סטליוס קזנג'ידיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סטליוס קזנג'ידיסיוונית: Στέλιος Καζαντζίδης;‏ Stylianos Kazantzidis; אוגוסט 1931 - 14 בספטמבר 2001) היה זמר יווני מוביל, שהפך לאחד מסמליה הבולטים של המוזיקה העממית היוונית, לאיקו. הוא שיתף פעולה עם מלחינים מובילים רבים ביוון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזנג'ידיס נולד בנֵאַה יוניאה (Νέα Ιωνία) (פרבר של אתונה), יוון. הוא היה הראשון מבין שני ילדים שנולדו ל-Haralambie Kazantzidis ששורשיו מפונטוס כיום Ordu שבטורקיה, ו-Gesthimani Kazantzidis, שהגיעה מהעיר אלניה בדרום טורקיה ונדדה ליוון בעקבות מלחמת יוון-טורקיה. בגיל 13 התייתם מאביו, שהיה חבר המחתרת היוונית, ועוּנה למוות בידי קיצונים. מציאות זו הכריחה את קזנג'ידיס לעבוד מגיל צעיר. תחילה עבד כנושא מזוודות בכיכר אומוניה ובהמשך עבור חברת האוטובוסים באזור, כמו גם כמוכר ערמונים קלויים בשווקים, וכפועל במפעלי הטקסטיל בנֵאַה יוניאה.

חייו השתנו כאשר בעל מפעל הטקסטיל נתן לו גיטרה. הוא בילה שעות ארוכות בנגינת מוזיקה.

את הופעתו הפומבית הראשונה הוא עשה בשנות החמישים המוקדמות במועדון לילה בשם Kifissia, וזמן קצר לאחר מכן, ביולי 1952, ביצע את הקלטת האולפן הראשונה שלו באולפני Columbia עם שיר בשם "אני הולך לשחות" (Για μπάνιο πάω) אשר נכתב על ידי אפוסטולוס קאלדארס. השיר לא היה הצלחה גדולה, אך הוא ניסה שוב, עם הקלטת שירו של Giannis Papaioannou, "על מזוודות" (Οι βαλίτσες), זמן קצר לאחר מכן. השיר נהפך ללהיט ראשון מיני רבים, ועם הפופולריות הגואה התחיל להופיע בכמה מן המועדונים הגדולים של התקופה, כמו "Mpertzeletos" ,"Theios" ו-"Rosignol". בעיצומה של הקריירה שלו, שיתף קזנג'ידיס פעולה עם כמה מהשמות הגדולים ביותר בעולם המוסיקה היוונית, ביניהם מיקיס תאודוראקיס, מאנוס חג'ידאקיס ,מנוליס חיוטיס ו- Stavros Xarhakos. קזנג'ידיס והזמרת Marinella הפכו בהמשך לצמד אגדי.

סטליוס ו-Marinella נישאו ב-7 במאי 1964, והם הופיעו יחד בגרמניה ובארצות הברית.

בישראל סטליוס היה סמל מוזיקלי, רבים משיריו תורגמו לעברית ובוצעו על ידי זמרים מובילים בארץ. במסגרת תוכנית הרדיו השבועית שהנחה שדרן הרדיו ירון אנוש, שכוללת לרוב מוסיקה יוונית, תיאר אנוש את יכולתו של הזמר לשלב שמחה בצער: "...וזה תפקידה של המוסיקה: לגעת בכל קשת התחושות, מקצה השמחה עד קצה העצב. קזנג'ידיס ידע לעשות את זה. הוא ידע לפרוט על כל הנימים"‏[1]. עבור יהודים שעלו ארצה, היה סטליוס קזנג'ידיס קול של עולם שהשאירו מאחור, לטוב ולרע. לדברי שדר הרדיו בתחנת הרדיו היוונית Agapi, "קזנג'ידיס היווה את קולו של העם, של העייפים, המנוצלים, הנבגדים. והקול של הפליטים והמהגרים, גם כן".

סוף ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזנג'ידיס מת ב-14 בספטמבר 2001, כתוצאה מגידול במוחו. מותו היה אירוע רגשני ביוון, כפי שהעידו הספדים רבים בהערכה של חייו ועבודתו. נערכה לו הלוויה לאומית שחצתה את רחובות העיר Elefsina הסמוכה לאתונה, אשר שודרה בטלוויזיה היוונית. המוסיקה שלו הייתה אהובה על ידי הפזורה היוונית בכל רחבי העולם, המתבטאת את הרגשות הקשים בתקופה שלאחר המלחמה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏‏‏