סטניסלב לם

סטניסלב לם
Stanisław Lem
	סטניסלב לם – צילום משנת 1966
לידה	12 בספטמבר 1921; לבוב, פולין (כיום באוקראינה)
פטירה	27 במרץ 2006 (בגיל 84); קרקוב, פולין
שם לידה	Stanisław Herman Lem
מדינה	פולין
לאום	פולני
מקום קבורה	Salwator Cemetery
עיסוק	סופר
מקום לימודים	אוניברסיטת לבוב, האוניברסיטה היגלונית, Danylo Halytsky Lviv National Medical University
שפות היצירה	פולנית
סוגה	ספרות מדע בדיוני, סאטירה, עתידנות, מדע בדיוני, פילוסופיה
זרם ספרותי	מדע בדיוני
יצירות בולטות	סולאריס, הקיבריאדה
תקופת הפעילות	1946 – 27 במרץ 2006 (כ־60 שנה)
בן או בת זוג	Barbara Lem (ספטמבר 1953–27 במרץ 2006)
צאצאים	Tomasz Lem
פרסים והוקרה	אביר מסדר העיט הלבן (1996); אזרח לשם כבוד של קרקוב (2003); הפרס הגדול לספרות בלשית (1979); מסדר נס העבודה, דרגה 2 (1979); מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2005); פרס פרנץ קפקא (1991); פרס אוסטריה לספרות אירופית (1985); פרס גפן; מסדר נס העבודה; מסדר פולוניה רסטיטוטה; צלב ההצטיינות המוזהב; קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה; צלב ההצטיינות; מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה; דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה היגלונית של קרקוב ;
	lem.pl
חתימה

סטניסלב לם (בפולנית: Stanisław Herman Lem (מידע • עזרה),‏ 12 בספטמבר 1921 – 27 במרץ 2006) היה סופר מדע בדיוני פולני. ספריו תורגמו למעל 50 שפות ונמכרו בלמעלה מ־45 מיליון עותקים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לם נולד כבן יחיד לסבינה לבית וולר ולשמואל לם, במשפחה יהודית מתבוללת (שככל הנראה גם התנצרה), בעיר לבוב שבפולין (כיום באוקראינה). אביו היה רופא. הסופר מריאן חמר היה בן דודו של לם.

בשנת 1940 החל בלימודי רפואה באוניברסיטת לבוב, אך לימודיו הופסקו עקב מלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה והכיבוש הגרמני הצליח להסתיר את יהדותו בזכות מסמכי זהות מזויפים. הוא עבד בתור מכונאי רכב והיה חבר בארגון התנגדות לנאצים. ב-1946, לאחר המלחמה, הפכה לבוב לחלק מברית המועצות ולם עבר לקרקוב, שם השלים את לימודיו באוניברסיטה היגלונית בקרקוב. הוא עבד בתור עוזר מחקר במכון מדעי והתחיל לכתוב סיפורים בזמנו החופשי. בשנת 1953 נישא לברברה לזניאק, רופאה רדיולוגית.

לם קיבל חברות כבוד בארגון סופרי המדע הבדיוני ופנטזיה של אמריקה ב-1973, אך זו הוסרה ב-1976, לטענת הארגון מסיבות נוהליות ולטענת לם עקב הערותיו על רמתם הירודה של ספרי המדע הבדיוני האמריקניים. הוא תיאר את ספרות המדע הבדיוני של ימיו כספרות נבובה המעוניינת יותר בהרפתקאות מאשר ברעיונות חדשים או בחדשנות ספרותית. הארגון הציע לו חברות רגילה, והוא סירב לכך.

בשנת 1982, בעקבות הנהגת הממשל הצבאי, עזב את פולין ועבד כשנה במערב ברלין. משם עבר לווינה והתגורר בה עד 1988, ואז שב לפולין.

ספרו סולאריס, העוסק במגע בין האנושות לבין ישות חייזרית מסתורית, עובד שלוש פעמים לקולנוע ואף תורגם לעברית. ספר זה הוא אולי הידוע בספריו.

לם מת בגיל 85 בקרקוב.

מאפייני כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתו של לם מתאפיינת בריבוי רעיונות מקוריים. בנוסף כתיבתו מאופיינת בגיוון רב וכוללת יצירות הומוריסטיות רבות (בין היתר בקובצי הסיפורים, הקיבריאדה וטייס החלל פירקס) ועד יצירות רציניות במהותן (כמו סולאריס).

לפי המתרגם דידי חנוך, למרות הגיוון הרב, אפשר למצוא מן המשותף בכתביו בכך שיש בהם אלמנט פילוסופי מובהק^[1].

עיבודים קולנועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון יצירותיו זכו לעיבוד קולנוע. בין היתר, יצירתו סולאריס זכתה לשלושה עיבודים קולנועיים (בשנים 1968, 1972 ו-2002) וגם יצירתו כנס העתידנים זכתה לעיבוד קולנועי לסרט (ב-2013).

