סטריכנוס
 סטריכנוס
| |
|---|---|
אילוסטרציה של חלקי הצמח אגוז הקיא
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | גנציינאים |
| משפחה: | לוגניים |
| סוג: | סטריכנוס |
| שם מדעי | |
 Strychnosליניאוס, 1753 | |
| |
סְטְרִיכְנוֹס (שם מדעי: Strychnos) הוא סוג של צמחים בעלי פרחים השייך למשפחת הלוגניים המסווגת בסדרה גנציינאים. הסוג כולל עד 100 מינים מקובלים של צמחים מעוצים: עצים, שיחים או מטפסים, ויותר מ-200 שסיווגם טרם נקבע.[1] המינים של הסוג סטריכנוס נפוצים ברחבי האזורים הטרופיים בעולם, והם מכילים אלקלואידים אינדולים רעילים בשורשים, בגבעולים ובעלים של המינים השונים. בין האלקלואידים הללו ניתן למצוא את הרעלים הידועים והארסיים סטריכנין וקורארה.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם סטריכנוס מוזכר לראשונה על ידי פליניוס הזקן בספרו תולדות הטבע על סולנום שחור. המילה נגזרת מיוונית עתיקה στρύχνον (סטרוכנון) - "חריף", "מריר". משמעות המילה סטריכנוס לא נקבעה ביוון העתיקה, שם היא יכלה לציין מגוון של צמחים שונים שתכונת הרעילות משותפת להם. קארולוס ליניאוס חידש את השם ב-1753 כשקבע את שם הסוג.[2]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיני הסטריכנוס הם צמחים מעוצים הגדלים באזורים הטרופיים והסובטרופיים; הם גדלים כעצים, שיחים או מטפסים. הצמחים מחוזקים במינים מסוימים, ללא חיזוק באחרים. במינים הגדלים כמו מטפסים, הקנוקנות הן קצרות מסולסלות פעם או פעמיים, לפעמים עם קוצים קצרים. העלים נגדיים ברובם והם בדרך כלל בעלי פטוטרת, לפעמים יושבים ישירות. הטרף תמים עם שלושה עד שבעה עורקים עיקריים.
התפרחות הסופיות או הנלוות הן בלתי מסוימות. הפרחים הרמאפרודיטים נישאים על עוקץ או ישיבים. הם בעלי סימטריה רדיאלית עם עטיף כפול. ישנם ארבעה או חמישה עלי גביע מחודדים. ארבעת או חמשת עלי הכותרת הם צינוריים (בצורת גבעול) ממוזגים. יש ארבעה או חמישה אבקנים. העלי בנוי משני עלי שחלה המתמזגים לשחלה עלית ברובה בעלת מגורה אחת או שתים, כל אחת מכיל מספר ביציות. עמוד העלי הארוך והצר הוא גלילי.
הענבות הבשרניות הופכות מכתומות לאדומות כשהן בשלות. הענבות בעלות קליפת הפרי הדקה או העבה הן כדוריות או סגלגלות באורך של 8 עד 40 מילימטרים ובהתאם למין. הבשר הוא בעיקר כתום. הם מכילים מאחד עד שמונה זרעים.
חברים רבים בסוג הם רעילים ביותר, וגורמים למוות על ידי פרכוסים. תכונות רעילות אלו נובעות בעיקר מאלקלואידים. גם גליקוזידים נמצאים כלוגאנין (אנ') בסטריכנוס.[3] חלק מהמרכיבים הפעילים הרעילים נמצאים בשימוש רפואי. הקליפה, העלים והזרעים של אגוז הקיא הנפוץ (Strychnos nux-vomica) מכילים את האלקלואיד הרעיל סטריכנין. עם זאת, פירות של מינים מסוימים (Strychnos cocculoides, Strychnos pungens, Strychnos spinosa ואחרים) נאכלים באפריקה הטרופית ובדרום אפריקה. בהתאם למין, בשר הפרי צהוב עד חום, עסיסי וטעים מאוד.
