סטראדה ביאנקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטראדה - ביאנקה
Strade Bianche
לוגו המרוץ
לוגו המרוץ
כינוי Europe's southernmost northern classic
מדינות איטליה איטליהאיטליה
סוג מרוץ חד יומי
אורך המסלול 184 קילומטרים (נכון למהדורה האחרונה)
חודש מרץ
משך 1 ימים
היסטוריה
התקיים לראשונה 2007
מרוצים עד כה 13
מנצח ראשון רוסיהרוסיה אלכסנדר קולובנב
מוביל במספר הניצחונות שווייץשווייץ פביאן קנצ'לרה (3 ניצחונות)
מנצח אחרון צרפתצרפת ז'וליאן אלאפיליפ
שנת מרוץ אחרונה 2019
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דבוקת המרוץ רוכבת במהדורה של 2014.
פביאן קנצ'לארה חוצה את קו הסיום בפיאצה דל קמפו ומנצח במהדורה של 2008, כשהוא מקדים את אלסנדרו באלאן
מפת מסלול המרוץ ב-2018, קטעי דרכי העפר מסומנים בירוק

סטראדה ביאנקהאיטלקית: Strade Bianche, פירוש בעברית: דרך לבנה) הוא מרוץ אופניים חד-יומי שנערך בחודש מרץ. המרוץ מוזנק ומסתיים בסיינה, ומשמש כחלק מקלאסיקות האביב, ומתקיים משנת 2007 בלבד, בעוד לרוב הקלאסיקות יש ותק של עשרות שנים. המנצח הראשון במרוץ היה אלכסנדר קולובנב (אנ') הרוסי. שיאן הניצחונות במרוץ הוא פביאן קנצ'לארה השווייצרי שניצח שלוש פעמים במרוץ. המנצח האחרון במרוץ במהדורה של 2019, הוא ז'וליאן אלאפיליפ הצרפתי.

המרוץ מאורגן על ידי חברת RCS (אנ'), ואף על פי שהמרוץ נחשב למרוץ חדש, הוא זכה במהירות להתעניינות ופופולריות, ונבחר להיות כאחד מהמרוצים החד-יומיים הספורים הנכללים בסבב הוורלד טור. משנת 2015, נערך גם מרוץ נשים, במהדורה הראשונה ניצחה מייגן גווארנייר(אנ') האמריקאית.

המאפיין הבולט במסלול המרוץ, שגם הקנה למרוץ את שמו, הוא מקטעים של דרכי עפר מהודקות שצבען בהיר (כצבע אדמת החרסית המקומית) המשובצים במסלול של כביש האספלט. במידה ויורד גשם לפני או בזמן המרוץ הופכים מקטעים אלו לבוציים והופכים את תנאי המרוץ לקשים עוד יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטה פאשי ארויקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 התקיים לראשונה מסע האופניים (במתכונת "גראן פונדו") "ל'ארויקה" (אנ'), שיועד לרוכבים חובבנים על אופני וינטג' בלבד. המסע החל והסתיים בעיירה גאיולה (אנ') שמצפון לסיינה. מטרת המארגנים הייתה לנסות להחיות את תנאי המרוצים שהיו נהוגים בעבר, על אופניים כבדים וישנים, בדרכי עפר ובכבישים ישנים שחלקם לא היו סלולים היטב. מסע האופניים צבר פופולריות ואף הועתק במשך השנים למקומות נוספים בעולם.[1] ל'ארויקה קיים גם כיום ומשתתפים בו כ-7,500 רוכבים.[2]

בשנת 2007 נערך יומיים אחרי המסע הפופולרי גם מרוץ מקצועני, שנקרא מונטה פאשי ארויקה לאחר שקיבל את החסות המסחרית של הבנק המקומי, "Banca Monte dei Paschi di Siena". המרוץ החל בגאיולה והסתיים לאחר 180 קילומטר בסיינה. במרוץ ניצח אלכסנדר קולובנב הרוסי מקבוצת CSC.

ב-2008, הועבר המרוץ למחצית הראשונה של מרץ, קרוב יותר לקלאסיקות האביב וניצח בו פביאן קנצ'לארה. ב-2009 נוספו למרוץ כ-10 קילומטר, לאורך כולל של 190 קילומטר. עד 2011 כלל שם המרוץ את שם הבנק מונטה פאשי, וב-2012, לאחר שהבנק הפסיק את החסות המסחרית, הפך רשמית ל"סטראדה ביאנקה".

סטראדה ביאנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014, המרוץ התחיל בסן ג'ימיניאנו. בשנת 2015, שונה שמו שוב ל"סטראדה ביאנקה - ארויקה פרו", באותה השנה נוסד גם מרוץ נשים ונקרא באותו השם. במרוץ ניצחה מייגן גווארנייר האמריקאית. ב-2017, המרוץ הפך למרוץ וורלד טור. תאריך המרוץ נמצא בסמוך למרוצים כמו טירנו - אדריאטיקו ומילאנו - סן רמו, ולכן הרבה מהמשתתפים במרוץ אחד נוהגים להשתתף גם בשניים האחרים. אף על פי שהמרוץ נערך באיטליה, נכון ל-2020 ניצח בו רק רוכב איטלקי אחד; מורנו מוזר מקבוצת קנונדייל ב-2013.

מנצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה רוכב קבוצה
2007 רוסיהרוסיהאלכסנדר קולובנב קבוצת CSC
2008 שווייץשווייץפביאן קנצ'לרה קבוצת CSC
2009 שוודיהשוודיהתומאס לופקוויסט קבוצת קולומביה
2010 קזחסטןקזחסטןמקסים איגלינסקי אסטנה (אופניים)
2011 בלגיהבלגיהפיליפ ז'ילבר אומגה פארמה לוטו
2012 שווייץשווייץפביאן קנצ'לארה רדיו שק - ניסן
2013 איטליהאיטליה מורנו מוזר קנונדייל
2014 פוליןפוליןמיכל קוויאטקובסקי קוויק סטפ
2015 צ'כיהצ'כיהזדנק שטיבר קוויק סטפ
2016 שווייץשווייץפביאן קנצ'לארה טרק-סגפרדו
2017 פוליןפוליןמיכל קוויאטקובסקי קבוצת סקיי
2018 בלגיהבלגיהטיש בנוט לוטו–סודאל
2019 צרפתצרפתז'וליאן אלאפיליפ קוויק סטפ

הכי הרבה ניצחונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצחונות רוכב מהדורות
3 שווייץשווייץפביאן קנצ'לארה 2008, 2012, 2016
2 פוליןפוליןמיכל קוויאטקובסקי 2014, 2017

מרוץ הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחות המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה רוכב קבוצה
2015 ארצות הבריתארצות הבריתמייגן גווארנייר בולס - דולמנס
2016 בריטניהבריטניהליזי דייגנן בולס - דולמנס
2017 איטליהאיטליהאליסה לונגו - בורגיני וויגל
2018 הולנדהולנדאנה ואן דר ברחן בולס - דולמנס
2019 הולנדהולנדאנמיק ואן פלוטן מיצ'לטון סקוט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטראדה ביאנקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eroica rides: The growing popularity of retro bikes, באתר cyclingweekly,‏ 5 באוקטובר 2016
  2. ^ Vintage bottles and heroic cycling at L'Eroica, באתר elite-it, ‏2 באוקטובר 2019