סטייסי אברמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטייסי אברמס
Stacey Abrams
אברמס, 2018
אברמס, 2018
לידה 9 בדצמבר 1973 (בת 47)
מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית
שם מלא סטייסי איבון אברמס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת טקסס באוסטין
אוניברסיטת ייל
עיסוק משפטנית, פוליטיקאית, פעילה חברתית
מפלגה US Democratic Party Logo.svg  המפלגה הדמוקרטית
דת מתודיזם
staceyabrams.com
חברת בית הנבחרים של מדינת ג'ורג'יה
8 בינואר 200725 באוגוסט 2017
(10 שנים)
→ ג'ואן מקלינטון
בי נגוין ←
מחוז בחירה המחוז ה-84 בשנים 2007–2012
המחוז ה-89 בשנים 2013–2017

סטייסי איבון אברמס (נולדה ב-9 בדצמבר 1973) היא פוליטיקאית, עורכת דין, סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, חברת המפלגה הדמוקרטית. כיהנה בבית הנבחרים של ג'ורג'יה משנת 2007 עד 2017, ושימשה כ"מובילת המיעוט" משנת 2011 עד 2017. הקימה בשנת 2018 את הארגון החברתי Fair Fight Action שנלחם בדיכוי מצביעים[1].

בשנת 2018 הייתה אברמס המועמדת הדמוקרטית לתפקיד מושלת ג'ורג'יה, ובכך הייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהייתה מועמדת למשרת מושלת בארצות הברית מטעם מפלגה גדולה. היא הפסידה בבחירות לבריאן קמפ, בקמפיין בחירות שאופיין בטענות לדיכוי מצביעים מטעם קמפ[2][3]. בפברואר 2019 הייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שנושאת נאום תגובה לנאום מצב האומה.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס נולדה כאחות השנייה מבין שישה אחים, לרוברט וקרולין אברמס, במדיסון שבוויסקונסין, וגדלה בגולפורט שבמיסיסיפי. לאחר מכן עברה המשפחה לאטלנטה, ג'ורג'יה, שבה רכשו הוריה תארים אקדמיים באוניברסיטת אמורי והפכו לאחר מכן לכמרים מתודיסטיים. היא סיימה את לימודי התיכון בהצטיינות, ובמהלך לימודיה עבדה ככתבנית בקמפיין בחירות לקונגרס. בגיל 17 קיבלה תפקיד של כותבת נאומים על סמך העריכות שעשתה תוך כדי הקלדה ככתבנית[4].

בשנת 1995 רכשה תואר ראשון בלימודים בינתחומיים (מדע המדינה, כלכלה וסוציולוגיה) ממכללת ספלמן שבאטלנטה, וסיימה את הלימודים בהצטיינות[5]. במהלך לימודיה, עבדה במחלקת שירותי הנוער במשרד עיריית אטלנטה. לאחר מכן השלימה התמחות בסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה. כסטודנטית שנה ראשונה ב-1992 השתתפה במחאה על מדרגות הקפיטול של ג'ורג'יה, שבה השתתפה בשריפת דגל ג'ורג'יה. באותו זמן כלל דגל המדינה את דגל הקרב של צבא הקונפדרציה, שנוסף לדגל בשנת 1956, בפעולה שנתפסה כיוצאת נגד התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח. הדגל עוצב על ידי הפוליטיקאי הדמוקרטי ג'ון סמונס בל, עורך דין ויושב ראש המפלגה הדמוקרטית בג'ורג'יה שהיה תומך מוצהר בהפרדה גזעית[6][7].

בשנת 1998 רכשה תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת טקסס באוסטין. בשנת 1999 קיבלה תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת ייל.

קריירה עסקית ומשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר למשפטים, עבדה אברמס כעורכת דין בתחום המיסים בפירמת סאת'רלנד, אסביל וברנאן באטלנטה, ובה עבדה בדגש על ארגונים פטורים ממס, ענף הבריאות ומימון ציבורי. בשנת 2010, בעודה חברה בבית הנבחרים של ג'ורג'יה, הייתה אברמס שותפה להקמת חברת השירותים הפיננסיים NOW Corp.‎, ושימשה בארגון סגנית נשיא בכירה.

