | ||
| 1970/71 | טורונטו מרלבורוס | OHA-Jr. | 62 | 70 | 53 | 123 | 85 | 13 | 11 | 11 | 22 | 20 | ||
| 1971/72 | טורונטו מרלבורוס | OHA-Jr. | 58 | 63 | 49 | 112 | 60 | 10 | 8 | 6 | 14 | 12 | ||
| 1972/73 | נובה סקוטיה ווייג'רס | AHL | 6 | 4 | 1 | 5 | 2 | — | — | — | — | — | ||
| 1972/73 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 50 | 8 | 8 | 16 | 24 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| 1973/74 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 70 | 15 | 20 | 35 | 17 | 6 | 5 | 3 | 8 | 9 | ||
| 1974/75 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 77 | 30 | 35 | 65 | 40 | 9 | 1 | 6 | 7 | 4 | ||
| 1975/76 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 80 | 45 | 34 | 79 | 47 | 13 | 7 | 8 | 15 | 2 | ||
| 1976/77 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 80 | 60 | 45 | 105 | 28 | 14 | 8 | 10 | 18 | 2 | ||
| 1977/78 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 80 | 49 | 37 | 86 | 24 | 15 | 9 | 8 | 17 | 20 | ||
| 1978/79 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 72 | 37 | 40 | 77 | 31 | 11 | 4 | 7 | 11 | 6 | ||
| 1979/80 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 77 | 47 | 42 | 89 | 34 | 10 | 6 | 3 | 9 | 6 | ||
| 1980/81 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 77 | 35 | 38 | 73 | 51 | 3 | 2 | 1 | 3 | 4 | ||
| 1981/82 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 78 | 31 | 24 | 55 | 40 | — | — | — | — | — | ||
| 1982/83 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 78 | 35 | 22 | 57 | 26 | 3 | 1 | 0 | 1 | 0 | ||
| 1983/84 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 63 | 14 | 23 | 37 | 29 | 11 | 7 | 2 | 9 | 8 | ||
| 1984/85 | מונטריאול קנדיאנס | NHL | 10 | 2 | 0 | 2 | 9 | — | — | — | — | — | ||
| 1984/85 | לוס אנג'לס קינגס | NHL | 59 | 16 | 25 | 41 | 10 | 3 | 0 | 0 | 0 | 4 | ||
| סה"כ ב-NHL | 930 | 424 | 393 | 817 | 410 | 99 | 50 | 48 | 98 | 65 | ||||
קריירה בין-לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | נבחרת | אירוע | מש | ש | א | נק | דע | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1976 | קנדה | גביע קנדה | 6 | 1 | 2 | 3 | 8 |
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר קריירת המשחק שלו, שאט עבד כפרשן הוקי בטלוויזיה. מ-1993 עד 1997, הוא עבד בצוות האימון של הקנדיאנס כעוזר מאמן בשני הצוותים של ז'אק דמר ומריו טרמבלה.
בעקבות תפקידיו כעוזר מאמן במונטריאול קנדיאנס, שאט הצטרף לטורומונט אינדסטריז כמנהל מתקנים ושירותי פנאי ועבד איתם ב-19 השנים האחרונות.[11]
ב-22 בנובמבר 2003, שאט השתתף עם שחקנים ותיקים מהקנדיאנס לשעבר נגד שחקנים ותיקים אחרים מאדמונטון אוילרס בהריטיג' קלאסיק, במשחק החוץ הראשון בתולדות ה-NHL ששוחק באצטדיון קומונווולת', באדמונטון. שאט גם מטייל בקנדה ובארצות הברית כחבר במשחק אתגר ההוקי לבוגרי קבוצות ומגייס כסף למטרות צדקה.
בצפון יורק, הוא היה חבר לכיתה של כוכב הרוק גדי לי בחטיבת הביניים.[12] השניים התחברו בגלל מוזיקה, ושניהם ניגנו על גיטרות בס ואף הושפעו מדני ג'רארד, הגיטריסט של להקת הרוק הפסיכדלי של טורונטו The Paupers. לי מעריך את שאט בכך שהציג אותו בפני חברו לעתיד ללהקת ראש, הגיטריסט אלכס לייפסון.[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Pee-Wee players who have reached NHL or WHA" (PDF). Quebec International Pee-Wee Hockey Tournament. 2018. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2019-03-06.
- ↑ https://news.google.com/newspapers?id=OHVQAAAAIBAJ&sjid=9hEEAAAAIBAJ&pg=7048%2C699824 (הקישור אינו פעיל)
- 1 2 3 "Legends of Hockey – Steve Shutt". Legends of Hockey (documentary). 2012-06-09.
- ↑ McGuire, Pierre (2012-06-09). "Legends of Hockey – Steve Shutt". Legends of Hockey (documentary).
- ↑ Smith, Billy (2012-06-09). "Legends of Hockey – Steve Shutt". Legends of Hockey (documentary).
- ↑ "Steve Shutt – Biography". Hockey Hall of Fame – Legends of Hockey.
- 1 2 Shutt, Steve (2012-06-09). "Legends of Hockey – Steve Shutt". Legends of Hockey (documentary).
- ↑ Bowman, Scotty (2012-06-09). "Legends of Hockey – Steve Shutt". Legends of Hockey (documentary).
- ↑ Gainey, Bob (2012-06-09). "Legends of Hockey – Steve Shutt". Legends of Hockey (documentary).
- ↑ McFarlane, Brian (2012-06-09). "Legends of Hockey – Steve Shutt". Legends of Hockey (documentary).
- ↑ https://www.linkedin.com/in/steve-shutt-33106833 תבנית:Self-published source
- ↑ "Geddy Lee Book Tour".
- ↑ "Live at Massey Hall: Geddy Lee". YouTube.