כתבי סטניסלב לם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמות מוצגים במקור בפולנית ואחר כך באנגלית ובעברית מחוסר תרגום של חלק מספריו.

Czlowiek z Marsa 1946
Szpital przemienienia / Hospital of the Transfiguration 1948
Astronauci 1951
Oblok Magellana 1955
Sezam 1955
Czas nieutracony 1955
Dialogi 1957
Inwazja z Aldebarana 1959
The Investigation (1974) / Sledztwo 1959
1959 Eden / Eden / עדן, מפולנית – אורי אורלב, מסדה, 1980.
Return from the Stars (1980) / Powrót z gwiazd 1961 / חזרה מהכוכבים, מפולנית – אורי אורלב, ירושלים, כתר, 1988.
Memoirs Found in a Bathtub (1973, 1986) / Pamiętnik znaleziony w wannie 1961
Solaris (1970) / Solaris 1961 / סולאריס, מפולנית – אהרון האופטמן, כתר, 2002.
Summa Technologiae 1964
The Invincible(1973) / Niezwyciezony 1964 / סיירת החלל ניצחון, מפולנית – אורי אורלב, שוקן, 1981.
The Cyberiad / Cyberiada 1967 / הקיבריאדה, מפולנית – פאולינה צלניק, זמורה ביתן, 1986.
His Master's Voice (1983) / Glos pana 1968
The Star Diaries (1976) / Dzienniki gwiazdowe 1971 / יומני כוכבים, מפולנית – אורי אורלב, כתר, 1990.
1971 Congress / Kongres futurologiczny / כנס העתידנים, מפולנית – פאולינה צלניק, שוקן, 1981.
1973 More Tales of Pirx the Pilot (1973) / Opowiesci o pilocie Pirxie / טייס החלל פירקס, מפולנית – אורי אורלב, שוקן, 1982.
1973 Imaginary Magnitude (1984) / Wielkosc urojona
Rozprawy i szkice 1974
Highcastle: A Remembrance (1995) / Wysoki zamek 1975
The Chain of Chance (1978) / Katar 1975
Mortal Engines 1977
A Perfect Vacuum / Doskonala Próznia 1979
1980 Prowokacja / לא תורגם לאנגלית / פרובוקציה, מפולנית – יעקב גרינולד, כרמל, 2021.
Wisja Lokalna 1982
Fiasco / Fiasko 1986
Peace on Earth / Pokoj na Ziemi 1987

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סטניסלב לם בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של סטניסלב לם (באנגלית, בפולנית, בגרמנית ובספרדית)
סטניסלב לם (1921-2006), דף שער בספרייה הלאומית

סטניסלב לם, ברשת החברתית פייסבוק
סטניסלב לם, ברשת החברתית Goodreads
סטניסלאב לאם, (סטניסלב לם), חיבור על אודות הַתַחַת, סיפור קצר, תרגם מפולנית בוריס גרוס, נדפס בכתב העת מטען, גיליון 12, נובמבר 2007.
על לם באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה:
- הגלוי והנסתר ביצירתו (אברהם יוסף, 28 באפריל 2002)
- פשר "סולאריס" (אברהם יוסף, 10 בנובמבר 2001)
- לם הארוטי (אברהם יוסף, 27 בנובמבר 2001)
- סולאריסט (אהרון האופטמן, 2 באפריל 2006)
סיפור של לם מתוך "יומני כוכבים" בתרגום אורי אורלב באתר "יקוד"
על סטניסלב לם בכתב העת למדע בדיוני ופנטסיה בלי פאניקה
אלי אשד על סטניסלב לם, יוני 2006
הסיפור "כיצד העולם ניצל" (מתורגם לאנגלית) מאוסף הסיפורים הקיבריאדה באתר הרשמי של הסופר.
יותם שווימר, סטניסלב לם: חלוץ החלל מפולין, באתר ynet, 4 במאי 2013
יונתן אנגלנדר, יום הולדת 100 לסטניסלב לם, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2021
רמי שלהבת, ‏הסופר שהמציא מחדש את המדע הבדיוני, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי‏, 11 בספטמבר 2021
אהרון האופטמן, הסולאריסט: 100 שנים להולדת סטניסלב לֶם, ו-40 שנה לתרגום "סולאריס" לעברית, באתר פנטסיה 2000, ‏8 בספטמבר 2021
סטניסלב לם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סטניסלב לם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שווימר, יותם (2013-05-04). "סטניסלב לם: חלוץ החלל מפולין". ynet. נבדק ב-2017-02-27.

[1] שווימר, יותם (2013-05-04). "סטניסלב לם: חלוץ החלל מפולין". ynet. נבדק ב-2017-02-27.

[1]

זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם	תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • לא הוענק (2020) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • לא הוענק (2022)
ספר הפנטסיה המתורגם	חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי	אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי	לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022)
תרגום	גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה המתורגם לילדים ונוער	הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר הנוער המתורגם הטוב ביותר	משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022)