מינים בסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם כ-190 (170 עד 200) מינים בסוג סטריכנוס (Strychnos); להלן מבחר:[4]
- Strychnos angolensis GILG: גדל מניגריה ועד טנזניה ודרום אפריקה הטרופית.[5]
- Strychnos angustiflora BENTH: גדל בווייטנאם, הפיליפינים וסין.[4]
- Strychnos axillaris COLEBR: גדל בהודו, אינדונזיה, מלזיה, קמבודיה, לאוס, תאילנד, וייטנאם, יונאן ואוסטרליה.[4]
- Strychnos cathayensis MERR: גדל בשני זנים בגואנגדונג, גואנגשי, האינאן, טייוואן, יונאן וצפון וייטנאם.[6]
- Strychnos cocculoides Baker: גדל באפריקה הטרופית ובדרום אפריקה.[4]
- Strychnos cogens BENTH: גדל בדרום אמריקה הטרופית.[5]
- Strychnos decussata (CARDBOARD) GILG: גדל באפריקה הטרופית, בדרום אפריקה ובמדגסקר.[4]
- Strychnos gerrardii N.E.BR: גדל בקוואזולו-נטאל.[4]
- Strychnos gossweileri EXELL : גדל בקמרון, קונגו, זאיר, אנגולה וזמביה.[4]
- Strychnos henningsii GILG : גדל מדרום אתיופיה לדרום אפריקה ומדגסקר.[5]
- Strychnos ignatii P.J.BERGIUS: גדל בתאילנד, וייטנאם, סין, הפיליפינים, אינדונזיה ומלזיה.[4]
- Strychnos innocua DELILE: גדל באפריקה הטרופית.[4]
- Strychnos lucens Baker: גדל מהרפובליקה המרכז אפריקאית לדרום אפריקה ולטנזניה.[5]
- Strychnos lucida R. BR: גדל באוסטרליה, אינדונזיה ותאילנד.[4]
- Strychnos madagascariensis POIR: גדל במזרח אפריקה הטרופית, בדרום אפריקה הטרופית ובמדגסקר.[4]
- Strychnos matopensis S.MOORE: גדל מטנזניה ועד לדרום אפריקה הטרופית.[5]
- Strychnos mellodora S.MOORE: גדל בטנזניה, מוזמביק וזימבבואה.[4]
- Strychnos minor Dennst: גדל בהודו, סרי לנקה, תאילנד, מיאנמר, וייטנאם, אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, פפואה גינאה החדשה, קווינסלנד ואיי שלמה.[4]
- Strychnos mitis S.MOORE : גדל באפריקה הטרופית, בדרום אפריקה ובאיי קומורו.[4]
- Strychnos nitida G.DON: גדל בהודו, בנגלדש, מיאנמר, לאוס, תאילנד, וייטנאם, גואנגשי ויונאן.[4]
- Strychnos nux-blanda A.W.HILL: הוא יליד קמבודיה, הודו, לאוס, מיאנמר, תאילנד ווייטנאם.[6]
- אגוז הקיא (trychnos nux-vomic L.)
- Strychnos ovata A.W.HILL[6]
- Strychnos potatorum L. F .[4]
- Strychnos pungens SOLER: גדל באפריקה הטרופית ובדרום אפריקה.[4]
- Strychnos spinosa LAM: גדל באפריקה הטרופית ובדרום אפריקה, מדגסקר ומאוריציוס.[4]
- Strychnos toxifera M.R.SCHOMB. EX BENTH: גדל בפנמה וקולומביה.[4] זה המקור לרעל הקורארה שבו מושחים הילידים את חיציהם.
- Strychnos umbellata (LOUR.) MERR: גדל בווייטנאם, בגואנגשי, גואנגדונג והיינאן.[4]
- Strychnos usambarensis GILG: גדל באפריקה הטרופית ובדרום אפריקה.[4]
- Strychnos variabilis DE WILD: גדל בקונגו ובזאיר.[4]
- Strychnos wallichiana STEUD. EX A.DC: גדל בהודו, בנגלדש, סרי לנקה, יונאן ווייטנאם.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטריכנוס, באתר ITIS (באנגלית)
- סטריכנוס, באתר NCBI (באנגלית)
- סטריכנוס, באתר Tropicos (באנגלית)
- סטריכנוס, באתר GBIF (באנגלית)
- סטריכנוס, באתר IPNI (באנגלית)
- סטריכנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Plant List
- ^ Umberto Quattrocchi, CRC World Dictionary of Plant Names : Common Names, Scientific Names, Eponyms. Synonyms, and Etymology, vol. 4, CRC Press, 1999, ISBN 978-0-8493-2678-3 p. 2589.
- ^ Rajesh Bhati, Anupama Singh, Vikas Anand Saharan, Veerma Ram, and Anil Bhandari, Strychnos nux-vomica seeds: Pharmacognostical standardization, extraction, and antidiabetic activity
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 Genus Strychnos L.
- ^ 1 2 3 4 5 Strychnos L.
- ^ 1 2 3 Strychnos Linnaeus, Sp. Pl. 1: 189. 1753.