אברמס אף הייתה שותפה להקמת חברת Nourish בע"מ המתעסקת בתחום המשקאות, בדגש על משקאות לתינוקות ולפעוטות, וכמו כן משמשת יושבת הראש חברת הייעוץ המשפטית Sage Works, שמייצגת לקוחות כגון קבוצת הכדורסל אטלנטה דרים מה-WNBA.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, בגיל 29, מונתה אברמס לתפקיד סגנית פרקליט העירייה באטלנטה[5].

בית הנבחרים של ג'ורג'יה, 2007-2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס נואמת, פברואר 2012

בשנת 2006 התמודדה לתפקיד נציגת המחוז ה-89 בבית הנבחרים של ג'ורג'יה. היא התמודדה בפריימריז הדמוקרטיים מול חבר בית המחוקקים לשעבר ג'ורג' מדוקס והפעיל הפוליטי דקסטר פורטר. היא ניצחה את שני יריביה וזכתה בפריימריז עם 51% מהקולות. אברמס שימשה נציגת המחוז ה-89, שכולל חלקים מהעיר אטלנטה ומחוז דקלאב שאינו נמצא בתחום שיפוט של רשות מקומית כלשהי. בבית הנבחרים שימשה בוועדות הקצבאות, האתיקה, הוועדה המשפטית הלא-אזרחית, ועדת חוקה וועדת דרכים ופעולות (Ways & Means).

בנובמבר 2010 בחרה אספת הבוחרים הדמוקרטית באברמס להחליף את דובוס פורטר לתפקיד מובילת המיעוט, כשהיא מנצחת את וירג'יל פלוד בהתמודדות. פעולתה המשמעותית הראשונה בתפקיד הייתה לשתף פעולה עם המושל הרפובליקני נייתן דיל בייסוד תוכנית מלגת HOPE. היא הייתה שותפה ב-2011 בחקיקת החוק ששימר את תוכנית המלגה על ידי הפחתת סכום התשלום שהמלגה מעניקה לסטודנטים מג'ורג'יה ועל ידי מימון הלוואה בריבית נמוכה, בשיעור 1%, לסטודנטים מהתוכנית.

לפי מגזין טיים, אברמס יכולה ״להתפאר בצדק על כך שעצרה במו ידיה את עליית המיסים הגדולה ביותר בהיסטוריה של ג'ורג'יה״. ב-2011 טענה אברמס כי הצעה רפובליקנית להפחית במס הכנסה תוך העלאת המס על שירותי כבלים, תוביל בסך הכול לעלייה בתשלום המיסים בקרב מרבית האזרחים. היא ביצעה ניתוח של הצעת החוק שהראה כי 82% מתושבי ג'ורג'יה ייאלצו לשלם סך מס גבוה יותר, והניחה עותק של הניתוח על שולחנם של כל אחד מחברי בית המחוקקים. בשל כך נפלה ההצעה לאחר מכן[8].

אברמס גם עבדה לצידו של המושל דיל על רפורמות בתחום המשפט הפלילי שהפחיתה בעלויות הכליאה מבלי להגדיל את רמת הפשיעה, ועבדה לצד רפובליקנים על חבילת המימון הגדולה ביותר בתולדות המדינה לתחבורה ציבורית[8].

בשנת 2013 היא ייסדה את "פרויקט ניו ג'ורג'יה" (בראשו עומדת אוסה אופות). מטרת הפרויקט הוא לעודד בני מיעוטים להירשם לבחירות ובכך להגדיל את מעורבותם בקהילה.

ב-25 באוגוסט 2017 פרשה אברמס מבית הנבחרים כדי להתמקד בקמפיין הבחירות לתפקיד מושלת ג'ורג'יה.

הקמפיין למשרת מושלת ג'ורג'יה, 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס התמודדה לתפקיד מושלת ג'ורג'יה בשנת 2018. בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית התמודדה מול סטייסי אוונס, שהייתה גם היא חברה בבית הנבחרים של ג'ורג'יה, קרב שכינו כלי התקשורת בשם ״קרב הסטייסיות״[9]. אברמס נתמכה על ידי ברני סנדרס וארגון Our Revolution. ב-22 במאי היא זכתה במועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרה, ובכך הייתה לאישה השחורה הראשונה בתולדות ארצות הברית שהייתה המועמדת של מפלגה גדולה לתפקיד מושלת[10].

