סטייפן מסיץ'
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
_(cropped).jpg) | |||||
| לידה |
24 בדצמבר 1934 (בן 89) אורחוביצה (אנ'), יוגוסלביה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 קרואטיה | ||||
| השכלה |
הפקולטה למשפט באוניברסיטת זאגרב | ||||
| מפלגה | עצמאי | ||||
| בת זוג | מילקה דודונדיץ' | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
סְטְיֵפַּן מסיץ' (בקרואטית: Stjepan Mesić; נולד ב-24 בדצמבר 1934) היה נשיא קרואטיה בשנים 2000–2010.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-24 בדצמבר 1934 בעיר אוֹרָחוֹבִיצָה(אנ') בחבל סלאבוניה שבקרואטיה ליוסיפ ולמגדלנה "מגדה" מסיץ'. מכונה סְטִיפֶּה. אחרי מות אמו ב-1936 הועבר לחזקת סבתו והוחזר לאביו, אחרי שנישא מחדש. את רוב שנות מלחמת העולם השנייה בילה במחנות פליטים בפפוק ובאורהוביצה. עם השחרור הועברה המשפחה לעיר נשיצה, שם מונה אביו לראש מועצת החבל. בהמשך התגורר בעיר אוסייק, שם סיים ארבע שנות לימוד בבית הספר היסודי ושתי שנות לימוד מתוך שמונה בגימנסיה. ב-1949 אביו הועבר שוב לאורחוביצה.
ב-1955 סיים את לימודיו בעיר פוז'גה והצטרף לליגת הקומוניסטים של יוגוסלביה. המשיך את לימודיו בבית הספר למשפטים באוניברסיטת זגרב ושם גם קיבל תואר ב-1961.
באותה שנה נישא למילקה דודונדיץ ממוצא סרבי, ולזוג נולדו שתי בנות. לאחר סיום לימודיו עבד במחלקה הפנימית בבית המשפט של אוֹרָחוֹבִיצָה ובמחלקה הציבורית במשרד עורכי דין בנשיצה.
מסיץ' עבר את הבחינות ונתקבל כשופט. במהרה הואשם בפרשיית שחיתות - שימוש ברכבו של בית המשפט למטרות פרטיות. על כך כמעט שילם בחברותו במפלגה הקומוניסטית. ב-1964 עבר לזגרב שם כיהן כמנכ"ל חברת "יוניברסל".
ב-1966 היה מועמד עצמאי למועצת העיר זגרב, וניצח את מועמד המפלגה הקומוניסטית ואיחוד תנועות הפועלים הסוציאליסטית וב-1967 הפך לראש העיר אוֹרָחוֹבִיצָה ולחבר הפרלמנט הקרואטי.
בשנות השבעים תמך בתנועת "האביב הקרואטי"(אנ') שפעלה לרפורמות בכלכלה הקרואטית ומתן אוטונומיה רחבה יותר לקרואטים ביוגוסלביה. על כך נשפט תחילה ל-20 שנות מאסר, בעוון "חברות בארגון טרור" ו"תעמולה למען האויב". לאחר שערער נדחה גזר הדין, וב- 1975 הוא נכנס למאסר של שנה אחת בכלא סטארה גראדיסקה(אנ').
בשנת 1990 היה חבר למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי, וכך הפך גם למזכיר הכללי שלה ובהמשך לראש ממשלת קרואטיה, אך התפטר כדי להיות סגן נשיא קרואטיה וחבר בנשיאות הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה.
נשיאי שש המדינות אשר הרכיבו את יוגוסלביה קיימו ביניהם רוטציה בראש נשיאות המדינה. כאשר הגיע תורו של מסיץ' להתמנות לנשיא התקומם נגדו חבר הנשיאות הסרבי בוריסלב יוביץ'(אנ') ובניגוד לחוקה דרש לקיים הצבעה בקרב נציגי המדינות[1]. בהצבעה חסר קול אחד למסיץ', אך בשל לחץ מהקהילה הבינלאומית, לאחר מלחמת עשרת הימים בסלובניה, התמנה מסיץ' לנשיא ב-1 ביולי 1991[2].
בשנת 1992 נתמנה מסיץ' לתפקיד נשיא הפרלמנט הקרואטי. בשנת 1997 עזב את מפלגתו יחד עם עוד שותפים, והקים את מפלגת העצמאות הקרואטית, שלאחר זמן מה התמזגה המפלגה עם מפלגת העם הקרואטית, שם גם הפך לסגנו של יו"ר המפלגה.
בשנת 1999, לאחר מות נשיא קרואטיה, פרניו טוג'מן, נבחר מסיץ' לנשיא קרואטיה בבחירות, לאחר שני סיבובים, כאשר מולו ניצב דרז'ן בודישה, מועמד המפלגה הליברל קרואטית. כך קרה גם בבחירות לנשיאות של שנת 2005, כשהפעם התמודד מול ידרנקה קוסור.
מסיץ' מתח ביקורת חריפה על טוג'מן, בשל מה שכינה מדיניות לאומנית ואוטוריטרית, העדר חופש לכלי התיקשורת, וכלכלה ריכוזית. כנשיא קרואטיה, בספטמבר 2000 הוא פיטר שבעה קציני צבא בכירים ששלחו מכתבי ביקורת בגלוי ובהם כתבו כי "הממשלה מתנהגת כמו חבורת פושעים ומזניחה את צבא המדינה" ("מכתב 12 הגנרלים"(אנ')). על כך הושמעה ביקורת מצד האופוזיציה שטענה כי מסיץ' מסכן את המדינה וגבולותיה[3]. מסיץ' פיטר עוד ארבעה קציני צבא בנסיבות דומות.
מסיץ' היה פעיל מאוד ביחסי חוץ ופעל לקדם את צירופה של קרואטיה לאיחוד האירופי ולנאט"ו. כמו כן הודה בביצועי פשעי מלחמה שביצעה קרואטיה יחדיו עם נשיא סרביה ומונטנגרו. מסיץ' עצמו הופיע בבית הדין לפשעי מלחמה של יוגוסלביה, ב האג . קבוצות לאומניות בקרואטיה הביעו ביקורת על כך וטענו כי הוא משקר. בממשלה החדשה שהוקמה ב-2003 נחזו מראש בעיות בין הנשיא השמאלני לבין הממשלה הימנית-מרכזית, אך מסיץ' הצליח לשמור על היציבות.
בשנת 2001 ביקר בישראל והביע את צערו על פגיעת האוסטאשה ביהודי קרואטיה[4].
בשנת 2009 השתתף בועידת הנשיא בירושלים[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטייפן מסיץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bohlen, Celestine. New Crisis Grips Yugoslavia Over Rotation of Leadership, The New York Times. 16 May 1991
- ^ Tagliabue, John. Conflict in Yugoslavia; How Yugoslavs Hold Off Full-Fledged Civil War, The New York Times. 7 July 1991
- ^ Croatia's president gives seven generals their marching orders, the Guardian, 2000-09-30 (באנגלית)
- ^ דליה שחורי, נשיא קרואטיה התנצל על פשעי מדינתו כלפי היהודים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2001
- ^ ועידה נשיאותית, באתר TheMarker, 20 באוקטובר 2009