סטפנוס השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטפנוס השביעי
Pope Stephen VII (2).jpg
לידה רומא
פטירה פברואר 931
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מערת הוותיקן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־124
פברואר 92915 במרץ 931
(כשנתיים ו-6 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האפיפיור סטפנוס השביעילטינית: Stephanus VII; מת ב-15 במרץ 931)[1] היה האפיפיור מפברואר 929 עד מותו ב-931. לעיתים מכונה סטפנוס השמיני, בשל הבלבול שנוצר עם החישוב של האפיפיור הנבחר סטפנוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטפנוס היה רומאי,[2] בנו של תאודמונדוס.[3] הוא נבחר על ידי מרוזיה ממשפחת טוסקולאני, כעמדת ביניים עד שבנה ג'ובאני יהיה מוכן לשבת על כסאו של פטרוס הקדוש. לקראת הבחירות שלו, סטפנוס היה הקרדינל-הכומר של סנט אנסטסיה ברומא.[3]

מעט מאוד ידוע על כהונתו של סטפנוס. במהלך שנתיים כאפיפיור, סטפנוס אישר את הזכויות של כמה מוסדות דתיים בצרפת ואיטליה.[3] כתגמול על סיוע לסטפנוס להשתחרר מהדיכוי של הוגו מפרובאנס, הוא העניק לקנטה די גבריאלי את משרת המושל של גוביו, ושליטה על מספר מצודות מפתח.[4] סטפנוס גם התייחס מאוד בחומרה לעמדה המוסרית של אנשי הכנסייה.[5] הוא גם היה, ככל הנראה, על פי מקור יווני עוין מהמאה ה-12, האפיפיור הראשון שהלך מגולח בזמן שלטונו.[6]

סטפנוס נפטר ב-15 במרץ 931, ובמקומו נבחר האפיפיור יוחנן האחד עשר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטפנוס השביעי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Archibald Bower, The History of the Popes: from the foundation of the See of Rome to A.D. 1758 (1845), pg. 311
  2. ^ Platina, Bartolomeo (1479), The Lives of the Popes From The Time Of Our Saviour Jesus Christ to the Accession of Gregory VII I, London: Griffith Farran & Co., עמ' 247–248, בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2013 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Mann, pg. 189
  4. ^ Collegio araldico, Rivista, Volume 5 (1907), pg. 49
  5. ^ DeCormenin, Louis Marie; Gihon, James L., A Complete History of the Popes of Rome, from Saint Peter, the First Bishop to Pius the Ninth (1857), pg. 287
  6. ^ Mann, pg. 190


הקודם:
לאו השישי
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
יוחנן האחד עשר