סטרלצוב (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | איליה אוצ'יטל |
|---|---|
| הופק בידי |
אלכסיי אוצ'יטל[3][4] לאוניד ורשצ'אגין אנטון זלאטופולסקי |
| תסריט | קונסטנטין צ'לידזה |
| שחקנים ראשיים |
אלכסנדר פטרוב אלכסנדר יאצנקו ויקטור דוברונראבוב נאדז'דה מרקינה יפים פטרונין ויטאלי חאייב אנסטסיה מילוסלאבסקאיה |
| צילום | מוראד עבדל פתאח |
| מדינה |
רוסיה  |
| חברת הפקה | Rock Films |
| חברה מפיצה |
 סנטרל פרטנרשיפ VGTRK ו־Okko Kinostar Filmverlei[2] |
| הקרנת בכורה |
24 בספטמבר 2020[1] 4 באוקטובר 2020[2] |
| משך הקרנה |
101 דק' |
| שפת הסרט |
רוסית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט ביוגרפי, סרט כדורגל |
| תקציב | 330,000,000 מיליון רובל רוסי[5] |
| הכנסות | 361,243,531 מיליון רובל רוסי[5][6] |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
סְטְרֶלְצוֹב (ברוסית: Стрельцов) הוא סרט ביוגרפי עלילתי, דרמת ספורט המבוססת על אירועים אמיתיים ומתמקדת בסיפור חייו של אדוארד סטרלצוב, חלוצה של טורפדו מוסקבה ונבחרת ברית המועצות בכדורגל בשנות החמישים והששים של המאה העשרים. את סטרלצוב גילם אלכסנדר פטרוב.[7][8][9][10][11] הסרט הופק בשיתוף פעולה עם מועדון הכדורגל טורפדו מוסקבה, התאחדות הכדורגל הרוסית במימון קרן הקולנוע הרוסי.[12][13][14]
צילומי הסרט נערכו בשנת 2018 ובכורת הסרט תוכננה ל-16 באפריל 2020[15][16] ברם, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה, הבכורה נדחתה לספמבר 2020.[17][18] הסרט שנעשה בתקציב של 330 מיליון רובל הכניס 353 מיליון רובל (5 מיליון דולר).
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד סטרלצוב הוא כדורגלן סובייטי מוכשר, בגיל 18 הוכתר למלך השערים של הליגה בעונת 1955 ובגיל 19 זכה במדליית זהב אולימפית באולימפיאדת מלבורן עם הנבחרת ורבים תלו בו תקוות לקראת גביע העולם בכדורגל שהיה אמור להיערך בשוודיה. הוא קיבל הצעה לעבור לקבוצת דינמו מוסקבה שזוכה לתמיכת המשטרה ולצסק"א מוסקבה שזוכה לתמיכת הצבא, אך סירב.
זמן קצר לפני פתיחת טורניר גביע העולם, ב-26 במאי 1958 סטרלצוב נעצר יחד עם שחקני הנבחרת בוריס טטושין ומיכאל אוגונקוב באשמת אונס נערה בשם מריה לבדבה, אומנם אוגונקוב וטטושין שוחררו בהמשך ולבדבה עצמה משכה את תלונתה אבל סטרלצוב נותר במעצר בלחץ השלטונות, זאת בעקבות סירובו לעבור ל"דינמו" וצסק"א וחשש של הרשויות מפני עריקתו למערב במהלך אירועי גביע העולם.
חרף חוסר בראיות ממשיות בתיק הוא הגיע לבית המשפט ונשפט ל-12 שנות מאסר, עונש שקוצר בהמשך ל-7 שנות מאסר. ברם את גביע העולם הוא פספס ולא נטל בו חלק בשל היותו במאסר. זה היה טורניר הבכורה של נבחרתו, שהודחה בשלב רבע הגמר אחרי הפסד למארחת השוודית.
