סטילינודון

סטילינודון
תקופה
	תחילת-אמצע אאוקן 45 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	תייניודונטים
משפחה:	Stylinodontidae
סוג:	סטילינודון
מינים
	Stylinodon inexplicatus; Stylinodon mirus;
שם מדעי
	Stylinodon; ‏מארש, 1874

סטילינודון (שם מדעי: Stylinodon) הוא סוג של יונק נכחד מהסדרה כימולסטיים, שהשתייך לקבוצה Taeniodonta והיה היונק האחרון מקבוצה זו. הוא התקיים במהלך תקופת האאוקן שבפלאוגן לפני כ-45 מיליון שנה, ומאובניו התגלו באמריקה הצפונית בוויומינג, קולורדו, טקסס וביוטה. הם הוגדרו לראשונה ב-1874 בידי החוקר האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. בסוג זה נמצאו 2 מינים: Stylinodon mirus, שהוגדר ב-1874 ו-Stylinodon inexplicatus, שהוגדר ב-1981.

יונק זה הגיע לאורך של 150 סנטימטרים ולמשקל של 80 עד 110 קילוגרם, והוא היה בעל גולגולת קצרה עם לסתות נוקשות וחותכות דמויות-ניבים בלטו מתוכם. באחורי הלסת בלטו שיניים טוחנות רחבות שכוסו באמייל וצמחו לאורך כל חייו (בדומה לשיני מכרסמים). למרות המראה המאיים הוא לא היה טורף, ומבנה הלסתות הגדולות עזר לו לחתוך שורשים, פקעות ומזון דומה. הרגליים היו קצרות ובעלות טפרים גדולות בדומה לטפרי שנבובים או דוב נמלים גדול ושימשו לחפירה והוצאת שורשים. ייתכן שהם גם שימשו להרתעת טורפים.

יונק זה כנראה נכחד לאחר היעלמות היערות הלחים של האאוקן ובשל מאבק נגד יונקים מפותחים יותר.