סטרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטרטין
Рогатин
Stratyn coat of arms (XVII).svg
סמל סטרטין
Stratyn coat of arms (XVII).svg
סמל סטרטין טרם מלחמת העולם הראשונה
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז איוונו-פרנקיבסקמחוז איוונו-פרנקיבסק איוונו-פרנקיבסק
תאריך ייסוד 1184 (נזכרת לראשונה)
שטח 23.743 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,800 (2001)
קואורדינטות 49°25′N 24°37′E / 49.417°N 24.617°E / 49.417; 24.617קואורדינטות: 49°25′N 24°37′E / 49.417°N 24.617°E / 49.417; 24.617
אזור זמן UTC +2

סטרֶטין (יידיש: סטרעטין, פולנית: ׁStratyn, אוקראינית: Стратин) היא עיירה קטנה באוקראינה, בעבר בלב חבל 'הלישנה' שבמרכז גליציה, וכ-80 ק"מ דרומית ללבוב, בירת גליציה תחת הממשל האוסטרו-גרמני. לפני השואה היו רבים מתושביה יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת 1921 נרשמו בה רק 321 נפשות, והיא הייתה הקטנה בעיירות שבמחוז זה. מעיירה זו יצאה חצר חסידות סטרטין (משפחות ברנדווין ולנגנר) שהשפיעה רבות על יישובי היהודים בסביבה. תושבי סטרטין נרצחו בשואה, ועל חלק מבית הקברות היהודי בעיירה הוקמה כנסייה. מבנה ה"אוהל" (מבנה הנצחה מעל קברים יהודיים חשובים) ובו שלשה קברים של ראשי חסידות זו הוקם מחדש לאחר התפרקות ברית המועצות.[1]

העיירה מחולקת משני עברי נהר, השכונה מצפון נקראה "הכפר" סטרטין, ומדרומו "העיר". העיירה נמצאת כ-12 ק"מ מערבית לרוהטין. באוכלוסייתה נרשמו 561 משפחות בשנות ה-2000 המוקדמות.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזכור ראשון של העיירה נמצאת בספר חוקי גליציה משנת 1464. ב-13 באוקטובר 1671 קיבלה מעמד עיירה רשמית.

משנת 1365 ועד 1772 המקום היה תחת שלטון הממלכה הפולנית, ומשנה זו ועד סוף מלחמת העולם הראשונה העיירה הייתה בידי הממלכה האוסטרו הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה משנת 1918 ועד 1932 סטרטין חזרה להיות תחת שלטון פולין העצמאית.

בסוף שנת 1939 עברה העיירה לידי השלטון הסובייטי תחת ברית המועצות וכשנתיים אחר כך בשנת 1941 נכבשה בידי גרמניה. בשנת 1944 חזרה ונכבשה בידי ברית המועצות והייתה תחת שלטונה עד התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991, ומאז העיירה תחת שלטון אוקראינה העצמאית.

בשנת 1921 נרשמו באוכלוסייתה רק 373 משפחות, והיא הייתה הקטנה בעיירות שבחבל סטניסלבוב (רשמית: חבל איבנו-פרנקיבסק). לקראת תום השלטון הפולני בספטמבר 1932 החליט שר הפנים להסיר ממנה את מעמדה כעיירה רשומה.

בראשית שנות ה-2000 נרשם שאוכלוסיית סטרטין מונה 561 נפשות. ככל הידוע אין בה יהודים.

יהודי סטרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1765 מנו יהודי סטרטין 83 גברים ו-12 ילדים.[3]

בשנת 1880 היו 593 תושבים יהודים (73% מהאוכלוסייה 840 תושבים ב-143 בתים). האחרים היו: 192 רותנים ו-19 פולנים.
עשרים שנה מאוחר יותר בתחילת המאה ה-20 נמנו רק 97 בתים ו-694 תושבים ומתוכם רק 413 יהודים שהיוו 59.5% מן האוכלוסייה.