בפברואר 1963 הוחלט לשחררו, אך נאסר עליו לחזור לשחק כדורגל במשך שנתיים והוא עבד במפעל. ב-1965 חזר לטורפדו מוסקבה וסייע לה לזכות באליפות ליגת העל הסובייטית בכדורגל ושלוש שנים לאחר מכן זכה עמה גם בגביע המדינה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפעל פרייזר לכלי חיתוך במוסקבה, כדורגלן צעיר ומבטיח בשם אדוארד סטרלצוב משחק בקבוצת המפעל "פרייזר". בדרך למשחק ידידות עם טורפדו מוסקבה, סטרלצוב מציץ אל בית המרחץ, שם עובדת חברתו מרינה במזנון, כדי להתקשר אליה. אבל מרינה לא יכולה לעזוב מכיוון ששלושה מבקרים מסרבים לשלם. סטרלצוב מהמר עם המבקרים: הם ישלמו אם הוא יקפיץ את הכדור אלף פעמים. סטרלצוב מנצח בהימור, אך מאחר לפתיחת המשחק ופרייזר סופגת שלושה שערים בלעדיו. סטרלצוב עוזר לקבוצה לחזור לעצמה, המשחק מסתיים בתיקו. מאמן טורפדו, ויקטור מסלוב וחלוץ טורפדו ארטיומוב שמים לב לכדורגלן.
בביתו מספר סטרלצוב לאמו שהוזמן ל"טורפדו" ומצהיר בחצי בדיחה שהוא לא להוט במיוחד, מכיוון שכאן יש לו חברה וכל חברי ילדותו. האם מסתכסכת עם בנה, אך סטרלצוב דווקא מרוצה מהסיכוי לפתוח בקריירת כדורגל מקצוענית.
במקביל להגעת קבוצתו של סטרלצוב, מופיע עובד חדש בהנהלת טורפדו: בראש המחלקה האידאולוגית עומד כעת יורי דמיטרייביץ' פוסטניקוב. באחת הפגישות מפנה פוסטניקוב את תשומת הלב לעובדה שסטרלצוב אינו מצטרף לגינוי הציבורי על השוער השיכור של הקבוצה ואינו מצביע על הרחקתו מהקבוצה.
במשחק ליגה מול ספרטק מוסקבה, סטרלצוב מחליף את ארטיומוב ומבקיע את השער המכריע. ארטיומוב, השומר לו טינה משכר אותו ומרסק את חדר המלון שלו. אבל הקבוצה ניצבת לצדו של סטרלצוב בדיון בפני מסלוב והוא מגרש את ארטיומוב מהקבוצה.
סטרלצוב הופך לשחקן מפתח בטורפדו. לאחר שהשיג תהילה והצלחה, הוא מנהל אורח חיים סוער עם מרינה וחברי ילדותו. פוסטניקוב לא אוהב את זה והוא מונע מסטרלצוב להתקבל לנבחרת ברית המועצות. פוסטניקוב מביא את עובדו אלה לאחד מאימוני טורפדו כדי להכין את סטרלצוב להצטרפות לקומסומול. מתפתח רומן בין סטרלצוב לאלה, אך סטרלצוב לא מצליח לעבור את הבחינה על הצטרפות לקומסומול בפעם הראשונה.
במשחק בין "טורפדו" ו"דינמו" סטרלצוב נפגש שוב עם אויבו הוותיק ארטיומוב. לאחר שנכנע לפרובוקציה שלו, סטרלצוב פוצע קשה את ארטיומוב. פוסטניקוב מעלה את שאלת גירושו של סטרלצוב מ"טורפדו", אך מסלוב לוקח את כל האשמה עליו ומתפטר. כהכרת תודה למאמן, סטרלצוב מתכונן ברצינות לבדיקה מחודשת, מצטרף לקומסומול בפעם השנייה ומתקבל לנבחרת.
בחצי הגמר של אולימפיאדת 1956 במלבורן, ברית המועצות פוגשת את בולגריה. במחצית השנייה הבולגרים מבקיעים את השער הראשון, אך בזכות סטרלצוב ברית המועצות זוכה בניצחון במיעוט ובסופו של דבר זוכה באולימפיאדה. בשובו הביתה, סטרלצוב מארגן לאלה ארוחת ערב רומנטית ממש על מגרש הכדורגל ומציע לה נישואין. עד מהרה נודע לפוסטניקוב על כך, שגם מאוהב באלה.
שנה לאחר מכן ברית המועצות יוצאת ללייפציג למשחקי שלב המוקדמות למונדיאל 1958. סטרלצוב מאחר לרכבת בגלל שינה מוגזמת ומנסה להדביק את הרכבת ברכב. שר הרכבות, בוריס בשצ'ב, מורה לעצור את הרכבת המהירה במוז'איסקי, אך סטרלצוב מאחר גם שם (או שהרכבת לא עוצרת, בניגוד לצו). ואז סטרלצוב פונה לנהג משאית בבקשה לעזרה. הוא לא מאמין לכדורגלן עד שסטרלצוב, כהוכחה, בועט בראשו של כרוב ופוגע בעמוד גבוה של חיזוי מזג האוויר. הנהג משיג את הרכבת וסטרלצוב קופץ לקרון מאחור תוך כדי נסיעה.
