לדלג לתוכן

סטליוס מנולאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטליוס מנולאס
Στέλιος Μανωλάς
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 13 ביולי 1961 (בן 63)
נקסוס, יוון
שם מלא סטיליאנוס מנולאס
גובה 1.90 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
1974 - 1980 א.א.ק. אתונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1980 - 1998 א.א.ק. אתונה 447 (34)
נבחרת לאומית כשחקן
1982 – 1995 יוון 71 (6)
קבוצות כמאמן
2002 - 2004
2008 - 2009
2012 - 2013
2014 - 2016
2015
2016
נבחרת יוון עד גיל 21
א.א.ק. אתונה (מנהל ספורטיבי)
ניקי וולו
א.א.ק. אתונה (נוער)
א.א.ק. אתונה (מאמן זמני)
א.א.ק. אתונה (מאמן זמני)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיליאנוס "סטליוס" מנולאסיוונית: Στέλιος Μανωλάς; נולד ב-13 ביולי 1961 בנקסוס) הוא כדורגלן ומאמן עבר יווני, ששיחק בעמדת הבלם.

מנולאס שיחק לאורך כל הקריירה במועדון אחד, א.א.ק. אתונה, ונחשב לאחד מגדולי הבלמים בכדורגל היווני בכל הזמנים. הוא זכה עם הקבוצה, בין היתר, בארבע אליפויות יוון ובשלושה גביעים, ושימש כקפטן הקבוצה היוונית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. לזכותו של מנולאס 71 הופעות ושישה שערים במדי נבחרת יוון, והוא נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 1994.

לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון, כאשר בין היתר שימש מאמנה הזמני של א.א.ק. אתונה והוביל אותה לזכייה בגביע היווני.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנולאס, יליד האי היווני נקסוס, נחשף לכדורגל בגיל צעיר וביחד עם חברו לעתיד בנבחרת יוון, קוסטאס אנטוניו, שיחק במועדון החובבני הקטן אאטוס גלאציו (הנשרים של גלאצי). שם, אותר מנולאס על ידי סקאוטים של קבוצת א.א.ק. אתונה, והצטרף לקבוצת הנוער של המועדון בשנת 1974, כשהיה בן 15.

בינואר 1980 חתם מנולאס על חוזה מקצועני בקבוצה הבוגרת של א.א.ק. אתונה, אותה אימן אז האוסטרי הרמן שטסל. מנולאס ערך את הופעת הבכורה שלו ב-3 בפברואר 1980, בשלהי עונת 1979/1980 בליגת העל היוונית.

מנולאס השתלב במהירות בהרכב הקבוצה. תחילה כמגן ימני בהדרכתו של המאמן מילטוס פאפאפוסטולו, ובהמשך בעמדות הבלם וה"ליברו", הבלם החופשי. בנוסף ליכולותיו ההגנתיות, הוכיח מנולאס יכולות התקפיות, אינטליגנציית משחק גבוהה ויכולות טכניות וטקטיות מפותחות, שהפכו אותו למנהיג בחלק האחורי של הקבוצה.

תוארו הראשון של מנולאס עם הקבוצה היה הגביע היווני לעונת 1982/1983. מנולאס פתח בהרכב למשחק הגמר תחת המאמן האוסטרי, הלמוט סנקוביץ', כאשר א.א.ק. גברה 0–2 על פאוק סלוניקי. הוא היה שותף לתור הזהב של הקבוצה, שהחל עם מינויו של שחקן העבר של הקבוצה, דושאן באייביץ', למאמן בעונת 1988/1989. כבר באותה העונה זכה מנולאס באליפות הראשונה שלו עם א.א.ק. לאחר קרב צמוד מול אולימפיאקוס. האליפות הוכרעה במשחק בין שתי הקבוצות באצטדיון האולימפי באתונה. המשחק הסתיים בניצחונה של המארחת 0–1, כאשר במהלך המשחק מציל מנולאס שער בטוח מקו השער, בעזרת הראש, לאחר בעיטה של לאיוס דטארי. בפתיחת העונה הבאה פתח מנולאס בהרכב קבוצתו שזכתה בתואר הסופר קאפ היווני לאחר ניצחון על פנאתינאיקוס בדו-קרב בעיטות עונשין. כמו כן, באותה העונה שוחק בפעם היחידה טורניר גביע הליגה ביוון, וא.א.ק. הייתה לזוכה הראשונה והיחידה בתואר, לאחר ניצחון 2–3 על אולימפיאקוס בגמר, עם מנולאס בהרכב.