אחרי שזכתה בפריימריז, זכתה לתמיכתן של מספר דמויות פוליטיות משמעותיות, ובהן הנשיא לשעבר ברק אובמה[11].

כשבוע לפני יום הבחירות, ביטל המועמד הרפובליקני ומזכיר המדינה של ג'ורג'יה בריאן קמפ את העימות ביניהם שנקבע שבעה שבועות לפני כן כדי להיות נוכח בעצרת של דונלד טראמפ. קמפ האשים את אברמס בביטול, בטענה שהיא לא הסכימה לקבוע תאריך חדש לעימות. אברמס הגיבה, ״אנחנו מסרבים להתייחס בזלזול לתושבי ג'ורג'יה, לקחת אותם כמובן מאליו ולבטל את שהבטחנו להם. העובדה שבראין קמפ מסרב לעמוד בהבטחותיו אין משמעה שמישהו אחר צריך גם לעשות כן״[12].

יומיים לפני הבחירות, משרדו של קמפ פרסם כי הוא חוקר את התנהלות המפלגה הדמוקרטית בג'ורג'יה בנושא ״פשעי סייבר אפשריים״ שלא פורט מה הם. המפלגה הדמוקרטית הגיבה כי ״טענותיו המצמררות של קמפ הן 100% שקרים״[13]. חקירה שבוצעה בשנת 2020 במשרד התובע הכללי של ג'ורג'יה הגיעה לכלל מסקנה כי אין עדויות כלשהן לפשעי מחשב[14]. שנה מאוחר יותר נחשף כי פשעי המחשב כביכול שבוצעו נגד משרדו של קמפ היו למעשה בדיקת אבטחה מתוכננת שאישר אחד מהעובדים במשרד של קמפ שלושה חודשים קודם לכן[15].

משרד מזכיר המדינה של ג'ורג'יה שבראשו עמד קמפ היה אחראי על הבחירות ועל רישום הבוחרים. בשנים 2012 עד 2018 משרדו ביטל את רישומם של מעל 1.4 מיליון בוחרים רשומים, עם כמעט 700 אלף ביטולים בשנת 2017 בלבד[16]. בלילה אחד ביולי 2017 בוטלה זכות ההצבעה של חצי מיליון בוחרים. העיתון The Atlanta Journal-Constitution ציטט מומחים בתחום חוקי בחירות שטענו כי מקרה זה ״עשוי להיות ביטול הזכויות ההמוני הגדול בהיסטוריה של ארצות הברית״[17]. קמפ פיקח על תהליך הסרת רישום הבוחרים במסגרת תפקידו כמזכיר המדינה, ועשה זאת במשך שמונה חודשים לאחר שהצהיר על ריצה לתפקיד המושל[18]. קבוצת עיתונאים חוקרת בראשות גרג פלאסט מצאה כי מתוך כ-534 אלף תושבי ג'ורג'יה מהם נשללה זכות ההצבעה בין 2016 ל-2017, מעל 334 אלף עדיין התגוררו באותו מיקום שבו היו רשומים[19]. כמו כן, הבוחרים לא קיבלו כל התראה על כך שהוסרו מספר הבוחרים. פלאסט לבסוף תבע את קמפ, בטענה כי מעל ל-300 אלף בוחרים הוסרו מספר הבוחרים באופן לא חוקי[3]. משרדו של קמפ הכחיש את הטענות להליך לא חוקי, ומסר כי ״אנו מעדכנים באופן קבוע את הרשימות, ובכך מונעים הונאה ומבטיחים כי כל ההצבעות נעשות על ידי תושבי ג'ורג'יה שלהם זכות תקפה״[20].