עם סטרלצוב, נבחרת ברית המועצות בפעם הראשונה בהיסטוריה מעפילה למונדיאל. לסטרלצוב הוענק באופן אישי מסדר אות הכבוד. בסימן יציאתו מהקבוצה, סטרלצוב מסתכסך עם פוסטניקוב בגלל אלה ומכה אותו בפניו לעיני עיתונאי בריטי.
יום לפני שהנבחרת יוצאת למחנה האימונים, סטרלצוב נישא בדחיפות לאלה, ומרינה מגיעה לפוסטניקוב ומתלוננת שעובדת שלו גנבה את החבר שלה. פוסטניקוב ומרינה בונים תוכנית בוגדנית נגד סטרלצוב.
בלילה, ואסיה, חבר ותיק של סטרלצוב, מגיע לבסיס הנבחרת. הוא מזמין אותו לדאצ'ה אי שם בקרבת מקום: לחגוג את נישואיו ולהיפרד מחברי נעוריו. שם מרינה משכרת את סטרלצוב, לוקחת אותו לחדרה וצועקת מהחלון שהיא נאנסת. עוזריו של פוסטניקוב, שהגיעו במיוחד וחיכו במכונית עם פוסטניקוב, נכנסים בריצה למקום.
פוסטניקוב משכנע את חרושצ'וב שהמדינה אינה זקוקה לכדורגלן כזה. יתר על כן, העיתונאי בעיתון אנגלי תיאר את המאבק שראה. ברז'נייב מנסה להתערב, אך חרושצ'וב קורא את העיתון ומאמין לפוסטניקוב. סטרלצוב נידון ל-12 שנות מאסר. אלה, שמאמינה באשמת בעלה, מתגרשת ממנו. מאוחר יותר מתברר שהיא בהריון ממנו. פוסטניקוב מגיע לאללה בבית החולים ומציע לה להינשא, אך היא מסרבת.
חמש שנים אחר כך חרושצ'וב מתפטר, וסטרלצוב משתחרר. מסלוב פוגש אותו ביציאה מהכלא. הוא שוב עובד עם סטרלצוב: עוזר לו לחזור לכושר ולחזור לטורפדו ולנבחרת ברית המועצות, שצוות המאמנים שלהם כולל כעת את ארטיומוב. האויבים לשעבר מתפייסים.
סטרלצוב פוגש את בתו מילה, אך אינו אומר לה את האמת. אלה, שלא סלחה לבעלה לשעבר, מבהירה שהיא לא רוצה לראות אותו. ואז סטרלצוב מגיע למרינה ומבקש ממנה לומר לאלה את האמת. מרינה מסכימה, מכיוון שלמעשה לא איחלה לסטרלצוב כל רע - פוסטניקוב שכנע לפני חמש שנים את מרינה שסטרלצוב יזוכה.
משחק ידידות בין נבחרות ברית המועצות וברזיל מגיע, אליו מגיע פלה. סטרלצוב מוכרז כחלק מההרכב למשחק זה, מכיוון שחרושצ'וב הוחלף על ידי ברז'נייב, שהיה נאמן לסטרלצוב וכעת הוא המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. האצטדיון כולו ממתין בקוצר רוח לחזרתו של הכדורגלן למגרש, אך ממש במהלך הצגת הקבוצות, פוסטניקוב נכנס לחדר ההלבשה ואומר שהוא הגיש באופן אישי עתירה להוצאת סטרלצוב מהמשחק. לשופט נותר רק לציית וסטרלצוב מוחלף על ידי באנישבסקי.
ההחלטה הזאת מעוררת מהומה אצל האוהדים: הם קוראים את שמו של סטרלצוב ושורפים עיתונים. תחילת המשחק מתעכבת בגלל אי שקט ביציעים. המשחק נמצא בסכנת ביטול, אך קריאתו של ברז'נייב מרגיעה את הרוחות. פוסטניקוב מודח מתפקידו וסטרלצוב נכנס למגרש. הוא רואה את אלה ומילה ביציע ופוגש את פלה. המשחק מתחיל, הבעיטה הראשונה של סטרלצוב בכדור מסיימת את הסרט.