הרב יהודה צבי ברנדויין (הראשון) תלמידו של רבי אורי מסטרליסק (המכונה השרף מסטרליסק) הקים את חצר חסידות סטרטין בעיירה. חסידות זו הפכה מרכזית בגליציה. קיימים מסמכים של הממלכה האוסטרו-הונגרית בדבר תלונה של יהודים משכילים מן העיירה טרנופול נגדו, המאשימים אותו במרמה ומצג שווא, בעניין הקמיעות והברכות שהוא חילק לחסידיו.[2]

בשנת ה'תרכ"ו 1865 נכדו רבי נחום מונה לרב העיירה בגיל 18 בלבד. שנים אחדות לאחר מכן נדד לעיירה בורשטיין ושם נודע כמקובל ומחבר ספרי קבלה.

במלחמת העולם הראשונה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה המשיכה הירידה במספר האוכלוסין, נמנו 373 תושבים בלבד, מתוכם 151 היו יהודים, המהווים 41% מן האוכלוסייה בלבד.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 עם כניסת הסובייטים לעיירה, המחולקת לשניים נרשמו כאוכלוסייה בסטרטין 'העיר' 460 נפשות ביניהן 150 יהודיות ו-310 אוקראיניות. באותו הזמן ב'כפר' בצידו השני של הנהר נרשמו 1820 נפשות, ביניהן: 1710 אוקראיניות, 90 נוצרים קתולים ('לאטיניים'), ו-20 יהודים.

בפנקס הקהילות מסטרטין נרשמו 155 יהודים. אין ניצולים מקהילה זו, ולכן גורלם המדויק אינו ידוע.[4][5][6]

חסידות סטרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות סטרטין

חצר חסידות סטרטין (ביידיש סטרעטין) הוקמה כאמור בידי רבי יהודה צבי מסטרטין. בדורות שלאחר מכן עיקר אדמור"י החסידות וחצרותיה נדדו לעיירות בורשטיין ומקומות אחרים. בתי מדרש של החסידות היו בכל העיירות בסביבת רוהטין ולבוב, וביניהם: בוטשץ' (עיירתו של ש"י עגנון), אוזרוב ועוד.

בימינו קיימות כמה חצרות חסידיות המונהגות בידי צאצאי חסידים אלו, בירושלים, ביישוב אור-הגנוז ליד צפת, ובניו יורק שבארצות הברית. כולן מאופיינות בלימוד קבלה אינטנסיבי, ואלו בארץ היו קשורים משפחתית ותרבותית לרב אשלג ושיטתו בלימוד הקבלה.

אישים ידועים תושבי המקום או צאצאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה צבי ברנדויין (הראשון)
  • רבי נחום (ברנדוויין) מבורשטיין - האדמו"ר מסטרטין בבורשטיין, ומחבר ספרי קבלה רבים.[7]
  • אנדרו מילר - כומר יווני אורתודוקסי, למד כמורה באוניברסיטת לבוב, עבר לטורונטו ואחר כך ארצות הברית וכתב על אהבתו למולדתו[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על סטרטין דף אישי של תלמיד יהודי באוניברסיטת מרכז אירופה
  2. ^ 2.0 2.1 העיירות הסמוכות. ספר יזכור ליהודי רוהטין (רוגטין) (אתר תולדות היהודים JewishGen)
  3. ^ על פי העיתון "חדשות רוהטין" מהשנים ההן, שנתגלה בספריית לבוב. (אנגלית, אתר המורשת היהודית של רוהטין)
  4. ^ רשימת היהודים בקהילות גליציה (אתר זכור)
  5. ^ ספרי יזכור לקהילות יהודיות, סרוקים (אתר ספריית ניו יורק)
  6. ^ על הרבי מסטרעטין האחרון בעיירה ובנו שנותר בירושלים. (בתולדות משפחה בספר שהודפס לכבוד נישואין. אתר כתבים עברים)
  7. ^ על הילולה לזכר רבי נחום מבורשטיין באתר 'כיכר השבת'
  8. ^ אהבת המולדת ספרו של אנדרו מילר, (אוקראינית, אתר גולת האוקראינים)