תור הזהב של מנולאס וקבוצתו המשיך עם שלוש אליפויות רצופות בין עונת 1991/1992 לעונת 1993/1994. בשנים אלו שימש מנולאס כקפטן וכמנהיג הקבוצה מהחלק האחורי. בעונה האחרונה ברצף האליפויות הייתה קרובה הקבוצה לזכייה בדאבל, הישג אותו לא הצליח מנולאס להשיג לאורך כל הקריירה, אך הפסידה בגמר הגביע היווני, עם מנולאס בהרכב, לפנאתינייקוס בפנדלים.

בעונת 1994/1995 הייתה א.א.ק. אתונה לקבוצה היוונית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר שגברה פעמיים על גלאזגו ריינג'רס בשלב המוקדמות. מנולאס פתח כקפטן בארבעת משחקיה הראשונים של א.א.ק. בשלב הבתים (שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים), הורחק בכרטיס אדום ישיר מול מילאן במשחק הרביעי והחמיץ את שני משחקיה הנותרים של הקבוצה בשלב הבתים, אותם סיימה הקבוצה במקום האחרון בבית. באותה העונה העפילה א.א.ק. לגמר הגביע בפעם השנייה ברציפות, ופגשה פעם נוספת את פנאתינייקוס. בדקה ה-115, חמש דקות לתום ההארכה ובמצב של שוויון 0-0, שרק השופט לפנדל שנוי במחלוקת לטובת פנאתינייקוס, לאחר ספק דחיפה של מיכאליס ולאכוס ברחבה. האירוע עורר את זעמם של שחקני אתונה, שהתנפלו על השופט, כאשר ולאכוס ומנולאס אף דחפו אותו מספר פעמים. האירוע הוביל להתפרעות של הקהל ביציעים, שהחל לזרוק אבוקות, רימוני עשן וחפצים אל כר הדשא. לאחר מספר דקות של מהומה במגרש והתערבות של כוחות משטרה, חודש המשחק, כאשר ולאכוס ומנולאס הורחקו שניהם בכרטיס אדום. פנאתינייקוס ניצלה את הפנדל כדי לגבור על א.א.ק. בפעם השנייה ברציפות בגמר, 1-0 בסיום.

עונה לאחר מכן, הדיחה א.א.ק. את פנאתינייקוס כבר ברבע גמר הגביע (5-3 בסיכום שני מפגשים), והפעם הצליחה לזכות בתואר, בפעם השנייה בקריירה של מנולאס והראשונה כקפטן, לאחר שהביסה במשחק הגמר 1–7 את אפולון סמירני (אז בשם אפולון אתונה). א.א.ק. הייתה קרובה לזכייה בדאבל באותה העונה, אך סיימה רק במקום שני, בפעם שתי נקודות בלבד מהאלופה פנאתינייקוס. בפתיחתה של העונה הבאה הצליחה הקבוצה לגבור 8–9 בדו-קרב פנדלים על פנאתינייקוס ולזכות בסופר קאפ היווני. מנולאס עלה כמחליף בדקה ה-90, וכבש במהלך דו-קרב הפנדלים לזכות קבוצתו. באותה העונה העפילה הקבוצה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, שם נעצרה על ידי פריז סן-ז'רמן, סיימה כסגנית האלופה בפעם השנייה ברציפות, ובפעם השנייה ברציפות זכתה בגביע היווני. א.א.ק. זכתה לנקום בפנאתינייקוס על צמד ההפסדים הרצופים בגמר הגביע, עם ניצחון 3–5 בדו-קרב פנדלים, לאחר שוויון 0-0 בתום ההארכה. מנולאס פתח במשחק, ושיחק 120 דקות.