במהלך כתוביות הסיום מתנגן השיר "קבוצת נעורינו" בביצוע לודמילה גורצ'נקו ומוצגים קטעי ארכיון בהשתתפות אדוארד סטרלצוב האמיתי.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדר פטרוב — אדוארד סטרלצוב[19]
- אלכסנדר יאצנקו — פוסטניקוב
- ויקטור דוברונראבוב — ארטיומוב, חברו לקבוצה ולנבחרת של אדוארד
- נאדז'דה מרקינה - סופיה סטרלצובה, אמו של אדוארד
- יפים פטרונין - ולנטין איוואנוב, חברו של אדוארד
- ויטלי חאייב - ויקטור מסלוב, מאמן טורפדו מוסקבה
- אלכסיי מורוזוב - דובורבולסקי
- ולדימיר בולשוב - גבריל קצ'אלין
- וסילי מישצנקו - ניקיטה חרושצ'וב, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
- אלכסיי קולגן - לאוניד ברז'נייב, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
- אסיה דומסקאיה - מרינה
- דניאל ברנס - עיתונאי זר
- סטסיה מילוסלאבסקאיה - אלה סטרלצובה
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילומי הסרט נערכו במוסקבה והופק בשיתוף פעולה עם מועדון הכדורגל טורפדו מוסקבה, שאפשרה לערוך צילומים במתקני הקבוצה ובאצטדיון אדוארד סטרלצוב.
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת KIT חתמה על הסכם הפצה עם חברות אירופיות, במסגרתו הסרט יעלה לאקרנים ב-4 באוקטובר 2020 בבתי הקולנוע בגרמניה, אוסטריה, שווייץ, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג, באמצעות חברת Kinostar Filmverlei הגרמנית בשותפות עם המפיץ KinoKartina.Tv. למרות ההקלות במגבלות שהוטלו על בתי הקולנוע האירופיים, במסגרת המאבק במגפת הקורונה, תפוסת אולמות נותרה ברמה נמוכה למדי: כ-25% בהשוואה לשנת 2019 (לפי נתוני KinostarFilmverleih GmbH). במקביל לרוסיה, הסרט יופץ גם בליטא, לטביה ואסטוניה.[2]
אירוע הקרנת הבכורה של הסרט נערך ב-24 בספטמבר 2020, בבית הקולנוע "אוקטובר" במוסקבה.[20]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סטרלצוב
"סטרלצוב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סטרלצוב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "סטרלצוב", באתר Okko
- "סטרלצוב" באתר Rockfilm.Ru
- "סטרלצוב" באתר kinopoisk.ru
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קדימון הסרט
- ^ 1 2 3 «Стрельцов»: первый российский релиз в кинотеатрах Европы
- ^ Алексей Учитель заявил, что выход в эфир сериала «Матильда» сопряжен со сложностями
- ^ Алексей Учитель: Фильм об Эдуарде Стрельцове создаст новый взгляд на спортивное кино
- ^ 1 2 נתוני הכנסות באתר קרן הקולנוע הרוסי (ברוסית)
- ^ נתוני הכנסות באתר kinobussiness.com (ברוסית)
- ^ Александр Петров сыграет Эдуарда Стрельцова: фоторепортаж со съемок фильма
- ^ "Стрельцов" — это мотор
- ^ Александр Петров не жалеет себя ради роли Стрельцова
- ^ Актер Александр Петров рассказал о съемках в фильме «Стрельцов»
- ^ Футболист Мостовой примет участие в создании фильма про Стрельцова
- ^ קדימון הסרט בערוץ רוסיה-2 באתר יוטיוב (ברוסית)
- ^ "Стрельцов": вышел второй трейлер и основной постер фильма, Vesti.ru
- ^ Через боль и предательство к цели всей жизни: почему "Стрельцова" стоит увидеть на большом экране
- ^ קדימון הסרט בערוץ רוסיה-1 ביוטיוב
- ^ Александр Петров: «В кино я буду профессиональным футболистом»
- ^ Художественный фильм про Стрельцова перенесли из-за коронавируса
- ^ Выход в прокат фильма "Стрельцов" Учителя-младшего перенесли из-за коронавируса
- ^ Почему на роль Стрельцова взяли Петрова? Как снимали новый фильм о легенде футбола СССР
- ^ Футбольный Есенин. В прокат выходит фильм о легендарном Стрельцове, vesti.ru