סטפן, הארכיבישוף של אוחריד ומקדוניה
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
1 במאי 1955 (בן 70) Dobruševo, מקדוניה הצפונית  |
|---|---|
| מדינה |
מקדוניה הצפונית |
| השכלה |
Faculty of Orthodox Theology, University of Belgrade |
| השקפה דתית |
נצרות אורתודוקסית |
  | |
סטפן (במקדונית: Архиепископ Охридски и Македонски г.г. Стефан/Arhiepiskop Ohridski i Makedonski g.g. Stefan; נולד ב-1 במאי 1955) הוא הארכיבישוף החמישי של אוחריד ומקדוניה, מטרופולין של סקופיה, פרימט והמנהיג הרוחני של הכנסייה האורתודוקסית המקדונית.[1]
חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארכיבישוף סטפן, שמו החילוני הוא סטויאן ווליאנובסקי (במקדונית: Стојан Вељановски),[2] נולד ב-1 במאי 1955, בכפר דוברושבו, ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, היום במקדוניה הצפונית.[3] ב-1969, הוא נרשם לסמינר התאולוגי האורתודוקסי המקדוני של סנט קלמנט מאוחריד בדרצ'בו, שם סיים לימודיו ב-1974. באותה שנה המשיך ללמוד בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת בלגרד, וסיים את לימודיו ב-1979. לאחר סיום הלימודים, הסינוד הקדוש של הכנסייה האורתודוקסית המקדונית מינה אותו למורה בסמינר התאולוגי בסקופיה. ב-1980, הוא יצא ללימודים מתקדמים במכון סנט ניקולאס בבארי, איטליה, שם התמחה בלימודים אקומניים וביזנטיים. לאחר שחזר מאיטליה, הוא הפך לפרופסור בפקולטה לתאולוגיה של סנט קלמנט מאוחריד בסקופיה, שם לימד את הקורסים הכתובים הקדושים של התנ"ך ופאטריסטיקה.[4] הוא נדר את נדר הנזירות בסנט נאום באוחריד ב-3 ביולי 1986, וב-12 ביולי מונה למטרופוליטן של זלטובו וסטרומיצה. לאחר מכן, הוכתר כבישוף של ברגלניצה.[4]
בשנים שלאחר מכן, הוא עבד כפרופסור בפקולטה הדתית האורתודוקסית בסקופיה, שימש דיקן בפקולטה לתאולוגיה בסקופיה, היה דובר הסינוד הקדוש של הכנסייה האורתודוקסית המקדונית, וערך את העיתון הרשמי של הכנסייה "חיים בכנסייה" (Црковен живот). באוחריד ב-9 ו-10 באוקטובר 1999, האספה הלאומית של הכנסייה ― קיבוץ של אנשי דת ואזרחים ― בחרה בו כארכיבישוף החמישי (הראש) של הכנסייה האורתודוקסית המקדונית.[4] ב-2002, הוא העניק מדליות של ישו למיליציות מהיחידה ליאונים ("האריות"), מהלך שזכה לביקורת מצד פעילי זכויות אדם,[5] מנהיגים פוליטיים אלבנים ומפלגות אופוזיציה.[6] ב-16 במאי 2022, הוא הפך לארכיבישוף הראשון של אוחריד שהוכר באופן קנוני מאז דוסיתיאוס השני, בזכות ההחלטה של הסינוד הקדוש של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית לקבל את המעמד הקנוני של הכנסייה האורתודוקסית המקדונית.[7]
השקפות עולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המרד במקדוניה 2001, הוא קרא למלחמת דת נגד ה"טרוריסטים האלבנים שגונבים את שטחינו."[8] עבורו, נישואים של זוגות מאותו המין "לא רק שהם הפרה של רצון האל הקדוש, אלא ... הקדמה ודרישה להתמוססות המשפחה כגרעין הבסיסי של כל ציוויליזציה וחברה."[9] כאשר היה בקריית הוותיקן ב-2008 על קברו של הקדוש קירילוס, הוא אמר כי עבודתו כמעט הושמדה בעיר מולדתו סלוניקי, דבר שגרם לביקורת מצד פקידים ולקהילת הכנסייה היוונית.[10][11] בשנת 2010, יחד עם ראשי הקהילות הדתיות האחרות, הוא הציע לשנות את החוקה המקדונית ולהגדיר נישואין כקשר בין גבר לאישה בלבד, ולמנוע מזוגות חד-מיניים והורים יחידנים לאמץ ילדים.[12]