עונתו האחרונה של מנולאס במועדון הייתה עונת 1997/1998, במהלכה חלה ירידה גדולה בכמות דקות המשחק שלו תחת המאמן הרומני החדש, דומיטרו דומיטריו. באותה העונה העפילה הקבוצה בפעם השנייה ברציפות לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות, שם נעצרה על ידי לוקומוטיב מוסקבה. בתום העונה פרש מנולאס ממשחק פעיל בגיל 37, לאחר 19 עונות במדי א.א.ק. אתונה. משחקו האחרון בקבוצה היה משחק ליגה מול סקודה קסנתי, שהיה למשחקו ה-700 במדי הקבוצה. בסך הכול ערך מנולאס 447 משחקי ליגה, שני רק למימיס פאפאיואנו בטבלת מלך הופעות הליגה של הקבוצה בכל הזמנים, וכבש 34 שערי ליגה במדי המועדון.

נבחרת יוון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנולאס החל את דרכו בנבחרת יוון תחת המאמן חריסטוס ארכונטידיס ב-20 בינואר 1982, כשפתח להופעת בכורה במשחק ידידות ביתי מול פורטוגל, שהסתיים בהפסד 1–2. הופעתו הבאה, שהייתה לראשונה שלו במשחק רשמי, הגיעה למעלה משנה לאחר מכן, במאי 1983, כאשר נכנס כמחליף לרבע שעה בניצחון החוץ 2–3 על הונגריה במסגרת מוקדמות יורו 1984. את שער הבכורה שלו בנבחרת כבש מנולאס בהופעתו השביעית, ב-9 באוקטובר 1984 במשחק ידידות ביתי מול ישראל. מנולאס נכנס כמחליף בדקה השמונים, וכעבור ארבע דקות קבע את תוצאת המשחק, שוויון 2-2 בסיום.

מנולאס היה שותף לארבעה טורנירי מוקדמות כושלים, כאשר כשל להעפיל עם נבחרתו מטורנירי מוקדמות מונדיאל 1986 ו-1990, ומטורנירי מוקדמות היורו ב-1988 וב-1992. על אף תפקודו כשחקן הגנה, כבש מנולאס צמד בשני משחקים במהלך תקופה זו, בניצחונות 2–3 על צפון אירלנד ו-1–2 על ישראל במשחקי ידידות.

מנולאס היה שותף בכיר לקמפיין מוקדמות מונדיאל 1994 ההיסטורי של נבחרת יוון, ממנו העפילה לטורניר גביע העולם הראשון בתולדותיה. הוא פתח ושיחק לאורך כל שמונת משחקיה של יוון במוקדמות, מתוכם פתח כקפטן בשלושה משחקים. יוון סיימה את בית המוקדמות ראשונה ובלתי מנוצחת, עם מאזן של שישה ניצחונות ושני שערי חובה בלבד. מנולאס זומן על ידי המאמן אלקטס פנאגוליאס לסגל יוון לטורניר הגמר בארצות הברית, שם רשמה יוון את ההופעה החלשה ביותר אי פעם לנבחרת אירופית. מנולאס פתח בהרכב בתבוסה 0–4 לארגנטינה, ולא שותף כלל בתבוסה 0–4 לבולגריה ובהפסד 0–2 לניגריה שסיים את דרכה של יוון בטורניר ללא נקודות וללא שערי זכות.

בתום הטורניר פרש מנולאס ממשחק בינלאומי בגיל 33, עם 71 הופעות ושישה שערים במדי נבחרת יוון.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פנה מנולאס לקריירת אימון. בשנת 2002 התמנה לתפקיד מאמן נבחרת יוון עד גיל 21, כאשר משימתו הראשונה הייתה טורניר המוקדמות לאליפות אירופה לנוער 2004. הוא הוביל את יוון למקום השני בבית המוקדמות, אחרי ספרד, אך בטבלה המסכמת של סגניות הבתים סיימה יוון כבעלת המאזן החלש ביותר, ולא התקדמה לשלב הפלייאוף. מנולאס פתח עם הנבחרת את מוקדמות אליפות אירופה לנוער 2006, אך סיים את תפקידו לאחר ההפסד 0–1 לאוקראינה באוקטובר 2004, כשהנבחרת במאזן של ניצחון אחד, תיקו והפסד לאחר שלושה משחקים.

