סטיג בלומקוויסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטיג בלומקוויסט
Stig Blomqvist
Stig Blomqvist 2012 001.jpg
בלומקוויסט (2012)
לידה 29 ביולי 1946 (בן 73)
ארברו שבשוודיה
לאום שוודיהשוודיה שוודי
קריירת אליפות העולם בראלי
אליפויות 1 (1984)
מרוצים 122
ניצחונות 11
פודיומים 22
נקודות בקריירה 573
ניצחונות במקטעים 486

סטיג לנארט בלומקוויסטאנגלית: Stig Lennart Blomqvist, נולד ב-29 ביולי 1946) הוא נהג מרוצים שוודי. בשנת 1984 זכה באליפות העולם בראלי ושנה לאחר מכם סיים במקום השני כמתחרה עבור קבוצת אאודי. במהלך השנים ניצח 7 פעמים את הראלי השוודי.

בנוסף זכה מספר פעמים באליפות שוודיה בראלי ופעם אחת (1983) באליפות בריטניה. בשנת 1989 ו-1990 הוכתר כ"אלוף האלופים" במרוץ האלופים.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומקוויסט קיבל את רישיון הנהיגה בגיל 18 וימים ספורים לאחר מכן רשם את ניצחונו הראשון בראלי מקומי שהתקיים בעיר קרלסטד. הוא הוכשר כמורה נהיגה יחד עם פר אקולנד, שהפך להיות בן קבוצתו לאחר מכן. הוא החל להתחרות עבור קבוצת סאאב ובשנת 1971 השיג ניצחונות בינלאומיים ראשונים כשניצח את הראלי השוודי, מרוץ 1000 האגמים בפינלנד וראלי ווילס. בזכות הישגים אלו סיימה סאאב את העונה במקום השני אחרי קבוצת אלפין-רנו באליפות העולם הבינלאומית ליצרנים, המסגרת שקדמה לאליפות העולם בראלי.

הוא שב וניצח את הראלי השוודי גם בשנת 1972 ו-1973, המרוץ הראשון שלו במסגרת אליפות העולם. בהמשך רשם שני ניצחונות נוספים בשנים 1977 ו-1979. בתחרויות נוספות בהן לקח חלק ניצח את ראלי קפריסין (1973), ראלי ספא הבלגי (1976) ומספר פעמים באליפות שוודיה. הוא המשיך להתחרות עם סאאב עד לסגירת קבוצת המרוצים בשנת 1981. באותה שנה עבר להתחרות עבור קבוצת טלבו סאנבים לוטוס וסיים שמיני את הראלי הפיני.

בשנת 1982 הוחתם על ידי קבוצת אאודי לנהוג במכונית האאודי קוואטרו במספר מרוצים לצידם של האנו מיקולה ומישל מוטון. הוא ניצח את ראלי שוודיה וראלי סן-רמו וסיים במקום השני בראלי פינלנד. בעקבות ההישגים הוחתם כנהג קבוע בקבוצה. במהלך עונת 1983 הגיע שבע פעמים לפודיום, כולל ניצחון בראלי ווילס, מרוץ סיום העונה. באותה שנה זכה באליפות הראלי הבריטית לאחר שניצח ארבעה מתוך שישה מרוצים.

בשנת 1984 זכה באליפות העולם לאחר שניצח חמישה מרוצים. הניצחון האחרון בעונה, שהושג בראלי חוף השנהב, היה גם הניצחון האחרון בקריירה. את עונת 1985 סיים במקום השני, בפער של 52 נקודות אחרי טימו סלונן מקבוצת פז'ו. בעונת 1986 התחרה בחמישה מרוצים עבור קבוצת פורד ומרוץ נוסף עבור פז'ו. הישגו הטוב בעונה היה המקום השלישי אליו הגיע בראלי פינלנד.

לאחר המעבר לקטגוריה A המשיך להתחרות עבור פורד שתי עונות נוספות. בשנת 1989 זכה בתואר "אלוף האלופים" במרוץ האלופים לאחר שניצח את וולטר רוהל בגמר. שנה לאחר מכן זכה שוב בתואר, הפעם לאחר ניצחון על טומי מקינן. בעונת 1990 לא לקח חלק במרוצי אליפות העולם. בשנתיים הבאות נהג בניסאן סאני GTI-R, עימה הגיע לפודיום בראלי שוודיה בעונת 1992. הפודיום האחרון בו זכה כמקצוען.

במהלך שנות התשעים סייע לקבוצת המרוצים של סקודה בפיתוח גרסת המרוצים לדגם הסקודה פליסיה. בשנת 1996 לקח חלק בראלי בריטניה, שלא נכלל כחלק מאליפות העולם. בגיל 50 סיים את המרוץ במקום השלישי. באותה שנה השתתף גם בראלי ספארי שהתקיים בקניה וסיים במקום השביעי. בשנת 2001 שב להתחרות בצורה סדירה ולקח חלק ב-12 מרוצים בקטגוריית N, כשהוא נוהג במיצובישי לאנסר איוו 6. בסיום העונה דורג במקום החמישי בקטגוריית המכוניות מייצור סדרתי (PWRC). שנתיים לאחר מכן סיים במקום השלישי בקטגוריה, הפעם עם סובארו אימפרזה WRX STI. בשנת 2006 השתתף בפעם האחרונה בראלי שוודיה אותו סיים במקום ה-24 בדירוג הכללי ובמקום השלישי בקטגוריית ה-N.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומקוויסט מתגורר בבריטניה. בנו, טום בלומקוויסט, התחרה במרוצי מכוניות וזכה בשנת 2010 באליפות פורמולה רנו הבריטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיג בלומקוויסט בוויקישיתוף