אברמס הפסידה את הבחירות ב-50,000 קולות. היא שקלה תחילה להביא את תוצאות הבחירות להכרעת בית המשפט, אך ויתרה על כך. בנאומה בסיום הקמפיין, היא הכריזה על ייסוד ארגון זכויות ההצבעה Fair Fight Action, ארגון ללא מטרות רווח שהגיש תביעה כנגד מזכיר המדינה וועידת הבחירות הארצית בטענה לדיכוי מצביעים. נכון למרץ 2020, עדיין לא התקבלה הכרעה בתביעה[21].

מאז שהפסידה בבחירות, טענה אברמס במספר הזדמנויות כי הבחירות לא הוכרעו בצורה הוגנת[22], ושקמפ אינו המושל החוקי של ג'ורג'יה[23]. היא ביססה את הטענה על כך שקמפ, שהשגיח על כשרות הבחירות במסגרת תפקידו כמזכיר המדינה, היה בניגוד עניינים ושינה את התוצאה על ידי מחיקת 670 אלף בוחרים ב-2017, וכי 53 אלף בקשות רישום בוחרים לא טופלו חודש לפני הבחירות. כמו כן הוסיפה כי, ״אין לי עדות אמפירית לכך שהייתי משיגה יותר קולות. עם זאת, יש לי ספק סביר, גם מבחינתי משפטית לדעתי, לגבי כשרות התהליך על מנת לומר שאלו לא היו בחירות הוגנות״[22].

לאחר הבחירות לתפקיד מושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס לצד ננסי פלוסי, ינואר 2019

ב-29 בינואר 2019 מנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר הכריז כי אברמס תנאם בתגובה לנאום מצב האומה ב-5 בפברואר. היא הייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה לנאום כנגד נאום מצב האומה, והראשונה לשאת נאום זה שאינה נושאת בתפקיד רשמי מאז שהחלה מסורת נאומי התגובה לנאום מצב האומה בשנת 1966.

ב-30 באפריל 2019 הכריזה אברמס כי היא לא תרוץ לסנאט האמריקאי ב-2020[24].

ב-17 באוגוסט 2019 הכריזה על הקמת ארגון Fair Fight 2020, ארגון שיסייע למפלגה הדמוקרטית לממן ולהקים צוותי ״הגנה על בוחרים״ ב-20 מדינות. אברמס מכהנת כיושבת הראש של הארגון. המיליארדר וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג תרם לארגון 5 מיליון דולר מיד לאחר שהצהיר על ריצה למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בבחירות המקדימות של המפלגה[25].

במהלך הפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות בשנת 2020, אברמס הציבה עצמה כמועמדת לתפקיד סגנית הנשיא לצד מועמד המפלגה ג'ו ביידן. היא הייתה חלק מהרשימה הסופית של מועמדים לתפקיד[26], אך לבסוף נבחרה קמלה האריס לתפקיד ב-11 באוגוסט 2020.

אברמס נבחרה להיות אחת משבעה עשר הדוברים המרכזיים בוועידה הדמוקרטית הלאומית בשנת 2020.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס תומכת בזכות ההפלה, בעד פיקוח נרחב יותר סביב נושא הנשק, ומתנגדת להצעות לגישה נוקשה יותר כלפי זיהוי בוחרים. לטענתה הקשחת זיהוי הבוחרים תוביל לאפליית מיעוטים ומעוטי יכולת[27].

בקמפיין שלה למושלת, אברמס ציינה כי היא שמה את הדגש העיקרי על הרחבת ביטוח הבריאות הממלכתי Medicaid. היא ציטטה מחקרים המראים שהרחבת התוכנית מסייעת בהעלאת הנגישות של שירותי בריאות לבעלי הכנסה נמוכה ומאפשרת כלכלית לקיים בתי חולים באזוריים כפריים. היא גם ניסחה תוכנית לטיפול בשיעור הגבוה של מוות בעקבות היריון בג'ורג'יה.

אברמס הביעה תמיכה בהעלאת התקציב המוקדש לחינוך ציבורי. היא מתנגדת למימון בתי ספר פרטיים, ובמקום זאת תומכת בשיפור מערכת החינוך הציבורית. היא הביעה תמיכה בכיתות קטנות יותר, העסקת יועצי בית ספר נוספים, תוכניות פנסיה מוגנות לאנשי החינוך, העלאת שכר המורים והרחבת מערכות החינוך לגילאים צעירים.