במהלך עונת 2008/2009 חזר מנולאס לא.א.ק. אתונה, בתפקיד המנהל הספורטיבי. במסגרת תפקידו, בין היתר, היה מי שבחן את אחיינו, קוסטאס מנולאס, התרשם מיכולתו ודאג להחתימו במועדון. עם זאת, בסיום העונה ולאחר מספר חודשים ספורים בתפקיד, בחר לעזוב את המועדון מסיבות אישיות.

ב-6 בנובמבר 2012, במהלכה של עונת 2012/2013, התמנה מנולאס לתפקיד מאמן ניקי וולו מליגת המשנה היוונית. המינוי החזיק מעמד לשלושה חודשים בלבד, בטרם סיים מנולאס את תפקידו במועדון.

ב-10 ביוני 2014 חזר מנולאס פעם נוספת לא.א.ק. אתונה, כאשר התמנה לתפקיד מאמן קבוצת הנוער (עד גיל 20).

ב-20 באוקטובר 2015, זמן קצר לאחר פתיחת עונת 2015/2016 ובעקבות פיטוריו של טראיאנוס דלאס, התמנה מנולאס למאמנה הזמני של הקבוצה הבוגרת, ובתשעה ימים בתפקיד הוביל אותה לשני ניצחונות ליגה בשני משחקים. ב-29 באוקטובר התמנה לתפקיד גוסטבו פוייט, ומנולאס חזר לתפקיד מאמן הנוער. כחודשיים לתום העונה, ב-20 באפריל 2016, חזר מנולאס לתפקיד המאמן הזמני במקומו של פוייט שסיים את תפקידו במועדון. כבר בפתיחת הקדנציה השנייה שלו כמאמן זמני, הוביל מנולאס את א.א.ק. לגמר הגביע היווני, עם ניצחון 1–2 בסיכום שני מפגשים מול אטרומיטוס. בגמר הגביע פגשה א.א.ק. את האלופה אולימפיאקוס, ובסיום ניצחה קבוצתו של מנולאס בתוצאה 1–2 בדרך לזכייה בגביע היווני, התואר הראשון של מנולאס כמאמן.

לקראת עונת 2016/2017 חזר מנולאס לקבוצת הנוער, בעקבות מינויו של תמורי כצבאיה לתפקיד מאמן הקבוצה הבוגרת. ב-16 באוקטובר 2016, לאחר שקבוצת הנוער בהדרכתו הובסה 0–7 על ידי קבוצת הנוער של אולימפיאקוס, התפטר מנולאס מתפקידו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיינו של סטליוס, קוסטאס מנולאס, היה אף הוא לבלם כדורגל בינלאומי, שחתם בא.א.ק. אתונה בשלבים המוקדמים של הקריירה בזמן שסטליוס היה המנהל הספורטיבי של הקבוצה והמליץ על החתמתו. גם בנו של סטליוס, קונסטנטינוס מנולאס, המשיך בדרכו של אביו והיה לבלם כדורגל. הוא החל את דרכו בקבוצת הנוער של א.א.ק. אתונה בין השנים 2009 ל-2011, אך לא הצליח להתקדם לקבוצה הבוגרת. הוא חתם בשורות א.א.ק. אתונה לקראת עונת 2016/2017, אך לא הצליח להותיר חותם ושוחרר כעבור עונה אחת בלבד.

תארים כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
א.א.ק. אתונה

תארים כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
א.א.ק. אתונה

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת יוון
שנה הופעות שערים
1982 1 0
1983 1 0
1984 7 1
1985 5 0
1986 8 0
1987 7 0
1988 6 2
1989 7 0
1990 8 2
1991 4 1
1992 5 0
1993 6 0
1994 6 0
סה"כ 71 6

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת יווןמונדיאל 1994

1 מינו • 2 אפוסטולקיס • 3 קוליצידאקיס • 4 מנולאס • 5 קליצאקיס • 6 צאלוכידיס • 7 סרוואקוס • 8 ניופליאס • 9 מכלאס • 10 מיטרופולוס • 11 ציאנטאקיס • 12 מראנגוס • 13 קרגיאניס • 14 דימיטריאדיס • 15 קרקמאניס • 16 אלכסודיס • 17 חנצידיס • 18 קרטאידיס • 19 קופידיס • 20 אטמצידיס • 21 אלכסנדריס • 22 אלכסיו • מאמן: פנגוליאס

יווןיוון