סטניסלב קוסטקה פוטוצקי
 | |||||||||
| דיוקן שצויר על ידי אנטון גרף | |||||||||
| לידה |
נובמבר 1755 לובלין, האיחוד הפולני-ליטאי  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1821 (בגיל 65) Wilanów, רפובליקת פולין | ||||||||
| מקום קבורה |
Wilanów Cemetery | ||||||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית, האיחוד הפולני-ליטאי, ממלכת פרוסיה | ||||||||
| השכלה |
קולגיום נוביליום | ||||||||
| תקופת פעילות |
1775–1821 (כ־46 שנים) | ||||||||
| בת זוג |
Aleksandra Lubomirska | ||||||||
| ילדים |
Aleksander Stanisław Potocki | ||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||
| |||||||||
| שירות ביטחוני | |||||||||
| דרגה |
גנרל | ||||||||
  | |||||||||
סְטָנִיסְלָב קוֹסְטְקָה פּוֹטוֹצְקִי (בפולנית: Stanisław Kostka Potocki; נובמבר 1755 – 14 בספטמבר 1821) היה אציל, פוליטיקאי, סופר, אינטלקטואל ציבורי ופטרון אמנות פולני. הוא היה מעורב בחינוך הציבורי ופעיל בתקופה המכונה עידן הנאורות בפולין (אנ').
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוטוצקי היה בנו של הגנרל והסטרוסטה (אנ') ("מושל") של לבוב, אאוסטכי פוטוצקי ואנה קונצקה, ואחיו של איגנצי פוטוצקי. אחים אחרים כללו את יז'י מיכאל פוטוצקי ויאן נפומוצן אריק. המדינה דאגה לטיפול בהם לאחר מות הוריהם ב-1768. הבנים התחנכו בקולגיום נוביליום (אנ') בוורשה, וב-1772 סטניסלב החל ללמוד באקדמיה הצבאית בטורינו. הוא סייר ברחבי אירופה ובשובו נישא לנסיכה אלכסנדרה לובומירסקה, בתו של המרשל הגדול של הכתר, הנסיך סטניסלב לובומירסקי (אנ'), ב-2 ביוני 1776. אחיו איגנצי היה נשוי לאלז'בייטה, אחותה של אלכסנדרה. הזוגות התגוררו באולשין (אנ') (ליד קורוב).
הוא ביקר ברומא ב-1780, שם צויר דיוקנו על ידי ז'אק-לואי דויד. הוא היה בוגר הקולגיום נוביליום בוורשה, ומאוחר יותר למד פולוניסטיקה (לימודי פולין), ספרות ואמנויות בווילאנוב (אנ'). הוא נעשה פודסטולי (אנ') (תואר חצר) גדול של הכתר בשנים 1781–1784. הוא החל בבניית ארמון חדש בקורוב ושחזר את הארמון בלשנו. ב-1784 עמד בראש הבונים החופשיים הפולנים. הוא שוכנע לשמש כעד במהלך פרשת דוגרומובה (1784–1785), אך מצא את ההליך בלתי הוגן ועבר לקרלסבאד למנוחה. הוא סייר גם באיטליה ואסף יצירות אמנות. ב-1786 התמודד בבחירות לפרלמנט, הסיים. הוא היה ציר מטעם לובלין ואחד ממנהיגי המפלגה הפטריוטית (אנ') בסיים בן ארבע-השנים. ב-1792, מונה לגנרל ארטילריה של הכתר והשתתף במלחמת רוסיה–פולין של 1792 (אנ'), ולאחר מכן עבר להתגורר בסקסוניה. הוא גורש מדרזדן ב-1794 ונכלא על ידי המשטרה האוסטרית. הוא שוחרר ב-1795 ועבר לאיטליה.
פוטוצקי היה ממייסדי האגודה של ידידי המדע (Towarzystwo Przyjaciół Nauk או TPN) בוורשה ב-1800. מ-1807 היה חבר בוועדת הממשל (Komisja Rządząca), יושב ראש לשכת החינוך (Izba Edukacyjna), ומ-1810 מנהל וועדה לחינוך לאומי (אנ') בדוכסות ורשה.
ב-1809 מונה ליושב ראש מועצת המדינה (Rada Stanu) ומועצת השרים (Rada Ministrów). בשנים 1818–1820 כיהן כיושב ראש הסנאט של פולין.
פוטוצקי ארגן חפירות ארכאולוגיות באיטליה, בין היתר בלאורנטום (אנ') ב-1779 ובנולה בשנים 1785–1786. הוא אסף אמנות, בעיקר ציורים, גרפיקה וקרמיקה עתיקה. האוסף שלו הוצג בארמון וילאנוב ב-1805, ובכך ייסד את אחד המוזיאונים הראשונים בפולין.
פוטוצקי מת ב-14 בספטמבר 1821 ונקבר בכנסיית וילאנוב.
עיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביר עיטור העיט הלבן (אנ'), הוענק ב-1781.
- מסדר סטניסלב הקדוש (אנ')
- אביר מסדר לואי הקדוש (אנ')
- לגיון הכבוד
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Świstek krytyczny ("העלון הביקורתי"; בכתב העת "Pamiętnik Warszawski", 1816–1818)
- Podróż do Ciemnogrodu ("מסע לעיר החושך")
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Potocka-Wąsowiczowa, Anna z Tyszkiewiczów. Wspomnienia naocznego świadka. Warszawa: Państwowy Instytut Wydawniczy, 1965.