בשנת 2011, מועדון התרבות הבולגרי בסקופיה טען כי אמר כי ספאסקה מיטרובה, מקדונית עם דרכון בולגרי, משתייכת ל"פסולת החברה, בוגדים וחריגים". המועדון דרש התנצלות ממנו ואיים לפנות להכנסייה האורתודוקסית הבולגרית לשחזר את המטרופוליה ההיסטורית שלה במקדוניה אם לא יתנצל.[13] בשנת 2022, הוא הצהיר כי הכנסיות היווניות לא יכפו לקרוא לכנסייה האורתודוקסית המקדונית בשמה ושהמונח "מקדוני" לא יימחק מהשם.[14] יחד עם מנהיגים דתיים אחרים במקדוניה הצפונית, בשנת 2023, הוא דרש את הסגת הצעות החוק בנוגע לרישום לידה ושוויון מגדרי, בטענה כי הם סותרים את תורת כל הקהילות הדתיות.[15] במאי 2024, הוא דחה את תנאי הפטריארך קונסטנטינופול לעצמאות הכנסייה, והצהיר כי לא יוותר על השם "מקדוני".[16] כנסיית מקדוניה הצטרפה למוסקבה נגד הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה ובספטמבר 2024, הארכיבישוף סטפן הביע תמיכה בכנסיית אוקראינה האורתודוקסית הפרו-רוסית.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Macedonian Orthodox Church today". Macedonian Orthodox Church. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lucian N. Leustean, ed. (2014). Eastern Christianity and Politics in the Twenty-First Century. Routledge. p. 436. ISBN 9781317818663.
- ^ Makedonska enciklopedija: M-Š (במקדונית). MANU. 2009. p. 1422. ISBN 9786082030241.
- ^ 1 2 3 Zlatko Zoglev; Jovan Kocankovski; Vlado Gorevski, eds. (2007). Значајни личности за Битола [Distinguished people for Bitola]. Bitola: NUUB “St. Clement Ohridski” – Bitola. pp. 199–200. ISBN 978-9989-2783-0-3.
- ^ Uwe Backes; Patrick Moreau, eds. (2011). The Extreme Right in Europe: Current Trends and Perspectives. Vandenhoeck & Ruprecht. p. 270. ISBN 9783647369228.
- ^ "Macedonia: Church Enrages Albanians". Institute for War and Peace Reporting. 16 בינואר 2002.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Саопштење Светог Архијерејског Сабора | Српскa Православнa Црквa [זאת רשמית]". www.spc.rs (בסרבית). .
- ^ Vjekoslav Perica (2002). Balkan Idols: Religion and Nationalism in Yugoslav States. Oxford University Press. p. 175. ISBN 9780195174298.
- ^ Sabrina P. Ramet (2019). Orthodox Churches and Politics in Southeastern Europe: Nationalism, Conservativism, and Intolerance. Springer Nature. p. 184. ISBN 9783030241391.
- ^ "Greece Criticises Macedonian Vatican Speech". Balkan Insight. 26 במאי 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Macedonian Church Rejects Greek Criticism". Balkan Insight. 27 במאי 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Macedonia Faiths Unite Against Gay Marriage". Balkan Insight. 31 בדצמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Macedonian Bulgarians Threaten Skopje with Switching to Bulgarian Orthodox Church". Sofia News Agency. 18 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Greek Churches can call us "Ohrid," but we will call ourselves "Macedonian"—MOC primate". OrthoChristian. 26 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Macedonian religious leaders protest gender identity bills". OrthoChristian. 10 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sinisa Jakov Marusic (22 במאי 2024). "Macedonian Church Rejects Constantinople's Conditions for Independence". BIRN.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Orthodox Church Leaders In North Macedonia Express Support For Ukrainian Orthodox Church". Radio Free Europe/Radio Liberty. 12 בספטמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה)