סטנלי לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

סטנלי לוין (19211991) היה רופא ילדים ישראלי, פרופסור לרפואת ילדים, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים על שם שוויצר, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים פוריה, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים קפלן (19581985).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. לוין בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת וויט ווטר סטרנד (White Water Strand) ביוהנסבורג בשנת 1945. בתום לימודיו, לוין התחיל להתמחות בכירורגיית ילדים.

בתחילת שנת 1948 גויס לוין בחשאי לארגון ההגנה בארץ על ידי השליח יואל פלגי. ב-5 במאי 1948 קיבל לוין הודעה שתוך שבוע יוטסו לארץ-ישראל הוא, ד"ר ג'ק מדלי רופא פנימי, ומהנדס הרדאר ראובן יופה, במטוס מדגם ססנה השייך לבלגיה. ב-15 במאי 1948, ביום שלאחר הכרזת העצמאות, בתום המנדט הבריטי בשעה שאחרון החיילים האנגלים עזב את חופי חיפה, נחתו השלושה בשדה התעופה של חיפה שם המתין להם ד"ר חיים שיבא.

במלחמת העצמאות לוין נשלח מיד כרופא צבאי לחזית הדרום לחטיבת גבעתי שלחמה נגד המצרים. הוטל על לוין לפתוח בית חולים חטיבתי של 10 מיטות במושבה גדרה. לרשותו העמידו אחות ו-10 סניטרים שלא היו כשרים להילחם וללא ידע בסיעוד. כעבור כחודש, בעזרת תושבי גדרה הפך בית החולים של 10 מיטות לבית חולים שדה של 100 מיטות. ב-23 בנובמבר 1948 התחתן לוין עם האחות יוכי (יוכבד) אשכנזי מיסוד המעלה.

בסיום מלחמת העצמאות התחיל לוין לעבוד במחלקת הילדים בחיפה. בתחילת 1951 פתח לוין את מחלקת הילדים בבית החולים על שם שוויצר בטבריה. באותה תקופה פרצה מגפת שיתוק ילדים בארץ ולוין נשלח על ידי משרד הבריאות לדנור, קולורדו, בארצות הברית להתמחות בנושא. בתחילת 1953 חזר לוין ארצה, והתמנה למנהל מחלקת הילדים בבית החולים ע"ש שוויצר. כשבית החולים שוויצר נסגר, המשיך לוין בתפקידו כמנהל מחלקת הילדים בבית החולים פוריה.

בשנת 1956 נשלח לוין שנית להשתלמות במחלות ילדים ומחקר אימונולוגי לבית החולים האוניברסיטאי ג'ונס הופקינס בבולטימור, מרילנד, בארצות הברית. בסוף שהותו של לוין בבולטימור הוצע לו מהנהלת קופת חולים כללית לחזור לארץ, להקים ולנהל מחלקה שנייה לילדים בבית החולים קפלן ברחובות. את המחלקה הראשונה ניהל ד"ר יונס.

משנת 1958 ועד צאתו לגמלאות ב-1985 ניהל מחלקת ילדים, בנוסף הקים בבית החולים מכון מחקר למחלות ילדים. לוין עסק באבחון המחלה התורשתית אטקסיה טלנגיאקטזיה[1]

לוין כיהן כראש אגודת רופאי הילדים בארץ ונבחר כיושב ראש "המכון למחקר הפידאטרי האירופאי". לאחר צאתו לגמלאות בשנת 1985, יצא לוין ללונג איילנד, ניו יורק, וכיהן כסגן מנהל "בית החולים לילדים ע"ש שניידר" שם גם הקים וניהל את מחלקת "האתיקה הרפואית לילדים".

לוין נפטר ב- 1991.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "המחלה היתומה" הארץ, מרית סלוין, 17 בספטמבר 2003