סטלה גולדשלאג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטלה גולדשלאג

סטלה גולדשלג קיבלר איזאקזוןגרמנית: Stella Goldschlag Kübler Isaacksohn; ‏10 ביולי 19221994) הייתה יהודייה גרמנייה שהואשמה בשיתוף פעולה עם הגסטפו, הן על ידי השלטונות הסובייטיים והן על ידי האמריקנים.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשלאג נולדה בברלין למשפחה מתבוללת. אביה, גרהרד גולדשלאג, היה בין היתר עיתונאי, קומפוזיטור ומנצח. אמה הייתה בעיקר זמרת קונצרטים. לאחר עליית הנאצים לשלטון בינואר 1933 היא חיה כמו יתר יהודי גרמניה תחת משטר של טרור והטרדות קשות מצד השלטון הנאצי.

היא התחתנה במהלך חייה חמש פעמים: לאחר "גירושו" של בעלה הראשון, ב– 9 באוקטובר 1944 היא התחתנה שוב, והפעם עם משתף פעולה יהודי אחר, בשם רולף איזאקסון (Rolf Isaaksohn). נישואיה השלישיים היו עם פרידהיים שלנברג (Friedheim Schellenberg), הרביעיים עם נהג מונית צעיר כבן עשרים, והחמישיים עם מנצח ברלינאי, שהלך לעולמו בשנת 1984. בשנים אלו סבלה מבדידות ומדיכאונות שמקורם ככל הנראה בתחושת אשמה על המעשים שביצעה במהלך המלחמה. בשנת 1994, בגיל 72 שמה קץ לחייה בקפיצה מחלון דירתה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נישאה גולדשלאג למוזיקאי היהודי מנפרד קובלר (Manfred Kübler). יחד עם קובלר אף הועסקה כעובדת כפייה במפעל האלקטרוניקה Ehrich & Graetz שבברלין. בתחילת שנת 1943 נמנתה עם אחרוני היהודים שנותרו בעיר ברלין. קצת לאחר תחילתה של "אקציית בית החרושת" (הכינוי שהוענק לגירוש הגדול של יהודי גרמניה למחנות ההשמדה), באביב 1943 ירדה למחתרת ובאמצעות מראה הארי (שערה הבלונדיני ועינייה הכחולות) ומסמכים מזויפים שונים הסתירה את זהותה היהודית.

באביב של אותה שנה נלכדה עם הוריה על ידי הגסטפו באחת מנקודות המפגש שלהם. לאחר עינויים קשים ועל מנת להימנע מגירוש שלה ושל הוריה למחנות ההשמדה היא הפכה ל"לוכדת" יהודים בעבור הגסטפו. לצד חסינות מפני גירוש (שניתנה לה ולהוריה) הבטיח לה הגסטפו שכר של 200 רייכסמארק על כל יהודי שתסגיר לידיו. במהלך תקופה זאת, כשהיא מצוידת על ידי הגסטפו באקדח ובעיקר במיומנות היוצאת מגדר הרגיל שרכשה לה כאשת מחתרת לשעבר, החלה גולדשלאג בפעילותה.

על פי הערכות שונות במהלך תקופת פעילותה בשירות הגסטפו הייתה גולדשלאג אחראית על זיהויים והסגרתם של בין 600 ל-3,000 יהודים. ככל הנראה אחד מן הראשונים שהוסגר על ידה היה בעלה שבמהלך 1943 הועלה על אחת הרכבות לאושוויץ יחד עם משפחתו. הוריה, שהובטח לה על ידי מפעיליה כי ייהנו מחסינות, לא שרדו את המלחמה. לאחר שהות בגטו טרזיינשטט הם נשלחו לאושוויץ באוקטובר 1944 שם נרצחו בתוך זמן קצר. למרות זאת גולדשלאג לא חדלה מלשתף פעולה עם הנאצים, והיא המשיכה בפעילות זאת עד שלהי המלחמה בחודש מאי 1945.

בשנת 1945, במהלך הקרב על ברלין התיישבה סטלה גולדשלאג במזרח גרמניה, בעיר ליבנוולד. בחודש דצמבר של אותה שנה היא נעצרה ונכלאה בליבנוולד לאחר שאחות בבית חולים דיווחה שערכה השוואה מקוממת כביכול בין המשטרה החשאית הרוסית לבין הגיסטאפו. לאחר שהצהירה על זהותה האמיתית נכלאה בבית הכלא המשטרתי באלכסנדרפלאץ, שלאחריו הועברה לידי הממשל הצבאי הסובייטי. ביוני 1946 היא הובאה בפני בית משפט צבאי סובייטי. על שיתוף הפעולה שלה עם הגסטפו היא נשפטה לתקופת מאסר של 10 שנים שאותה ביצעה במספר בתי כלא ברחבי גרמניה.

לאחר שחרורה היא שבה לברלין והתיישבה בחלקה המערבי שנשלט על ידי בעלות הברית. בשנת 1957 עברה שוב רדף אותה. באותה שנה היא הועמדה לדין שוב והפעם תחת אישומים של "סיוע לרצח" ו"שלילת חירות" למספר לא ידוע של אנשים. גם הפעם היא נידונה לעשר שנות מאסר והפעם על ידי השלטונות האמריקאים. אלא שמאחר שריצתה תקופת מאסר דומה על ידי השלטונות הסובייטים עם סיום המלחמה, פטר אותה בית המשפט ממימוש העונש בפועל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]