סטפן בוגדאנוב
 | |
| הקולונל סטפן בוגדאנוב | |
| לידה |
1910 טריאבנה,  ממלכת בולגריה |
|---|---|
| פטירה |
28 במאי 1986 (בגיל 76 בערך) זארבריקן,  גרמניה המערבית |
| כינוי | "הידיד" |
| השתייכות | הוועדה לביטחון המדינה |
| תקופת הפעילות |
מ-1937  |
| דרגה | קולונל |
| תפקידים בשירות | |
| ראש הריגול הנגדי בוועדה לביטחון המדינה (1949-1944) | |
סטפן איוואנוב בוגדאנוב (בבולגרית: Стефан Иванов Богданов; 1910, טריאבנה, ממלכת בולגריה - 28 במאי 1986, זארבריקן, גרמניה המערבית) היה קולונל בולגרי, אשר בין השנים 1944–1949 כיהן כמפקד אגף הריגול הנגדי בוועדה לביטחון המדינה. בוגדאנוב היה איש אמונו של טרייצ'ו קוסטוב ושימש דמות מפתח ביישום מדיניותו של קוסטוב להתרת עליית יהודים מבולגריה, ואלפים מקרב שארית הפליטה דרך בולגריה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטפן בוגדאנוב נולד בעיירה טריאבנה אשר במרכז בולגריה. בגיל צעיר הצטרף לחוגי הנוער של המפלגה הקומוניסטית. בשנים 1932–1933 למד בבית הספר הגבוה של הקומינטרן במוסקבה. עם שובו לבולגריה המשיך בפעילותו במפלגה, אשר באותה התקופה לא הייתה חוקית בבולגריה. הוא נעצר ונכלא מספר פעמים. ב-1937 גויס על ידי שרות המודיעין של הצבא האדום והעביר ידיעות עבורו דרך הנספח הצבאי הסובייטי בסופיה. גם אחיו, פטר בוגדאנוב עבד עבור ברית המועצות. ב-1942 נחשפה פעילותו והוא נשפט ונדון למאסר עולם. אחיו פטר הוצאה להורג. בספטמבר 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת מונה לראש הריגול הנגדי בוועדה לביטחון המדינה ובהמשך לראש אגף המעקב הסמוי וראש המשטרה החשאית. בוגדאנוב היה איש אמונו וסודו של טרייצ'ו קוסטוב, ויישם לא אחת "מאחורי הקלעים" את מדיניותו של קוסטוב.
ב-1949 עם הדחתו ובהמשך מעצרו של טרייצ'ו קוסטוב, נעצר גם בוגדאנוב. ב-1951 הועמד לדין בעוון תמיכה במשנתו של טרייצ'ו קוסטוב, הורשע ונדון ל-15 שנות מאסר. ב-1956, לאחר הדחתו של וולקו צ'רבנקוב מנהיג הזרם הסטליניסטי במפלגה הקומוניסטית, טוהר שמו של בוגדאנוב והוא שוחרר ממאסר. בין השנים 1965–1969 כיהן כנספח המסחרי של בולגריה בשווייץ. ב-1970 מונה ליועץ לשר החקלאות הבולגרי. ב-1981 נעצר שוב על ידי שירותי הביטחון הבולגריים וסולק מהמפלגה הקומוניסטית בשל פרסום ללא אישור בשווייץ של ספר אודות בלאגוי פופוב, אחד ממנהיגיה של המפלגה הקומוניסטית. סטפן בוגדאנוב הלך לעולמו בזארבריקן הוא בן 76. ב-1991 יצא לאור ספר זכרונותיו.[1]
העלייה מבולגריה ודרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1946 החלו מגעים לא רשמיים בין ברוך קונפינו לסטפן בוגדאנוב ידידו, בדבר התרת יציאת יהודים מבולגריה. קונפינו על דעת המוסד לעלייה ב' תיאר את הרעיון הציוני והעלייה כחלק ממאבק אנטי-אימפריאליסטי. מגעים ראשוניים אלו לא נשאו פרי. בראשית 1947 הגיע לבולגריה שייקה דן בכדי לרכז את נושא העלייה מרומניה דרך בולגריה ומבולגריה, והוא נעזר בברוך קונפינו לצורך פגישה עם בוגדאנוב. בפגישה התבקשו הבולגרים לתת אשרות מעבר בתשלום ליהודים מרומניה. עוד הוצע תשלום על ההסעה בקרונות רכבת בבולגריה ולינת העולים בשטחה. סוכם על אישור מעבר ל-16,000 מיהודי רומניה שישונעו ב-16 רכבות. בוגדאנוב מסר, כי הנושא לא ייעלה לדיון בממשלה הבולגרית, וכי טרייצ'ו קוסטוב אישר את הסיכום, הוא על דעתו של גאורגי דימיטרוב ובאישור הסובייטים. עם זאת, ככל הנראה הבולגרים אישרו מתן היתרי עלייה מצומצמים ליהודים מבולגריה עוד בטרם בקשתו של שייקה דן מפסקאלב.
לאחר האישור, ביקש שייקה דן מבוגדאנוב לאשר בנוסף את עלייתם של 200 נערים יהודים חברי תנועות הנוער הציוניות. הבקשה אושרה. אף על פי שהתבקשו 200 אשרות יציאה, הוגשה לשלטונות הבולגריים רשימה של 500 שמות, ו-428 מהם אושרו לעלייה. אף על פי שלא נדרשו לעולים מבולגריה סידורי לינה, בוצע גם תשלום זה עבורם במטבע זר. הכנת מבצע העלייה נעשתה במשותף עם גופי הביטחון הבולגריים, אנשי ביטחון בולגריים ליוו את רכבות העולים עד לעלייה על הספינות, וסייעו בפתרון בעיות ביורוקרטיות שעלו.[2][3]
בהמשך, בשנים 1948–1949 עד להדחתו של קוסטוב, המשיך מנגנון העלייה ההמונית מבולגריה לפעול באופן לא רשמי באמצעות שייקה דן, ברוך קונפינו, סטפן בוגדאנוב ואנשיו, כאשר מיום הכרזת המדינה ובמשך שנה אחת עלו לישראל כ-35,000 מיהודי בולגריה.[4] כאמור, עם מעצרו של טרייצ'ו קוסטוב, נעצר גם סטפן בוגדאנוב. בוגדאנוב עבר עינויים קשים, נשפט במשפט ראווה ונדון ל-15 שנות מאסר. הוא ריצה 5 מתוכן, והשתחרר כאשר הוא במצב גופני קשה.[2] ב-1980 הוזמן בוגדאנוב לישראל כאורחו של ברוך קונפינו כהוקרה על סיועו למפעל העלייה.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The embarrassing confessions of a communist and Soviet agent about the "socialist prison" in Bulgaria, באתר desebg.com (בבולגרית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטפן בוגדאוב - ביוגרפיה, באתר agentibg.com (בבולגרית).
- ^ 1 2 ניר ברוך, הכֹּפֶר-בולגריה ויהודיה במשך הדורות, הוצאת שבילים, תל אביב, 1990, עמודים 173-171.
- ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת - עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939–1949, הוצאת עם עובד, 2004, עמוד 212, 230-226.
- ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עמודים 293-290.
- ^ ג'קי קומפורטי, ראיון עם יעקב קונפינו, בנו של ברוך קונפינו, 1990.