אברמס תומכת ברפורמה במערכת הצדק על ידי ביטול תשלום הערבות במזומן לנאשמים מעוטי יכולת, ביטול עונש המוות וביטול ההפללה על רקע החזקת כמויות קטנות של מריחואנה. כמו כן היא תומכת בשיטור קהילתי על מנת לשמור על בטיחות הקהילות כחלק מהרפורמה.

אברמס היא תומכת איתנה במדינת ישראל, והיא דוחה את "הדמוניזציה והדה לגיטימציה של ישראל" שמקדמת תנועת ה-BDS, אותה כינתה "אנטישמית"[28]. עם זאת, היא הצביעה נגד חקיקה שהוצעה בבית המחוקקים של ג'ורג'יה שמחרימה את תנועת ה-BDS ושתעניש חברות שיחרימו את ישראל או שטחים שנכבשו על ידי ישראל. לשיטתה של אברמס, "חרמות היו חלק קריטי בצדק חברתי היסטוריה האמריקאית, במיוחד עבור אפרו-אמריקאים. כפי שמציינת הליגה נגד השמצה, שורש ה-BDS בתנועה היא תנועה המתנגדת לאפרטהייד"[29].

קריירת כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס חיברה מספר ספרי מתח רומנטיים זוכי פרסים תחת שם העט סלנה מונטגומרי. לדבריה של אברמס, נמכרו מעל 100 אלף עותקים מספריה[30]. את ספרה הראשון כתבה בשנה השלישית ללימודיה בבית הספר למשפטים של ייל, וספרה האחרון יצא בשנת 2009. בפרסי Romance In Color זכתה מונטגומרי בפרס המבקרים ובפרס חביב הקהיל עבור סופר חדש, וזכתה בפרס של ״כוכב עולה״[31].

אברמס פרסמה מספר מאמרים על מדיניות ציבורית, על מיסוי ועל ארגונים ללא מטרות רווח. היא חיברה את הספר ״מנהיגת המיעוט: כיצד להוביל שינוי מבחוץ ולהביא לשינוי אמיתי״ (Minority Leader: How to Lead from the Outside and Make Real Change), שפורסם בהוצאת Henry Holt & Co.‎ באפריל 2018. כמו כן חיברה את הספר ״הזמן שלנו הוא כעת: כוח, מטרה והמאבק שלנו למען אמריקה הוגנת״ (Our Time Is Now: Power, Purpose, and the Fight for a Fair America) שפורסם בהוצאת Henry Holt & Co.‎ ביוני 2020.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמס היא הבת השנייה מתוך שישה ילדיהם של הכמרים קרולין ורוברט אברמס, במקור ממיסיסיפי. עם אחיה נמנים אנדראה אברמס, השופטית המחוזית לסלי אברמס גרדנר, ריצ׳ארד אברמס, וולטר אברמס וד״ר ג׳יני אברמס מקלין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Martha S. Jones 2020. Vanguard: How Black Women Broke Barriers, Won the Vote, and Insisted on Equality for All. Basic Books.‎

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטייסי אברמס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג'ורג'יה יסדה סטייסי אברמס מדינה חדשה, באתר וואלה!‏, 16 בנובמבר 2020
  2. ^ "Georgia's strict laws lead to large purge of voters". Atlanta Journal-Constitution. 27 באוקטובר 2018. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2020. By dawn, more than 500,000 people were registered no more. This purge, according to election-law experts, may represent the largest mass disenfranchisement in U.S. history. 
  3. ^ 1 2 Palast, Greg. "We Sued Brian Kemp This Morning". Greg Palast. אורכב מ-המקור ב-December 6, 2018. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2018. 
  4. ^ Graves, Lucia (3 במאי 2017). "Meet the Democrat who wants to be America's first black female governor". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2017. 
  5. ^ 1 2 "Honorary Degree Recipient Stacey Yvonne Abrams". Spelman College. מרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2017. 
  6. ^ Richard Fausset, Stacey Abrams's Burning of Georgia Flag With Confederate Symbol Surfaces on Eve of Debate, New York Times (October 22, 2018).
  7. ^ Cleve R. Wootson Jr., 'I'm a proud Georgian': Stacey Abrams defends 1992 flag-burning protest, Washington Post (October 23, 2018).
  8. ^ 1 2 "Stacey Abrams Could Become America's First Black Female Governor — If She Can Turn Georgia Blue". Time (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2018. 
  9. ^ Letitia Stein, In Georgia, battle of the 'Staceys' tests Democrats' future, Reuters, 20 December 2017
  10. ^ Bradner, Eric. "Stacey Abrams wins Democratic primary in Georgia. She could become the nation's first black woman governor". CNN. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2018. 
  11. ^ "Barack and Michelle Obama just endorsed nearly 100 midterm candidates". NBC News. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2018. 
  12. ^ "Final Debate in Georgia Governor's Race Canceled as Republican Breaks Schedule" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-1 בנובמבר 2018. 
  13. ^ Samuels, Brett (4 בנובמבר 2018). "Kemp's office opens investigation into Georgia Democrats for 'possible cybercrimes'". TheHill (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2018. 
  14. ^ Mark Niesse, The Atlanta Journal-Constitution. "Investigators find no evidence for Georgia Gov. Kemp's hacking claim". ajc (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2020. No election information was damaged, stolen or lost, according to the report, and there was no evidence of computer crimes. 
  15. ^ Niesse, Mark; Jack Gillum, The Atlanta Journal-Constitution and ProPublica. "Case files discredit Kemp's accusation that Democrats tried to hack Georgia election". ajc (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2020. 
  16. ^ Nadler, Ben (9 באוקטובר 2018). "Voting rights become a flashpoint in Georgia governor's race". Associated Press. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2020. 
  17. ^ "Georgia's strict laws lead to large purge of voters". Atlanta Journal-Constitution. 27 באוקטובר 2018. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2020. By dawn, more than 500,000 people were registered no more. This purge, according to election-law experts, may represent the largest mass disenfranchisement in U.S. history. 
  18. ^ "Georgia purged an estimated 107,000 people largely for not voting, an APM Reports investigation shows". אורכב מ-המקור ב-October 19, 2018. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2018. 
  19. ^ Palast, Greg. "Here's how Brian Kemp is stealing the Georgia election". Greg Palast. אורכב מ-המקור ב-December 6, 2018. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2018. 
  20. ^ "Georgia cancels registration of more than 591,500 voters". politics.myajc. אורכב מ-המקור ב-December 9, 2018. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2018. By regularly updating our rolls, we prevent fraud and ensure that all votes are cast by eligible Georgia voters. 
  21. ^ Stuart, Tessa (1 במרץ 2020). "Stacey Abrams Is Building a New Kind of Political Machine in the Deep South". Rolling Stone. 
  22. ^ 1 2 "Why Stacey Abrams Is Still Saying She Won". בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2019. 
  23. ^ "Stacey Abrams calls Kemp Georgia's 'legal' governor, won't say he's legitimate". CNN (CNN). 18 בנובמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-9 ביוני 2019. 
  24. ^ "Stacey Abrams Will Not Run for Senate in 2020". בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2019. 
  25. ^ "Abrams' voting rights PAC hauls in almost $15 million". The Fulcrum. 9 בינואר 2020. 
  26. ^ Pengelly, Martin. "Biden VP contenders in spotlight after Rayshard Brooks police killing". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2020. 
  27. ^ "Abrams-Kemp Georgia gov race matchup sets up a sharp November contrast". politics.myajc. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2018. 
  28. ^ סטייסי אברמס, Abrams: BDS Vote Reflected Wider Implications, מאמר דעה באתר Atlanta Jewish Times‏, 17 בנובמבר 2017 (באנגלית)
  29. ^ זאיד ג'ילאני, THE POLITICS OF BOYCOTTING ISRAEL ARE CREEPING INTO THE RACE FOR GEORGIA GOVERNOR, באתר The Intercept‏, 17 בנובמבר 2017 (באנגלית)
  30. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-January 30, 2012. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2012. 
  31. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-November 20, 2010. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2012.